באמנה האתית של האומות, לא ניתן לקבל תשלום כפול עבור כרטיס רכבת; פעם אחת מכיסי האזרחים באמצעות הלוואות של מיליארדים, ופעם נוספת מנשמותיהם תחת גלגלי המכונות האילמות. הפיכת מסילות הברזל מעורק של פיתוח לגיליוטינה הטורפת גופות, מציבה את ההנהלה הנוכחית בפני מבחן אתי וחוקתי קשה.
כאשר משרד התחבורה, עם כל ארסנל המימון שלו, אינו מסוגל לספק את מינימום הביטחון לאזרח, איננו מדברים על תקלה טכנית פשוטה בלבד. כשל ניהולי נורא זה מחייב דין וחשבון מיידי, והופך את המשך כהונת ההנהגה הנוכחית של המתקן לסכנה מיידית המאיימת על ביטחון ובטיחות הנוסעים מדי יום.
רציף התחנה במצרים הפך ממרחב למפגש אנושי למעין 'רולטה רוסית', שבה האזרח מצפה לגורלו הלא נודע בכל נסיעה. המראה החוזר ונשנה של גופות הנטחנות על ידי הגלגלים אינו רק טעות אנוש חולפת, אלא התגלמות של משבר ניהולי המתייחס לדם אדם כאל מספר שולי.
השאלה המתבקשת היום מעל אנחות הפצועים אינה שאלה הנדסית על איכות המסילות בלבד, אלא שאלה פוליטית ומשפטית מובהקת. שאלה זו מופנית ישירות לצמרת ההנהלה ולנבחרי העם שהופקדו על פיקוח על ביצועי הממשלה והגנה על זכויות האזרחים.
בחזרה לדו"חות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותיעוד זכויות אדם, אנו מוצאים תיעוד מחריד של אסונות חוזרים ונשנים בעשור האחרון. אלפי תאונות מסוגים שונים, כולל התנגשויות, התנתקות קרונות ודריסות במעברי חצייה, גבו מאות הרוגים והותירו אלפי פצועים עם נכויות קבועות.
הטרגדיה האמיתית טמונה בפער הצעקני בין הצהרות המשרד על מהפכות טכנולוגיות ועדכונים עצומים, לבין המשך דימום הדם הפרימיטיבי. סתירה זו מהווה ראיה חותכת לקיומו של פער עמוק בין ההצגה התקשורתית למציאות העקובה מדם שבה חי האזרח על המסילות.
הפרלמנט אישר חבילות של הלוואות בינלאומיות והקצאות של מיליארדים המיועדות באופן בלעדי לפיתוח רשת הרכבות ואבטחת כוח האדם. עם זאת, השאלה הלגיטימית נותרה בעינה: היכן ההשפעה המגנה המוחשית של כספים עצומים אלה על גופו של האזרח הפשוט?
ההצלחה הניהולית של כל מתקן שירות אינה נמדדת בפאר העיצוב החיצוני של הרכבות או בברק התחנות החדשות שהכבידו על כתפי הפשוטים במחירן. הקריטריון העולמי היחיד והקבוע הוא שיעור אפס תאונות ואבטחת חיים, דבר שההנהלה הנוכחית לא הצליחה להשיג עד כה.
העיכוב בתשואה הביטחונית של הכספים המושאלים מעלה סימני שאלה גדולים לגבי סדר העדיפויות הניהולי הלקוי במשרד התחבורה. נראה כי הצגת ההיבטים החיצוניים והאסתטיים באה על חשבון המאמץ המבני הבסיסי המגן על הנוסעים מפני תאונות קטלניות ודריסות חוזרות ונשנות.
האחריות הפוליטית והפלילית מוטלת ישירות על כתפיו של הצוות המלא של השר, בהתבסס על כלל הזהב המקשר סמכות מוחלטת לאחריות מוחלטת. ניסיונות ההתנערות על ידי הטלת האשמה על 'עובד המפנה' או 'התנהגות האזרח' הם טיעונים חלשים שאינם משכנעים עוד איש.
השר, שקיבל את כל הסמכויות והתמיכה הכספית חסרת התקדים, הוא האחראי הראשי ליצירת 'מערכת' בטוחה המונעת מטעות אנוש להפוך לטבח. שמירה על חיי אדם היא השבועה החוקתית העליונה, והכישלון בכך מחייב פיטורים ודין וחשבון ללא דיחוי.
לא ניתן לפטור את הפרלמנט מאחריותו ההיסטורית, שכן עמדת הפיקוח הרפויה מציבה את הפרלמנט בסימן שאלה בפני הבוחרים. הסתפקות בהקמת ועדות חקירה שדו"חותיהן נשמרים במגירות היא הפרה מפורשת של האמון הפיקוחי שנבחרי העם נושאים.
הדרישות העממיות היום מתמקדות בשתי נקודות מכריעות: פיטורים מיידיים של שר התחבורה על כישלונו בהשגת הביטחון המבוקש, ופתיחת חקירה משפטית מורחבת. יש לעקוב אחר מסלולי כל ההלוואות וההקצאות הכספיות כדי לקבוע את האחריות לכל טיפת דם שנשפכה על מסילות אלה.
לסיכום, מסילות הברזל צריכות להיות עורק חיים וכבוד, לא זירת הוצאה להורג או גיליוטינה הקוטפת את נשמות המשפחות האבלות. בניית העתיד אינה יכולה להתקיים על מסילות ספוגות בדם חפים מפשע, ותפקיד ממשלתי הוא שליחות ושירות, לא חסינות מביקורת ודין וחשבון.
סמכות מוחלטת פירושה אחריות מוחלטת, וכאשר פקיד אינו מסוגל למלא את שבועתו החוקתית להגן על נפש אדם, פיטוריו ודין וחשבון הם חובה לאומית שאינה סובלת דיחוי.
שתף את דעתך
פסי מיליארדים וכרטיסי מוות: דרישות לאחריות פוליטית ופלילית על אסונות הרכבת במצרים