מצב של תסכול שורר בקרב גורמי הביטחון בתל אביב עקב התוצאות המוגבלות שהשיגה התוקפנות הצבאית המתמשכת בדרום לבנון. למרות שצבא הכיבוש נוקט במדיניות של אדמה חרוכה, פעולת החדירה האחרונה שבוצעה על ידי לוחם ליד קיבוץ 'מושב מרגליות' שוב הדגישה את המציאות הקריטית בגבול הצפון של פלסטין הכבושה.
פרופסור עוזי רבי, מומחה לענייני ביטחון, סבר כי פעולה זו מהווה מכה לתפיסת הביטחון הישראלית שהתגבשה לאחר אירועי השבעה באוקטובר 2023. הוא הסביר כי האופי הגיאוגרפי של גבול הצפון, עם שטחו הצר ומדרונותיו התלולים, הופך כל ניסיון חדירה לאיום ישיר על היישובים הסמוכים הנמצאים במרחק מאות מטרים בלבד.
רבי ציין בניתוח שפורסם במקורות עבריים כי ניסיונות חבלה בגדר הגבול אינם יכולים להיחשב כתקריות בודדות או כהתגרויות חולפות בלבד. המומחה הישראלי רואה בתנועות אלו מבחן אמיתי ליכולת הצבא להגן על קו ההפרדה ולמנוע הישנות של תרחישי חדירה נרחבים.
האזור הביטחוני בדרום לבנון תוכנן במטרה עיקרית לבודד את אנשי חיזבאללה ולמנוע מהם להגיע לנקודת המגע הישירה. עם זאת, המציאות בשטח מצביעה על כך שהחיזבאללה עדיין מסוגל לבחון את התגובות הישראליות ולפתוח צירי פעולה צבאיים חדשים למרות ההפצצות האינטנסיביות.
הניתוח הדגיש כי ישראל אינה מקבלת עוד את המציאות הישנה שאפשרה התקרבות לגדר הגבול כסוג של העברת מסרים פוליטיים. הגדר כיום מייצגת קו הפרדה בין שתי תפיסות ביטחוניות מנוגדות, כאשר תל אביב שואפת לכפות שליטה מוחלטת שתמנע כל נוכחות חמושה בסביבתה.
מנקודת המבט הישראלית, גדר זו אמורה להפריד את היישובים מארגון בעל ארסנל צבאי עצום ורשת מורכבת של מנהרות ומרכזי מודיעין. גורמי הביטחון חוששים שכל פרצה בגדר זו עלולה להוביל לקריסת מערכת ההגנה ששודרגה לאחרונה.
המצב בדרום לבנון מעלה שאלות עמוקות לגבי זהות השולט בפועל בשטח, האם זו המדינה הלבנונית או חיזבאללה. למרות נוכחות הממשלה והצבא הלבנוני בזירה הרשמית, הנתונים בשטח מאשרים את המשך שליטת החיזבאללה על מוקדי הכוח והתשתית הצבאית.
רבי הדגיש כי חיזבאללה עדיין שומר על נאמנויות מקומיות רחבות ויכולת לוגיסטית המאפשרת לו לקבוע את עיתוי חציית הגבול ולנוע בחופשיות בכפרים הדרומיים. מציאות זו מציבה בפני ישראל אתגר מתמשך כיצד להתמודד עם אזור שבו המדינה הלבנונית אינה מפעילה ריבונות אמיתית.
ישראל אינה מגלה רצון לנהל את ענייניה הפנימיים של לבנון או להיות נוכחת שם באופן קבוע, אך היא מתנה את יציבות הגבול בקיומו של גורם שימנע הגעת חמושים לגדר. אם הצבא הלבנוני ייכשל במילוי תפקיד זה, הכיבוש מאיים להמשיך בפעולות צבאיות כדי לכפות מציאות זו בכוח, יהיה המחיר אשר יהיה.
מהות המבחן בשלב הבא אינה טמונה בהסכמים דיפלומטיים או בניסוחים מפוצצים שעשויים לצאת מוושינגטון. השאלה האמיתית היא מי שולט בפועל באזור המשתרע בין הכפרים הלבנוניים לגדר הגבול ומי בעל היכולת לפרק את התשתיות.
מומחים סבורים כי כל הסדר שאינו כולל פירוק מלא של המנהרות ומניעה מוחלטת של הכנסת נשק יהיה רק הפסקה זמנית בלחימה. הדרישה הישראלית היא לגורם המסוגל לפקח על התנועות הליליות ולמנוע כל התקרבות בלתי מתואמת לכיוון הגבול כדי להבטיח את ביטחון היישובים הצפוניים.
גדר הגבול נחשבת למבחן לריבונות הלבנונית, שכן כל פעולת חדירה מוכיחה שהמדינה אינה הבעלים היחיד של ההחלטה בדרום. הישארות חיזבאללה מסוגל לנהל את השטחים ולכפות את סדר יומו פירושה שהאיום עדיין קיים ולא נסוג למרות הלחץ הצבאי.
רבי קרא להנהגה הישראלית לפעול בחוכמה ובתקיפות בו זמנית, כדי להימנע מלהיראות כמי שנלחם במדינה הלבנונית או באזרחיה. ובמקביל, הדגיש את הצורך לא לאפשר לחיזבאללה להחזיר את המצב לקדמותו לפני המלחמה באמצעות פעולות חדירה קטנות ומדורגות.
הניתוח הגיע למסקנה כי האירועים החולפים בגבול הם שיציירו את קווי המתאר של השלב הבא, וכי כישלון באבטחת הגדר פירושו כישלון של המבצע הצבאי כולו. לכן, ישראל מוצאת את עצמה נאלצת לבחון מחדש את תוכניותיה לאור התעקשות הלוחמים להגיע לנקודות המגע למרות כל המכשולים.
ניסיון ההתקרבות לגדר או פגיעה בה אינו אירוע בודד, אלא מבחן לתפיסת הביטחון החדשה כולה בצפון.
שתף את דעתך
תסכול ישראלי מתוצאותיה המוגבלות של התוקפנות בלבנון ופקפוק ביעילות 'האזור הבטוח'