הערכה אמריקאית של תוצאות המלחמה עם טהראן: איראן ניצלה במינימום הפסדים, וושינגטון משלמת מחיר אסטרטגי יקר

דיווחים עיתונאיים אמריקאים בולטים העריכו מחדש את תוצאות העימות הצבאי האחרון בין ארצות הברית לאיראן, וציינו כי טהראן הצליחה לשרוד את המתקפה המשותפת שפתחו בה וושינגטון ותל אביב. קריאות אנליטיות ראו את ההישגים של הממשל האמריקאי כמוגבלים ביותר בהשוואה לעלויות הגבוהות שנגרמו לו הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית.

המקורות ציינו כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הופיע בפסגת ה-G7 כמי שמחפש לסגור עסקאות, בעוד סגנו ג'יי.די. ואנס לקח על עצמו את המשימה להגן על מזכר ההבנות שנחתם עם הצד האיראני. מהלכים אלו מגיעים בזמן שבו החל סבב חדש של משא ומתן שיימשך שישים יום, מה שפותח את הדלת לבדיקה מקיפה של מה שתואר כ'מלחמת הבחירה' שהושקה על ידי הבית הלבן.

למרות התעקשות הממשל האמריקאי בתחילת הסכסוך כי מטרותיו הן להשמיד לחלוטין את היכולות הצבאיות והתעשייתיות של איראן, המציאות בשטח הראתה תוצאות שונות. המבצעים כשלו בסיום השפעת הפלגים הנאמנים לטהראן באזור, וגם לא הצליחו להשיג ויתורים מהותיים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית שעדיין קיימת.

נתוני מודיעין שהודלפו מצביעים על כך שהמשטר האיראני הצליח לשמר כ-70% מיכולות הטילים שלו למרות המכות הקשות שפגעו באתרים חיוניים. הדיווחים גם אישרו את המשך הפעילות המבצעית של בעלות בריתה של טהראן בלבנון ובתימן, מה שמשקף את כישלון אסטרטגיית ההרתעה המקיפה שוושינגטון ניסתה לכפות במהלך חודשי הלחימה.

בנוגע לתיק הגרעין, המקורות הבהירו כי הסכם ההבנות הנוכחי לא כפה פירוק של המתקנים המבוצרים, אלא הסתפק בהפחתת רמות העשרת האורניום תוך שמירה על המלאים הקיימים. הפרטים הטכניים המורכבים יידונו במהלך החודשיים הקרובים, על רקע חששות מיכולתה של טהראן לחדש במהירות את פעילותה במקרה של קריסת ההבנות.

בצד האמריקאי, המחיר האנושי והצבאי היה כבד, כאשר נרשמו 13 הרוגים ומאות פצועים, בנוסף לשחיקה חמורה במלאי הנשק האיכותי. מחקרים אסטרטגיים דיווחו כי צבא ארה"ב צרך יותר ממחצית מתחמושתה האסטרטגית, מה שעלול לדרוש שש שנים מלאות כדי לפצות על כך ולחזור לרמות שלפני המלחמה.

במישור הדיפלומטי, המלחמה חשפה סדקים בבריתות הבינלאומיות, כאשר כוחות אירופיים סירבו להשתתף במבצעי אבטחת נתיבי המים במצר הורמוז. במקביל, שררה דאגה בקרב מדינות המפרץ בשל חוסר היציבות, בעוד הצד הישראלי מצא את עצמו מודר מן השלבים האחרונים של המשא ומתן שהובילה וושינגטון.

כלכלית, המלחמה גרמה לעלייה בשיעורי האינפלציה בארצות הברית לרמות מדאיגות של 4.2%, אך ההשפעה הייתה קטסטרופלית על הפנים האיראני שרשם אינפלציה של 84%. עם זאת, משקיפים סבורים כי הסרת המצור הימי והיתר לייצוא נפט מחדש יעניקו לכלכלה האיראנית נשימת חיים חיונית בשלב הבא.

סעיפי ההסכם כללו גם שחרור של 24 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים בחו"ל, בנוסף להבטחות בינלאומיות להקמת קרן שיקום בשווי של עד 300 מיליארד דולר. רווחים כספיים אלו נחשבו על ידי יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף כניצחון פוליטי גדול שהושג על שולחן המשא ומתן, ועלה על מה שהכוח הצבאי לא הצליח להשיג.

בסיום הקריאה המקיפה, המתח נשאר בעינו עם איומי טראמפ לחזור להפצצות כבדות במקרה של הפרה כלשהי של ההסכם. המקורות הזהירו כי טהראן עלולה לנצל את מצב 'חולשת ההרתעה' האמריקאית כדי לחזק את השפעתה האזורית, במיוחד עם מעקב צמוד מצד סין שעשויה להרוויח מכל קריסה עתידית של הבנות שבריריות אלו.

איראן ניצחה על שולחן המשא ומתן יותר ממה שהשיגה צבאית, בעוד וושינגטון רוקנה מחצית ממלאי התחמושת האסטרטגית שלה.