מסדרונות השלטון בארצות הברית עדים לשינויים דרמטיים עם הסלמה בעימות בין הבית הלבן למוסדות המחוקקים והשיפוטיים. אג'נדת הנשיא דונלד טראמפ מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים לאחר סדרת החלטות שעיכבו פרויקטים חיוניים שעליהם הימר בכהונתו השנייה.
מקורות תקשורת בינלאומיים דיווחו כי הנשיא האמריקאי עובר שלב קריטי המאופיין בהגבלות פוליטיות גוברות המגבילות את יכולת התמרון שלו. הדבר בא לידי ביטוי במכות הרצופות שפגעו בתיקים כלכליים ומנהליים שטראמפ ראה בהם אבני יסוד בתוכנית הבחירות הנוכחית שלו.
כישלונות אלה כללו את קריסת פרויקט קרן הפיצויים הענקית בשווי 1.8 מיליארד דולר, בנוסף להקפאת תוכניות הקשורות למרכז קנדי לאמנויות. עיכוב זה משקף רצון מוסדי להפעיל מחדש את כלי הפיקוח על הרשות המבצעת שהתרחבה באופן ניכר.
בהקשר קשור, בית הנבחרים הנחית מכה פוליטית חזקה על הבית הלבן באמצעות הצבעה בעד הגבלת סמכויותיו הצבאיות של הנשיא. ההחלטה נועדה למנוע כל מהלך צבאי נוסף נגד איראן ללא קבלת אישור מפורש ומוקדם מהקונגרס האמריקאי.
המעניין בהצבעה זו הוא הצטרפותם של מספר נציגים רפובליקנים לשורות האופוזיציה, מה שחושף סדקים בתוך המפלגה השלטת. מגמה זו מבטאת חששות אמיתיים מהתייחדות הנשיא בהחלטות מלחמה ושלום באזור המזרח התיכון הבוער.
במישור המשפטי, טראמפ נאלץ לסגת מהרעיון להקים קרן תחת השם 'לחימה בפוליטיזציה של מערכת המשפט' לאחר גל עצום של ביקורות. משקיפים ראו בנסיגה זו הכרה מרומזת בקושי לעקוף את עצמאותה של המערכת המשפטית האמריקאית בשלב זה.
משברים מוסדיים אלה מתרחשים במקביל לתוצאות סקרי דעת קהל שהראו ירידה ניכרת ברמות האמון הציבורי בביצועי הנשיא. ירידה זו מתמקדת בעיקר באופן ניהול התיקים הכלכליים הרגישים ומדיניות החוץ המאופיינת באי-שקט.
אנליסטים רואים כי האחריות להמשך הסכסוכים בעזה, בגדה, בלבנון ובאיראן מוטלת במידה רבה על התיאום בין טראמפ לנתניהו. הנשיא האמריקאי מתמודד עם בלבול ברור בין הרצון להסלמה צבאית לבין החשש מהכרה בכישלון פוליטי.
מנגד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שואף לקשור את הישארותו בשלטון בהמשך המלחמה כדי להימנע מהליכים משפטיים באשמת שחיתות. נתניהו גם מנסה להתחמק מאחריות לכישלון הביטחוני שהתרחש בשבעה באוקטובר, מה שלעיתים מצטלב עם האינטרסים של טראמפ.
הדיווחים מצביעים על ניסיונות חבלה מצד נתניהו לסכל את מאמצי טראמפ להגיע להסכמי רגיעה בחזיתות לבנון ועזה. סתירה זו באינטרסים עלולה להוביל להתנגשות גלויה בין הצדדים עם התקרבות אירועים בינלאומיים גדולים כמו תקופת המונדיאל.
במישור הדיפלומטי, מדינות כמו קטאר ופקיסטן מובילות תיווכים אינטנסיביים בתיק האיראני בניסיון לנטרל את פתיל הפיצוץ הכולל. תיווכים אלה מגיעים בזמן שהקונגרס מנסה למשוך את שטיח היוזמה הצבאית מידי הבית הלבן כדי להבטיח אי-הידרדרות למלחמה אזורית.
למרות לחצים אלה, הבית הלבן מתעקש להכחיש כל ירידה בהשפעת הנשיא, ומתאר את הדיווחים המדברים על חולשתו הפוליטית כסיפורי תקשורת בלבד. הממשל האמריקאי מדגיש את המשך יישום התוכנית שלשמה נבחר טראמפ ללא התחשבות במכשולים.
אך המציאות בשטח בוושינגטון מצביעה על כך שתדמית הנשיא 'הבלתי מנוצח' החלה להתפוגג מול התעקשות המוסדות למלא את תפקידם. הרפובליקנים בקונגרס אף הצליחו לעכב בקשות מימון פשוטות כמו בניית אולם אירועים חדש במעון הנשיא.
לסיכום, נראה כי כהונתו השנייה של טראמפ לא תהיה סלולה כפי שציפה צוותו הפוליטי, כאשר מערכת המשפט והפרלמנט חזרו למלא תפקיד פעיל. החודשים הקרובים יקבעו את מידת יכולתו של טראמפ להחזיר לעצמו את היוזמה או להיכנע למגבלות שמטילה המדינה העמוקה.
מה שקורה משקף את תחילתו של שלב שבו גוברת יכולתם של המוסדות האמריקאים לרסן את החלטות הנשיא ולהגביל את מהלכיו.
שתף את דעתך
סדקים בחומת הכוח: מוסדות השלטון האמריקאים בולמים את אג'נדת טראמפ