פרטי מזכר ההבנות האיראני-אמריקאי: מפת דרכים לסיום המלחמה והסרת הסנקציות

החוגים הפוליטיים הבינלאומיים ממתינים לחתימה הרשמית על מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית בתשעה עשר ביוני הנוכחי, הסכם שמטרתו לשים קץ לארבעה חודשים של הסלמה צבאית שהשפיעה על כל אזור המזרח התיכון. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הדגיש כי הפרטים המלאים לא יפורסמו רשמית אלא לאחר טקס החתימה, וציין כי הסכם זה סולל את הדרך לשלב חדש של משא ומתן משלים.

מידע שהודלף מצביע על כך שההסכם מורכב מ-14 סעיפים עיקריים, המציבים בראש סדר העדיפויות את הפסקה מיידית וקבועה של כל פעולות האיבה בכל החזיתות, כולל הזירה הלבנונית. סעיף זה נועד להבטיח יציבות אזורית שתאפשר לשני הצדדים להיכנס למשא ומתן טכני ופוליטי מורכב בנוגע לסוגיות התלויות ועומדות מזה שנים.

בנוגע להיבט הכלכלי, הטיוטה כללה סעיפים הקובעים את הסרת המצור הימי שהטילה וושינגטון על נמלי איראן מאז אמצע אפריל האחרון, בנוסף לנסיגת הכוחות האמריקאים מהאזורים הסובבים את איראן. המזכר גם מציין את השעיית הסנקציות שהוטלו על יצוא נפט ומוצרים פטרוכימיים, מה שיעניק לכלכלה האיראנית נשימה חיונית.

סוגיית הכספים המוקפאים היא אחד ההישגים הבולטים של טהראן בהסכם זה, כאשר מקורות תקשורת חשפו כוונה לשחרר כ-24 מיליארד דולר במהלך תקופת המשא ומתן הסופי שיימשך שישים יום. צפוי שאיראן תקבל מחצית מסכום זה כמחווה של רצון טוב לפני תחילת סבבי המשא ומתן המתוכננים בנוגע לתוכנית הגרעין.

באשר למצר הורמוז, התגלו חילוקי דעות בהצהרות בין וושינגטון לטהראן; בעוד שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז שהמצר יהיה פתוח ללא עמלות, מקורות איראניים אישרו כי הפתיחה מחדש תתבצע תוך חודש בהתאם להסדרים ריבוניים מיוחדים. המקורות הבהירו כי טהראן הוסיפה סעיף המבטיח את זכותה להטיל עמלות שירותים ימיים בשיתוף פעולה עם סולטנות עומאן.

שר החוץ האיראני הדגיש כי ארצו קיבלה החלטה נחרצת כי ניהול נתיב המים האסטרטגי לא יחזור לקדמותו, וראה בו כלי הרתעה אסטרטגי. עראקצ'י ציין כי הטלת עמלות מעבר עלולה להתנגש עם החוק הבינלאומי, אך עמלות שירותים הן זכות ריבונית שתמומש כדי להבטיח את ביטחון ובטיחות השיט תחת פיקוח איראני.

לאחר החתימה, צפויים להתחיל משא ומתן אינטנסיבי למשך 60 יום, שיתמקד בעיקר בתוכנית הגרעין האיראנית וברמות העשרת האורניום. ישיבות אלו ידונו בגורל מלאי האורניום המועשר של איראן, ובמנגנונים הבינלאומיים שיבטיחו שהתוכנית הגרעינית לא תופנה למטרות צבאיות בעתיד.

בהצהרות לעיתונות, רמז נשיא ארה"ב כי המשא ומתן עשוי להוביל להשעיית העשרת האורניום באיראן למשך 15 עד 20 שנה. טראמפ הדגיש כי המטרה העיקרית היא להבטיח שיכולות ההעשרה האיראניות לא יחרגו מהרמות השלוות המותרות בינלאומית, וזהו לב הדאגה המערבית מפעילויות הגרעין של טהראן.

מצדו, סגן שר החוץ האיראני, קאזם גריב-אבאדי, הבהיר כי המשא ומתן לא יוגבל להיבט הגרעיני בלבד, אלא יכלול גם סוגיות של שיקום ופיתוח כלכלי לאחר המלחמה. טהראן שואפת באמצעות דיונים אלו להקים מנגנון בינלאומי שיבטיח את מחויבות כל הצדדים לסעיפי ההסכם וימנע התנערות של וושינגטון ממנו בעתיד, כפי שקרה בניסיונות קודמים.

למרות מקיפות ההסכם, ישנן סוגיות רגישות שעדיין מחוץ למסגרת ההבנה הראשונית, ובראשן תוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית. דיווחים תקשורתיים ציינו כי טהראן הצליחה להוציא את סוגיית הטילים ותמיכתה בבעלות בריתה באזור מסדר היום של המשא ומתן הנוכחי, מה שעלול לעורר הסתייגויות נרחבות בקרב גורמים אזוריים אחרים.

משקיפים רואים בהוצאת 'ציר ההתנגדות' ותוכנית הטילים מהמזכר ניצחון דיפלומטי לאיראן, המתעקשת כי סוגיות אלו קשורות לביטחון הלאומי ואינן ניתנות למשא ומתן. לעומת זאת, הממשל האמריקאי הנוכחי מתמקד בנטרול האיום הגרעיני כעדיפות עליונה כדי להבטיח שהאזור לא יגלוש למרוץ חימוש גרעיני בלתי נשלט.

מקורות מצביעים על כך שהימים הקרובים יעידו על מהלכים דיפלומטיים אינטנסיביים להשלמת ניסוח הסעיפים הטכניים לפני התאריך התשעה עשר ביוני. שני הצדדים שואפים באמצעות סודיות זו סביב הפרטים להימנע מלחצים פוליטיים פנימיים והתנגדות שעלולה להופיע מצד הזרמים הקיצוניים בשתי המדינות.

הצלחת מזכר זה להפוך להסכם קבוע תלויה במידה רבה במידת מחויבותה של וושינגטנה להסיר את המגבלות הפיננסיות והבנקאיות מטהראן באופן ממשי ומוחשי. איראן מקשרת כל התקדמות בתיק הגרעין למידת יכולתה לגשת לכספיה המוקפאים בחו"ל ולשחזר את חלקה הטבעי בשוק הנפט העולמי ללא מכשולים.

לסיכום, הסכם צפוי זה מהווה נקודת מפנה מהותית במסלול היחסים האיראניים-אמריקאיים, ועשוי, במקרה של הצלחה, להוביל לגיבוש מערכת ביטחונית חדשה באזור. עם זאת, האתגרים נותרו בעינם בנוגע לאופן שבו ניתן ליישב בין הדרישות הביטחוניות הישראליות לבין סעיפי ההסכם, שנראה כי העניקו לטהראן מרווח תמרון רחב בתיקי ההגנה והאזוריים שלה.

ניהול מצר הורמוז לא יחזור לקדמותו, והמעבר יישאר כלי הרתעה בידי הרפובליקה האסלאמית.