נציב האו"ם העליון לזכויות אדם, פולקר טורק, מתח ביקורת חריפה על הכללים החדשים שאומצו על ידי האיחוד האירופי בנוגע לגירוש מהגרים. טורק הזהיר כי צעדים אלה עלולים להוביל להפרות חמורות של זכויות אדם, במיוחד בכל הנוגע להעברת מהגרים למדינות שלישיות שאינן מבטיחות את הגנתם.
הבכיר באו"ם הביע צער עמוק על אימוץ חוק זה, והדגיש כי מדינות אירופה מחויבות מבחינה משפטית ומוסרית להגן על זכויות אדם בשטחן. הוא הדגיש בהצהרותיו כי התחייבויות המדינות כלפי מהגרים ופליטים אינן ניתנות להאצלה או להעברה לגורמים אחרים מחוץ לגבולות היבשת.
הפרלמנט האירופי אישר מוקדם יותר בשבוע שעבר חבילת חוקים מחמירה יותר שמטרתה להאיץ את תהליכי הגירוש. כללים אלה כוללים אפשרות לכרות הסכמים עם מדינות מחוץ לגוש להקמת מה שמכונה 'מרכזי חזרה', שבהם מוחזקים מהגרים שבקשותיהם נדחו לקראת גירושם.
טורק הבהיר בהצהרה רשמית כי מעצר קבוצות פגיעות, כולל ילדים, ושליחתם למדינות שלישיות מהווה הפעלת סמכות מדינה רגישה ביותר. הוא ציין כי גישה זו טומנת בחובה סיכונים גדולים העלולים לפגוע בכבוד האדם ולהפר אמנות בינלאומיות קיימות.
הנציב העליון הדגיש את הצורך בכך שהגנה על זכויות אדם וכבוד האדם תישאר בלב כל חקיקה או יישום מעשי של מדיניות הגירה. הוא קרא לרשויות האירופיות לבחון מחדש טקסטים אלה כדי להבטיח שהם אינם סותרים את העקרונות הבסיסיים שעליהם הוקמה המערכת הבינלאומית לזכויות אדם.
נתונים עדכניים מצביעים על כך שהאיחוד האירופי מצליח ליישם רק כ-20% מהחלטות הגירוש שהוצאו נגד זרים השוהים באופן בלתי חוקי. שיעור נמוך זה מעורר לחצים פוליטיים נרחבים מצד זרמים הקוראים לאמץ מדיניות הגירה מחמירה ונחושה יותר.
בהקשר זה, טורק הדגיש כי המשפט הבינלאומי ודיני הפליטים אוסרים באופן מוחלט להחזיר אדם למקום שבו הוא עלול להיות נתון לרדיפה או להפרות. הוא תיאר את עקרון 'אי-ההחזרה הכפויה' כאבן יסוד שכל המדינות חייבות לכבד בכל הנסיבות.
הבכיר באו"ם ציין גם כי החלטות הגירוש אינן צריכות להיות קולקטיביות, אלא חייבות להתבסס על הערכה פרטנית מדויקת של כל מקרה לגופו. הוא דרש להשלים את כל הליכי הערעור המשפטיים לפני נקיטת כל צעד ממשי לקראת הרחקת מהגרים משטחי אירופה.
מצדו, נשיא צרפת עמנואל מקרון נכנס לקו המשבר והודיע על התנגדות פריז להקמת 'מרכזי חזרה' במדינות שלישיות. מקרון הטיל ספק ביעילותם של מרכזים אלה, וציין כי טרם ראה מודל מוצלח שלהם במציאות המעשית.
הנשיא הצרפתי תהה לגבי מידת התאמת מדיניות זו לערכים המהותיים שבהם מאמינה אירופה ומגנה עליהם בפורומים בינלאומיים. הוא הדגיש כי צרפת מעדיפה מדיניות חזרה יעילה יותר, אך במסגרת המכבדת את העקרונות הבסיסיים של האיחוד האירופי ואינה חורגת מההקשר ההומניטרי שלה.
באותו הקשר, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז הצטרף לחזית המתנגדים, ותיאר את התוכנית ככזו שעלולה להוביל לבזבוז משאבים כלכליים עצומים. סנצ'ז הבהיר כי אירופה זקוקה לניצול משאביה המוגבלים בפתרונות ברי קיימא יותר במקום להוציא אותם על מרכזי מעצר חיצוניים.
עמדות מנוגדות אלה משקפות מצב של פילוג עמוק בתוך האיחוד האירופי לגבי אופן הטיפול בסוגיית ההגירה הבלתי חוקית. בעוד שמדינות מסוימות דוחפות לכיוון החמרה נוספת, ארגוני זכויות אדם וגורמים בינלאומיים מזהירים מפני הידרדרות למדיניות הפוגעת בזכויות אדם בסיסיות.
מדינות האיחוד האירופי אינן יכולות פשוט להאציל את התחייבויותיהן בתחום זכויות האדם למדינות שלישיות.
שתף את דעתך
ביקורת של האו"ם והתנגדות צרפתית-ספרדית לתוכניות האיחוד האירופי להקמת 'מרכזי חזרה' למהגרים