קצין מודיעין ישראלי לשעבר: העימות עם איראן הוא כישלון אסטרטגי מהמעלה הראשונה

דני סיטרינוביץ', קצין לשעבר באגף המודיעין בצה"ל וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבר כי העימות האחרון עם איראן מהווה כישלון אסטרטגי מהמעלה הראשונה. הוא הסביר כי ניסיונותיה של תל אביב לשנות את המציאות הגיאופוליטית באזור לא הובילו לתוצאות הרצויות, אלא הציגו את איראן ככוח נחוש יותר לקבוע את משוואותיה שלה.

סיטרינוביץ' ציין בניתוח שפורסם בכלי תקשורת עבריים, כי מה שאירע בשבוע שעבר אינו רק סבב מבצעי רגיל, אלא הוא משקף את עומק המשבר האסטרטגי שישראל מתמודדת עמו. במקום להחליש את המשטר האיראני, נראה כי האחרון שב ורכש ביטחון עצמי והוא שואף לכפות כללי עימות חדשים המקשרים ישירות בין הזירה הלבנונית לעומק האיראני.

הקצין, ששירת 25 שנה בשירות המודיעין, הדגיש כי ההישגים הטקטיים והמבצעיים שהשיג צה"ל לא תורגמו להישגים מדיניים או אסטרטגיים מוחשיים. המשטר בטהראן לא נפל ולא שינה את התנהגותו האזורית, אלא המשיך להשתמש בכליו הצבאיים והמדיניים כדי לעצב את המזרח התיכון באופן המשרת את האינטרסים הלאומיים שלו, הרחק מרצונותיה של ישראל.

החוקר הביטחוני סבור כי קיים פער עצום בין היעדים שהציבה ההנהגה הישראלית בתחילת העימות לבין המציאות הנוכחית בשטח. במקום להתמודד עם משטר מורתע, ישראל מוצאת את עצמה מול הנהגה איראנית שאינה מהססת להשתמש בטילים ובכטב"מים כדי להגיב על כל מהלך המכוון נגד בעלות בריתה, במיוחד בחזית הצפונית עם לבנון.

סיטרינוביץ' הזהיר מפני שינוי מהותי בתפיסה האיראנית, שכן טהראן הסתמכה בעבר על שלוחותיה באזור כדי להגן על המשטר מפני התקפות ישירות. כיום, התמונה התהפכה ואיראן מציבה את עצמה בעמדת המגן הישיר על אותן שלוחות, מה שאומר שכל פגיעה בחיזבאללה עלולה להיענות בתגובה צבאית שתצא ישירות משטח איראן.

הניתוח התייחס לתפקיד האמריקאי, וציין כי וושינגטון מפעילה לחצים הולכים וגוברים על תל אביב כדי למנוע הרחבת הסכסוך, מתוך רצון לשמר את מסלול ההסדרה האזורית. לחצים אלה, לדברי סיטרינוביץ', תורמים להגבלת חופש הפעולה הישראלי ומעניקים לטהראן תחושה שהזמן פועל לטובתה, לנוכח המשך פרויקט הגרעין שלה ופיתוח יכולותיה הצבאיות.

החוקר סבר כי ההתנהלות האמריקאית הנוכחית מהווה בעיה גדולה לביטחון הלאומי הישראלי, שכן היא חושפת פערים ברורים בתיאום האסטרטגי בין שתי בעלות הברית. היעדר חזון משותף לגבי אופן ההתמודדות עם האיום האיראני מחליש את כוח ההרתעה הישראלי והופך את האויבים באזור לנועזים יותר לאתגר את האינטרסים הביטחוניים של תל אביב.

הקצין לשעבר הדגיש כי איראן שלאחר המלחמה לא יצאה חלשה או זהירה כפי שצפו, אלא הפכה בהיבטים רבים לאגרסיבית יותר ומוכנה יותר לקחת סיכונים. מציאות חדשה זו מחייבת את המערכת הביטחונית והמדינית בישראל לבחון מחדש באופן יסודי את היסודות שעליהם נבנתה האסטרטגיה מול טהראן, במיוחד לאחר כישלון ההנחה שלחץ צבאי לבדו ישנה את התנהגות המשטר.

סיטרינוביץ' ציין כי המשטר האיראני הוכיח יכולת עמידה גבוהה למרות העלות הכלכלית והצבאית הכבדה שנשא במהלך שנות העימות. הישארות המשטר על כנו והתעקשותו על יעדיו האזוריים משמעותה שישראל מתמודדת עם מציאות אסטרטגית מורכבת יותר מאי פעם, לנוכח מגבלות חיצוניות המוטלות על ידי הממשל האמריקאי הנוכחי.

בסיום ניתוחו, העלה החוקר שאלה מהותית לגבי אופן התמודדותה של ישראל עם איראן שיצאה מהעימות הקודם עם רמת ביטחון עצמי בשיאה. הוא הדגיש כי האתגר הגדול ביותר טמון בהשבת ההרתעה האבודה, בזמן שמרחב התמרון הישראלי מצטמצם כתוצאה מהשוני עם וושינגטון וההתעקשות האיראנית לכפות כללי עימות שלא ניתן להתעלם מהם.

העימות עם טהראן לא השיג את יעדיו האסטרטגיים, אלא הותיר את ישראל מול אויב נחוש ובטוח יותר בעצמו.