ישראל מכחישה רשמית השתתפות בהבנות וושינגטון-טהרן וחוששת מצמצום חופש הפעולה הצבאי שלה

משרד ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו הודיע בהצהרה רשמית כי ישראל אינה חלק מההבנות המתגבשות בין הממשל האמריקאי למשטר האיראני. ההצהרה הבהירה כי תל אביב עוקבת בעניין רב אחר מה שיוצא מוושינגטון, ובמקביל הדגישה את הערכתו של נתניהו לעמדתו של הנשיא טראמפ בדבר הצורך לפרק את איראן מאורניום מועשר.

הצהרות רשמיות אלו מגיעות בזמן שבו שוררת ציפייה רבה בחוגים הפוליטיים והביטחוניים בישראל, בעקבות דברי טראמפ על התקרבות להשגת מזכר הבנות שעשוי להיחתם באירופה בתוך ימים. מזכר זה, על פי ההדלפות, נועד לעצור את ההסלמה הצבאית, מה שמעלה שאלות לגבי אופי הערבויות הניתנות לצדדים האזוריים.

מקורות תקשורתיים חשפו כי נתניהו וצוותו הממשלתי הופתעו מדברי טראמפ, שכן לא קיבלו כל הודעה מוקדמת על כוונת וושינגטון להכריז על השגת הבנות קרובות. הצד הישראלי התכונן להסלמה אפשרית או לחידוש פעולות צבאיות, מה שהפך את ההכרזה האמריקאית למבלבלת את החישובים הטקטיים בתל אביב.

מצידו, הדגיש שר הביטחון ישראל כץ כי המאבק עם הפרויקט האיראני טרם הסתיים, וכי צה"ל נמצא בכוננות מלאה להמשיך בתקיפותיו בעומק האיראני. כץ ציין כי כל הסכם שאינו מבטיח את הסרת האיומים באופן מלא ייתקל בתגובה צבאית חזקה ומתמשכת.

שוררת חשדנות בתוך הממסד הביטחוני הישראלי כלפי ההבטחות האמריקאיות, כאשר מנהיגים צבאיים חוששים שהסכם מהיר יוביל לצמצום חופש הפעולה של חיל האוויר נגד שלוחיה של איראן. ישראל מוצאת את עצמה בפני דילמה אמיתית בין פעולה עצמאית וסיכון משבר עם הבית הלבן, לבין קבלת המציאות החדשה.

הגנרל במילואים אליעזר מרום, מפקד חיל הים לשעבר, הזהיר כי הסכם זה מהווה 'גלגל הצלה' למשטר האיראני הסובל מלחצים כלכליים קשים. מרום סבר כי הזרמת מיליארדים לקופת איראן תחיה מחדש את זרועותיה הצבאיות באזור, כולל חיזבאללה בלבנון.

מומחים צבאיים סבורים כי ההסכם עשוי לספק לאיראן הכנסות כספיות עצומות, שיגיעו עד שישה מיליארד דולר בחודש מייצוא נפט, מה שיחזק את יכולתה לממן את ארסנל הטילים שלה. זרימה כספית זו עלולה לדחוף את האזור לעימות ישיר וקרוב, על רקע ניסיונות טהראן לכפות משוואות התנגשות חדשות המבוססות על הפצצה ישירה.

מרום ציין כי טראמפ התמקד בדבריו רק בנושא הגרעין, תוך התעלמות מסכנת הטילים הבליסטיים והאיומים הימיים במצר הורמוז. הוא סבר כי היעדר נושאים אלו משולחן המשא ומתן הופך כל הסכם לחלקי ואינו עונה על הצרכים הביטחוניים הקיומיים של ישראל בטווח הארוך.

בהקשר קשור, ציינו אנליסטים צבאיים כי צה"ל טרם התקרב להכרעה בעימות עם חיזבאללה, מה שהופך את העיתוי הנוכחי של ההסכם ללא אידיאלי מנקודת מבט צבאית. הם סבורים כי טראמפ עשוי להיות מונע מרצונו לסיים מלחמות ארוכות, ללא קשר לפרטים הטכניים המורכבים.

הדיווחים התייחסו לאסטרטגיה האיראנית החדשה שהחלה באפריל 2024, המבוססת על תקיפת ישראל ישירות משטח איראן במקום הסתמכות מלאה על שלוחים. שינוי איכותי זה בסכסוך דורש, על פי מנהיגים צבאיים, תגובה החורגת מגבולות ההבנות הדיפלומטיות השבריריות שוושינגטון שואפת לחתום עליהן.

לגבי העמדה האזורית, מנהיגים צבאיים לשעבר הפחיתו מחשיבות ההדלפות המדברות על סירוב מדינות ערביות שכנות להשתמש במרחב האווירי שלהן לתקיפת איראן. הם הדגישו כי לישראל יש נתיבי אוויר חלופיים ויכולות טכניות המאפשרות לה להגיע ליעדיה ללא צורך בהכרח באישור ריבוני מוצהר מאותן מדינות.

ישראל חוששת שההסכם יוביל להתרחקות מדינות האזור מ'הסכמי אברהם' ולחיפוש אחר איזונים חדשים עם הכוח האיראני העולה כלכלית. המדינות הסובבות עוקבות בדקדקנות אחר מאזני הכוחות, וכל נסיגה בלחץ האמריקאי על טהראן עלולה לדחוף מדינות אלו לשקול מחדש את חישוביהן האסטרטגיים.

העמדה הישראלית הרשמית נותרה תלויה בין הרצון לשמור על יחסים איתנים עם ממשל טראמפ לבין הצרכים הביטחוניים המחייבים את המשך אופציית המלחמה. ההדלפות מצביעות על כך שמדינאי ישראל עדיין מעדיפים את המשך המצור הכלכלי החונק ככלי יחיד להבטחת נפילת המשטר או החלשתו באופן יסודי.

לסיכום, משקיפים סבורים כי הימים הקרובים יהיו מכריעים בקביעת מסלול הסכסוך, כאשר יתגלו הפרטים המדויקים של מזכר ההבנות האמריקאי-איראני. אם ישראל תרגיש שביטחונה הלאומי בסכנה, אופציית הפעולה הצבאית העצמאית תישאר על השולחן, גם אם הדבר יוביל להתנגשות דיפלומטית עם וושינגטון.

ישראל אינה צד למזכר ההבנות המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, אך אנו מעריכים את מחויבותו של טראמפ להוציא את האורניום המועשר.