הזירה האזורית עדה להתפתחות דרמטית בעקבות ההודעה על הגעה להבנות בין ארצות הברית לאיראן, שמטרתן לסיים את הפעולות הצבאיות בחזיתות השונות. הודעה זו השתקפה במהרה בשטח הלבנוני, כאשר מספר רב של אזרחים החלו לחזור לכפריהם ולעריהם בדרום, למרות המשך טיסות מטוסי הקרב הישראליים בשמיים.
מצידו, נשיא לבנון ג'וזף עאון מיהר לברך על ההבנות, והדגיש את מעקבם המדויק אחר סעיפי ההבנות המדגישים את הפסקת ההסלמה והפעולות הצבאיות. עאון הביע את הערכתו לכל הצדדים הבינלאומיים והאזוריים שחתרו לכלול את לבנון במאמצי הרגיעה הכוללים כדי להבטיח את יציבות המדינה.
בהקשר קשור, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, שיבח את ההבנות, והעריך את התפקיד שמילאו קטאר, ערב הסעודית, מצרים ופקיסטן בקירוב עמדות. ברי הדגיש את חשיבות הסעיף המחייב את הפסקת התוקפנות הישראלית, וראה בהתחייבות המעצמות הגדולות לנתיב זה צעד הכרחי להגנה על הריבונות הלבנונית.
מנגד, התגובה הישראלית הייתה חריפה וסותרת את האווירה הדיפלומטית, כאשר מקורות תקשורת דיווחו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבירור שישראל לא תיסוג מהשטחים הלבנוניים. נתניהו הדגיש כי ממשלתו אינה רואה עצמה צד להסכם זה או מחויבת ליישם אף אחד מסעיפיו בשטח.
הסירוב הישראלי לא נעצר בראשות הממשלה, אלא התרחב לכלול את קטבי הימין הקיצוני, כאשר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצהיר כי הסכם טראמפ אינו מחייב את ישראל בשום צורה. הצהרות אלו משקפות פער עמוק בין החזון האמריקאי לרגיעה אזורית לבין האסטרטגיה הצבאית שאותה מאמצת תל אביב בשלב הנוכחי.
משקיפים רואים כי מזכר ההבנות, הנמשך שישים יום, נועד לבחון כוונות, אך אינו מבטיח הגעה לשלום בר קיימא לאור העקשנות הישראלית. השאלות נותרו פתוחות לגבי יכולתה של וושינגטון ללחוץ על בעלת בריתה ישראל להיכנס למסלול הרגיעה ששרטטה עם טהראן.
בניתוח המצב, מומחים לניהול סכסוכים ראו בעמדה הישראלית 'אבן יסוד' שעלולה להוביל לכישלון או להצלחת ההבנות. הם הסבירו כי נתניהו שואף בשלב זה להוכיח את עצמאות החלטתו הפוליטית בפני קהלו הפנימי, תוך הכחשת כניעתו ללחצים שמפעיל ממשל טראמפ.
ההערכות מצביעות על כך שהשלב הבא יהיה נשלט על ידי שני תרחישים עיקריים בנוגע לפעולות הצבאיות בדרום לבנון. התרחיש הראשון מניח הישארות הכוחות הישראליים בעמדותיהם עם הפחתת קצב הפעולות הצבאיות כדי למנוע התנגשות ישירה עם הממשל האמריקאי החדש.
התרחיש השני, צופה המשך התקיפות הצבאיות בקצב גבוה, בהתבסס על קריאה ישראלית הרואה כי איראן לא תסתכן בכניסה לעימות כולל לאחר חתימת ההבנות. ישראל שואפת בגישה זו להשאיר את התיק הלבנוני תחת שליטתה הישירה הרחק מכל הסדרים בינלאומיים שאינם משרתים את יעדיה הביטחוניים.
מצידה, טהראן עדיין דבקה בעקרון 'אחדות החזיתות', וקושרת כל רגיעה אמיתית בהפסקת אש כוללת שתכלול את כל הזירות הבוערות. עמדה זו מהווה אתגר נוסף למאמצים האמריקאים המנסים לפרק את המשברים האזוריים באמצעות מסלולים נפרדים או הבנות זמניות.
הציפייה נותרה השלטת לגבי תגובת חיזבאללה בשטח, במיוחד לאור המשך הנוכחות הצבאית הישראלית באזורי המגע. ההצהרות הישראליות האחרונות מרמזות על רצון לבסס מציאות כיבושית חדשה החורגת מגבולות הפעולות הצבאיות החולפות וכוללת אזורים בלבנון ובסוריה.
לסיכום, ההבנות האמריקאיות-איראניות עומדות בפני מבחן קשה על אדמת לבנון, כאשר החישובים הפוליטיים הבינלאומיים משתלבים עם השאיפות המבצעיות הישראליות. הימים הקרובים יכריעו אם האזור מתקדם לעבר רגיעה אמיתית או לעבר סבב חדש ואלים יותר של סכסוך.
נתניהו הודיע לטראמפ שישראל לא תיסוג מלבנון ואינה מחויבת להסכם שנחתם עם איראן.
שתף את דעתך
הבנה אמריקאית-איראנית להרגעת החזיתות ונתניהו מכריז על מרד: לא ניסוג מלבנון