בסצנה המגלמת את הנחישות הפלסטינית העולה מלב ההריסות, מפיצים פעילים סרטוני וידאו של הילד מוחמד סעיד אחמד שעבאן, בן תשע, המלהטט בכדורגל בכישרון יוצא דופן. למרות שמוחמד חי ללא רגליים ועם יד אחת מאז שהיה תינוק, תנועתו הזריזה ושליטתו הגבוהה בכדור הדהימו את הצופים והעקורים במחנה ג'באליה שבצפון רצועת עזה.
משחקים ספונטניים אלה מתקיימים בסמטאות צרות בין אוהלי העקורים הרעועים, כאשר שטחים מוגבלים אלה הפכו למגרש חלופי עבור הילד שאיבד את כל מרכיבי החיים הנורמליים. מוחמד נע במהירות מדהימה בין החול והאבנים, מנסה להתגבר על עליבות הפליטות היומיומית באמצעות עיסוק בספורט האהוב עליו, שהפך לדרכו היחידה לבטא את עצמו.
מסעו של מוחמד לא היה קל, הוא נולד עם אתגרים פיזיים גדולים שהחלו בקטיעת גפיו כשהיה בן ארבעים יום בלבד, אך המלחמה הנוכחית הכפילה את סבלו באופן חסר תקדים. התקפות אוויריות ישראליות הרסו את בית משפחתו בעיירה ג'באליה, מה שהוביל לאובדן כיסא הגלגלים החשמלי שלו, שייצג את 'רגליו' שבהן התנייד, וכעת הוא תלוי לחלוטין בזחילה ובכוחו הפיזי המוגבל.
משפחתו של הילד מציינת במרירות כי מוחמד לא הצליח לשבת באופן קבוע על ספסל הלימודים במשך כשלוש שנים, כתוצאה מפגיעה ישירה במוסדות חינוך והרס התשתיות ברצועה. היעדר כיסא הגלגלים החשמלי מהווה מכשול עיקרי בפני הגעתו לנקודות חינוך זמניות שהוקמו לאחרונה, מה שמאיים על עתידו הקוגניטיבי בנוסף לסבלו הפיזי.
במישור המשפחתי, מוחמד חי במשפחה הסובלת מעוני קשה ותנאי בריאות קשים, כאשר אביו ומפרנס המשפחה היחיד נפגע מכדור שהתמקם ליד ליבו במהלך הפעולות הצבאיות. פציעה זו הפכה את האב לבלתי מסוגל לבצע כל מאמץ פיזי או לספק מקור הכנסה קבוע, מה שהותיר את המשפחה במצב של מחסור תמידי ותלות מוחלטת בסיוע.
משפחתו של מוחמד, שהוא הבן הרביעי מבין אחיו, תלויה בארוחות המסופקות על ידי 'התכאיא' ומרכזי הסיוע במחנות המקלט כדי לספק את צרכיהם היומיומיים. למרות מציאות חיים קשה זו, הילד מתעקש לשמור על חיוכו ועל כדורו, אותו הוא רואה כדבר היקר ביותר שיש לו לאחר שצעצועיו וזיכרונותיו אבדו תחת הריסות ביתו ההרוס.
סיפורו של מוחמד שעבאן מהווה דוגמה למאות ילדים ברצועת עזה המתמודדים עם מוגבלויות מורכבות בהיעדר טיפול רפואי מומחה וציוד עזר. עם המשך המצור וההרס, הכדורגל נשאר החלון היחיד שדרכו מביט הילד הזה לעולם של תקווה, הרחק מרעש המטוסים ואכזריות העקירה הרודפת אותו בכל פינה במחנה.
משחק כדורגל הוא המפלט האחרון שאליו בורח מוחמד ממציאות העקירה המרה לאחר שאיבד את ביתו וכיסא הגלגלים שלו.
שתף את דעתך
בנחישות איתנה.. ילד פלסטיני קטוע גפיים מתמודד עם מציאות העקירה באמצעות כדורגל בג'באליה