אמנסטי: צווי הפינוי הישראליים בלבנון הם עקירה כפויה העולה לכדי פשעי מלחמה

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל אישר בדו"ח זכויות אדם חדש כי צה"ל אימץ באופן שיטתי מדיניות של צווי פינוי המוניים כדי לעקור אזרחים לבנונים מבתיהם בכוח. הארגון ראה במעשים אלה הפרה בוטה של אמנת ז'נבה הרביעית, והדגיש כי פעולות אלה עשויות לעלות לכדי פשעי מלחמה בשל אופיין הכפוי והנרחב.

הדו"ח חשף הרחבה ניכרת בהיקף הפעולות הצבאיות הישראליות, כאשר שטח האזורים הכלולים בצווי הפינוי עלה מכ-5% מכלל שטח לבנון בסוף 2024 ל-6% עד אפריל 2026. הניתוח הצביע על כך שצווי אלה לא היו רק אמצעי זהירות זמניים, אלא הפכו לאמצעי לשינוי המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית באזורים הממוקדים.

הארגון הדגיש את מה שכינה 'אזור ללא חזרה' בדרום לבנון, שהשתרע על שטח של עד 600 קילומטרים רבועים. אזור זה כולל כ-68 כפרים גבוליים, שבהם צה"ל מונע מהתושבים לחזור אליהם למרות דרישות בינלאומיות, וללא מתן ערבויות אמיתיות לביטחונם של האזרחים שנאלצו לעזוב.

על פי הנתונים שנותחו על ידי מעבדת ראיות המשברים של הארגון, עיקר צווי הפינוי התרכזו בדרום לבנון, בשיעור של 75% מכלל הצווים שהוצאו. שאר הצווים התחלקו בין הפרבר הדרומי של ביירות בשיעור של 15%, ואזור הבקאע בשיעור של 5%, מה שמשקף מיקוד מקיף בתשתיות ובגושי האוכלוסייה באזורים אלה.

אמנסטי תיעד הרס נרחב שפגע בכפרים שלמים לאחר פינויים, ואישר כי הרס מכוון זה התרחש באזורים שבהם נאסר על תושביהם לחזור באופן מוחלט. הארגון הבהיר כי פעולות אלה נמשכו גם לאחר שיחות על הבנות להפסקת אש, מה שמעיד על כוונה מוקדמת לכפות מציאות ביטחונית חדשה על חשבון זכויות האזרחים.

בהקשר קשור, החוקרת בארגון, סחר מנדור, דרשה נסיגה ישראלית מיידית מכל השטחים הלבנוניים הכבושים כדי להבטיח חזרה בטוחה של העקורים. מנדור הדגישה את חשיבות פיצוי הנפגעים על ההפסדים הכבדים שנגרמו לרכושם הפרטי ולתשתיותיהם, וראתה במניעת גישה של התושבים לאדמותיהם החקלאיות מכה קשה לפרנסתם.

הראיונות שערך הארגון עם עשרות עקורים הראו כי הרוב המכריע מהם עדיין אינם מסוגלים לגשת לבתיהם לאחר חודשים ארוכים של פינוי. העקורים דיווחו כי הרשויות הישראליות הוציאו יותר מ-61 צווי מניעה מפורשים האוסרים חזרה, מה שהפך את חייהם למסע עקירה מתמשך בתנאי מחיה קשים ביותר.

הארגון תיאר את המצב ההומניטרי בדרום לבנון כ'אסון של ממש', כאשר מרכזי המקלט הנוכחיים אינם מסוגלים להכיל יותר מ-10% מכלל העקורים. מאות אלפים חיים בבתי ספר ובמבנים זמניים חסרי תנאי חיים בסיסיים, תוך כדי המשך הפגזות ואזהרות צבאיות המחריפות את חומרת המשבר ההומניטרי.

מצדו, צה"ל ניסה להכחיש הטלת איסור קבוע על חזרת אזרחים, אך הצהרותיו של שר הביטחון ישראל כץ אישרו את הישארות הכוחות באזורים המפונים. כץ ציין כי השליטה הצבאית תימשך בכמה כפרים גבוליים, מה שסותר את הטענות הרשמיות הישראליות לגבי אופי הפעולות הצבאיות באזורים אלה.

לסיכום, נתוני משרד הרווחה הלבנוני מצביעים על כך שמספר העקורים עלה על מיליון בני אדם, רובם תושבי הכפרים הדרומיים שנפגעו מפעולות פינוי כפוי. נתונים אלה מאשרים את היקף הטרגדיה שהותיר הסכסוך המתמשך, תוך כדי דרישות בינלאומיות לכבד את החוק הבינלאומי ההומניטרי ולהגן על זכויות האזרחים לחזור ולקבל פיצוי.

המסר העיקרי של הדו"ח הוא הצורך ביישום הפסקת אש בפועל, נסיגה ישראלית מיידית מכל השטחים הלבנוניים, ומתן אפשרות לכל העקורים לחזור לבתיהם.