מאבק נתיבי היבשה: מרוץ טורקי-סעודי לעקוף את מצר הורמוז ולהתחרות בפרויקט הישראלי

אזור המזרח התיכון עובר שינויים אסטרטגיים מהירים בעיצוב מחדש של מפת הסחר העולמי, המונעים על ידי הסלמה במתחים הביטחוניים בנתיבי ים חיוניים כמו מצר הורמוז ובאב אל-מנדב. איומים חוזרים ונשנים אלה על השיט הבינלאומי דוחפים מדינות אזוריות לחפש חלופות יבשתיות לוגיסטיות שיחברו את יבשת אסיה לשווקים אירופיים הרחק מנקודות חנק ימיות.

מקורות תקשורת עבריים דיווחו כי המצור העקיף שמטילה המציאות הגיאופוליטית על מצר הורמוז, כתוצאה מהמשיכות הבינלאומיות והתקפות החות'ים בים האדום, חשף את שבריריות התלות המוחלטת במעברים ימיים. מציאות חדשה זו דרבנה את הכוחות האזוריים להאיץ את קצב העבודה בפרויקטים של מסילות ברזל ודרכים יבשתיות חוצות גבולות.

בהקשר זה, בולטים שני פרויקטים עיקריים המתחרים על הובלת השינוי הלוגיסטי באזור. המסלול הראשון הוא מסדרון גיאוגרפי המחבר את ערב הסעודית לטורקיה דרך שטחי ירדן וסוריה. מסלול זה נועד ליצור עורק סחר בר קיימא שיפחית את עלויות המשלוח הימי ואת סיכוני הביטחון הגוברים שלו.

מנגד, ישראל מציעה פרויקט מקביל השואף לחבר את הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ וירדן ועד לנמלים הישראליים בים התיכון. עם זאת, דיווחים מצביעים על כך שפרויקט זה מתמודד עם אתגרים לוגיסטיים ופוליטיים שהובילו לעיכובו בהשוואה להתקדמות המוחשית שמשיג המסלול הטורקי-סעודי המשותף.

בצעד מעשי לקידום מגמה זו, הודיע שר התחבורה והתשתיות הטורקי, עבדולקאדיר אוראלוגלו, על חתימת מזכרי הבנה אסטרטגיים עם הצד הסעודי בריאד. הסכמים אלה כוללים פיתוח מגזרי הרכבות והשירותים הלוגיסטיים, באופן המשרת את חזון שתי המדינות לחיזוק הקישוריות המסחרית האזורית.

מצדו, הדגיש שר התחבורה והשירותים הלוגיסטיים הסעודי, סאלח אל-ג'אסר, את קיומו של רמה גבוהה של תיאום בין ריאד לאנקרה לפיתוח התשתית המשותפת. אל-ג'אסר הסביר כי הבנות אלה נועדו להחליף ידע ולבצע מחקרים מעמיקים לשיפור הקישוריות היבשתית, הימית והאווירית בין שתי המדינות באופן המשתלב עם שרשרת האספקה העולמית.

מהלכים אלה מחזירים לחיים רעיונות היסטוריים לחיבור האזור ביבשה, כאשר המקורות הזכירו את פרויקט רכבת החיג'אז שהוקמה בשנת 1908 לחיבור דמשק למדינה. למרות שהפרויקט הישן שירת מטרות דתיות וצבאיות, החזון החדש מתמקד באופן מלא בממדים הכלכליים ובהובלת סחורות כדי להבטיח את יציבות הסחר הבינלאומי.

בהקשר קשור, סוריה שואפת להחזיר לעצמה את תפקידה כמרכז לוגיסטי מרכזי באזור, תוך ניצול מיקומה הגיאוגרפי המחבר את המפרץ הערבי לים התיכון. הצהרות רשמיות סוריות הדגישו את הרצון להפוך את המדינה למסדרון אסטרטגי המשרת את תנועת הסחר בין טורקיה למדינות המפרץ, כחלק מתוכנית מקיפה למיקום כלכלי מחדש.

דמשק פועלת כיום על פרויקט שאפתני המכונה 'ארבעת הימים', שמטרתו ליצור רשת תחבורה ואנרגיה משולבת שתחבר בין המפרץ הערבי, הים התיכון, הים הכספי והים השחור. פרויקט זה נתפס כחלק מחזון רחב יותר לחיזוק האינטגרציה האזורית בתחומי התשתיות והאנרגיה חוצות היבשות.

מצד שני, ישראל מנסה לשווק את יוזמתה כחלופה לעקיפת נקודות החנק במצר הורמוז, אך היוזמה עדיין מתמודדת עם מכשולים בשלבי הדיון הראשוניים. גוברים הספקות לגבי יכולתו של מסלול זה להתחרות במסלולים אחרים שכבר החלו לנקוט בצעדים פרוצדורליים ולחתום על הסכמים בינלאומיים מחייבים.

החלופות אינן מוגבלות למסילות ברזל בלבד, אלא כוללות גם פרויקטים של אנרגיה, כאשר מדינות המפרץ פועלות לפיתוח צינורות נפט יבשתיים ענקיים. בין הפרויקטים הבולטים הללו נמצא צינור שיחבר בין אבו דאבי לפוג'יירה, שאמור להיכנס לשירות בשנת 2027, כדי להבטיח את זרימת יצוא הנפט הרחק מאיומי מצר הורמוז.

המירוץ הקדחתני על נתיבי היבשה משקף את רצונן של מדינות האזור להפחית את התלות בנתיבי המים שהפכו לזירת סכסוכים בינלאומיים. הצלחת כל אחד מהמסלולים הללו תהווה עיצוב מחדש של מאזני הכוחות הכלכליים, כאשר המדינות שדרכן יעברו מסלולים אלה יהפכו למרכזי כובד עולמיים במפת הלוגיסטיקה.

משקיפים רואים בהתקדמות הטורקית-סעודית בנושא זה אינדיקציה לרצינותן של המעצמות האזוריות הגדולות בבניית בריתות כלכליות החורגות מהמחלוקות הפוליטיות המסורתיות. הצורך באבטחת שרשרת האספקה המזון והתעשייתית הפך לעדיפות עליונה הדורשת תשתית חזקה ונתיבי יבשה בטוחים ויציבים.

לסיכום, האתגר הגדול ביותר העומד בפני פרויקטים אלה הוא היציבות הפוליטית במדינות המעבר כמו סוריה ולבנון, והבטחת המימון העצום הנדרש ליישום רשתות הרכבת המודרניות. עם זאת, הלחצים שמטילה המציאות הביטחונית בים הופכים את החלופות היבשתיות הללו לצורך הכרחי ולא לאופציה משנית בעתיד הקרוב.

המשבר הנוכחי הקשור למצר הורמוז החיה מחדש את חזון נתיבי היבשה בפורמט חדש המתמקד בשרשרת האספקה במקום בשיקולים היסטוריים.