האזהרות מתגברות מפני הפיכת התואר האקדמי בחברותינו מאות כבוד המוענק ליוצרים ולחרוצים ל'סחורה' ארוזה הנמכרת למי שיש לו כסף וחסר כישרון. אנו עומדים היום בפני מעין 'בורסת אשליות' הפוגעת בלב כל צעיר ששקד לילות כדי לזכות בתעודה אמיתית, בעוד שאחרים עוקפים אותו עם תארים שנרכשו מחנויות אקדמיות מפוקפקות.
התמונה הנוכחית מתארת מציאות קודרת שבה פינות הערים עמוסות במשרדי 'הסמכה' המשלמים שוחד במקום להעלות שאלות מדעיות, ומציגים תעודות כפי שמציגים סחורות בשווקים. פרקטיקות אלו אינן רק חריגות מנהליות פשוטות, אלא בגידה מפורשת בזירת החינוך והפרה של זכות האזרח להתמודד עם מוסדות ישרים והגונים.
ברשתות החברתיות מתפשטים עמודים המקדמים תארים אקדמיים בשיטת 'המשלוח', תוך ניצול שמות גדולים בפרסומות מטעות כדי למשוך מחפשי יוקרה חברתית מזויפת. מה שקורה במגזר ההשכלה הגבוהה היום חורג מתקלה מנהלית ומגיע לשלב של שחיקה שיטתית של מפת האמון במדע, במקצוע ובזהות הלאומית כאחד.
כאשר 'דיפלומה' מזויפת משתווה לתעודה אמיתית, ההבדל בין החרוץ שבילה שנים במחקר לבין מי שקנה נייר מעוטר בחותמת מזויפת נעלם. מחיר המשוואה המעוותת הזו אינו נמדד רק בהזדמנויות עבודה אבודות, אלא ברצח המודל לחיקוי בנפשם של הדורות הבאים, הרואים כעת כי חריצות אינה משתלמת.
החברה המתגמלת 'הופעה' על חשבון 'תפוקה' גוזרת על עתידה מוות איטי, כאשר המבנה המוסדי הופך פגום כתוצאה מחולשת הפיקוח וקנוניה של גורמים מסוימים. לא מקובל להעניק מעמד 'לגיטימי' לגופים המעניקים דוקטורט מקצועי תמורת סכומים זעומים ללא כל קריטריונים אקדמיים ברורים או פיקוח קפדני.
המדינה נושאת באחריות כבדה כלפי שוק פתוח זה של תארים מזויפים, כאשר בלתי מוסמכים חודרים לעמדות רגישות במדינה על בסיס מסמכים מזויפים. חדירה זו מובילה לקבלת החלטות מנהליות שגויות ולבזבוז עצום של משאבים ציבוריים ופרטיים, בנוסף להעמקת הפער המעמדי בין כישרון לכסף.
התמודדות עם תופעה זו דורשת שיתוף פעולה בין הציבור למדינה, שכן אין די בהטלת אשמה על גורם אחד בעוד שמערכת העמדת הפנים של המדע ממשיכה להתרחב. על המדינה לאכוף חוקים נוקשים ולפתוח בחקירות מיידיות בכל קנוניה מנהלית המקלה על הענקת תעודות בלתי חוקיות אלו במרכזי הכשרה ובאוניברסיטאות.
חיוני כיום להקים רישום לאומי אחיד, ידני ואלקטרוני, שיתעד את כל התעודות והתארים האקדמיים שהונפקו על ידי גופים מוסמכים ויהיה זמין למעסיקים. קישור ההכרה בתעודות לכללים שקופים ופומביים יהפוך כל תעודה שאינה תואמת לרישום זה לבטלה, ויחשוף את בעליה ואת מקורה לאחריות משפטית ישירה.
יש להחמיר את העונשים הפליליים על ספקי תעודות מזויפות ועל כל עובד ציבור המקל על הנפקתן, תוך התייחסות למעשים אלו כעבירות זיוף שאינן מקבלות סלחנות. הגנה על החברה מפני 'אקדמאים מדומים' דורשת נחישות חקיקתית התואמת את היקף הנזק הנגרם למבנה המדעי והמקצועי של המדינה.
בנוסף לעונשים, עולה הצורך בקמפיינים מתמשכים של מודעות המסבירים את הערך האמיתי של כישרון מעשי ומחקרי הרחק מברק התארים המזויפים. יש להדגיש סיפורי הצלחה אמיתיים של מדענים ואנשי מקצוע שהשקיעו מאמץ אמיתי, כדי לקדם תרבות של מצוינות במקום תרבות של 'התחכמות' ויוקרה נרכשת.
אנו מציעים להקים ועדה עצמאית שתכלול פרופסורים באוניברסיטאות ונציגי איגודים מקצועיים והחברה האזרחית לבחינת כל התארים המקצועיים והכבוד שהונפקו בעשור האחרון. כל גוף שיוכח כי אינו מורשה או מפר את הסטנדרטים האקדמיים, יש לבטל את תעודותיו באופן מיידי ולשלול את התארים שהוענקו באמצעותו כדי להבטיח טיהור הזירה המדעית.
קישור קידומים ותפקידים רגישים לקריטריונים אובייקטיביים כגון מחקרים מבוקרים וניסיון מתועד הוא הדרך היחידה לסיים את שלטון 'הנייר' המזויף. לא ניתן לבנות אומה המכבדת את האמת אם הפקידים ימשיכו להסתמך על תעודות שאינן משקפות יכולות אמיתיות או ידע ממשי של בעליהן.
זעקה זו אינה רק מילים רטוריות, אלא אזהרה אחרונה לכל מי שאכפת לו מעתיד האומה הזו ומוסדות החינוך שלה המהווים את קו ההגנה הראשון. אם לא נשים קץ לשוק הזה עכשיו, נתעורר מחר לחברה המקדשת מראית עין ומסגרות מפוארות בעוד שהיא נכשלת בקריאת מציאותה או בתיקון דרכה.
לסיכום, אנו עומדים בפני שתי אפשרויות בלבד: או אומה הגאה במדעניה האמיתיים וביושר מוסדותיה, או אומה שבה תארים נמכרים על מדפים זולים. ערנות ובדיקה לפני אישור הם חובתו של כל אזרח קנאי, שכן האומה זקוקה לאנשי מדע אמיתיים ולא למוכרי אשליות.
מדע המאבד את קריטריון האמת מאבד את ערכו, וכאשר תעודה הופכת לנייר בלבד המוענק למי שמשלם, אנו עומדים בפני פשע מאורגן נגד הזכות הציבורית.
שתף את דעתך
שוק התארים המדומים: זעקה נגד 'הפרטת' המדע וזיוף הכישורים