מקורות תקשורת רשמיים דיווחו כי הצטרפות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למה שמכונה 'מועצת השלום' העוסקת בניהול רצועת עזה, נתקלת במכשולים משפטיים רציניים בתוך המערכת הישראלית. הדיווחים הבהירו כי צעד זה נעשה ללא קבלת האישור הנדרש מהממשלה, מה שהופך את חתימת אמנת המועצה למנוגדת לנוהל המקובל בקבלת החלטות ריבוניות מהותיות.
ממשל ארה"ב אימץ באמצע ינואר האחרון מבנים חדשים לניהול שלב המעבר ברצועת עזה, שכללו הקמת 'מועצת השלום' ו'מועצת עזה המבצעת' בנוסף לכוח ייצוב בינלאומי. נתניהו כבר השתתף כחבר בישיבות הראשונות של מועצה זו, שנערכו בוושינגטון בראשות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך חודש פברואר האחרון.
מקורות במשרד היועצת המשפטית לממשלה הזהירו מפני ההשלכות של מהלך חד-צדדי זה, וציינו כי הוא עלול ליצור פער עמוק בין ההתחייבויות שישראל נטלה על עצמה בזירה הבינלאומית לבין יכולתה המשפטית לממשן בפועל. המקורות הציעו את הצורך בקבלת אישור ממשלתי רטרואקטיבי כדי לתקן את המסלול המשפטי ולהבטיח כיסוי רשמי לחברות זו.
מנגד, משרד המשפטים הישראלי ניסה להפחית מחשיבות המשבר, וראה בהצטרפות למועצה החלטה מדינית גרידא הנמצאת בסמכות ההנהגה המדינית העליונה. המשרד הדגיש את נכונותו לספק את התמיכה הטכנית והמשפטית הנדרשת כדי לסייע לראש הממשלה להתקדם בצעד זה בהתאם לנהלי העבודה הממשלתיים הקיימים, ובלבד שירצה בכך.
במישור המבצעי, מקורות יודעי דבר חשפו כי ממשל הנשיא טראמפ התערב לאחרונה כדי לסכל מבצע צבאי ישראלי שתוכנן ברצועת עזה, לאחר שגורמים אמריקאים הביעו את מורת רוחם מפרטיו. וושינגטון ביקשה מהצד הישראלי להקפיא תוכניות אלו לעת עתה, מה שמשקף שוני בתפיסות הטקטיות בין בעלות הברית למרות התיאום המתמשך.
במקום מבצעים צבאיים גדולים, הנתונים מצביעים על כך שצה"ל החל ליישם אסטרטגיית 'סיפוח זוחל' באזורים שונים ברצועת עזה הרחק מאור הזרקורים. מהלכים אלו נועדו לכפות מציאות גיאוגרפית וביטחונית חדשה באמצעות שליטה הדרגתית על שטחים נרחבים, בניסיון לעקוף את הלחצים הבינלאומיים הדורשים נסיגה מלאה.
וושינגטון לוחצת במקביל להתחיל באופן מיידי בתהליכי שיקום רצועת עזה, עוד לפני הגעה לנוסחה סופית לפירוק נשקם של ארגוני ההתנגדות. ישראל מתנגדת לכך באופן מוחלט, כאשר ממשלת נתניהו מתעקשת לקשור כל מאמץ שיקום לפירוק מלא של היכולות הצבאיות של חמאס באזורים הממוקדים.
הערכות של משקיפים בירושלים הכבושה מצביעות על כך שנתניהו שואף להשאיר את חזיתות הלחימה פתוחות למטרות פוליטיות פנימיות, במיוחד עם התקרבות מועד הבחירות לכנסת שנקבעו לעוד שלושה חודשים. אנליסטים סבורים כי ראש ממשלת ישראל מעדיף את המשך הסלמה, ואולי אף הרחבתה לעימות ישיר עם איראן, מה שמעורר דאגה בממשל האמריקאי.
הממשל האמריקאי הנוכחי מבין כי המשך מלחמות פתוחות נושא בחובו עלות פוליטית, כלכלית וביטחונית יקרה שאינו מעוניין לשאת בשלב זה. מקורות תקשורת מאשרים כי השוני בעמדות לגבי עיתוי חידוש הפעולות הצבאיות משקף את רצונה של וושינגטון להכיל את הסכסוך, בעוד נתניהו רואה בהסלמה אמצעי לשמירה על קואליציית השלטון שלו.
מהלך פוליטי זה מגיע בזמן שהכיבוש ממשיך להטיל מצור הדוק על רצועת עזה, למרות הסכמים קודמים להפסקת אש. הסבל ההומניטרי של הפלסטינים נמשך על רקע מניעת הכנסת סיוע רפואי ומזון מספקים, בעוד הסטטיסטיקות מצביעות על נפילת למעלה מ-73 אלף הרוגים מאז תחילת מלחמת ההשמדה באוקטובר 2023.
הצטרפות נתניהו בשם ישראל למועצת השלום וחתימתו על אמנתה היא צעד שנעשה ללא עמידה בכללים המשפטיים המחייבים את אישור הממשלה.





שתף את דעתך
מחלוקות משפטיות רודפות את הצטרפות נתניהו ל'מועצת השלום' וממשל טראמפ מעכב תוכניות צבאיות בעזה