תוף המלחמה מתופף שוב: הקבינט דן בחידוש התוקפנות בעזה ומציאות שטח חדשה בולעת את שטח הרצועה

סימני עימות כולל ברצועת עזה מתגברים עם הודעת רשות השידור הישראלית על ישיבה צפויה של הקבינט המדיני-ביטחוני המצומצם הערב, יום ראשון. הישיבה נועדה לדון באפשרות לחידוש מבצעים צבאיים נרחבים, למרות הסכם הפסקת אש בתוקף מאז אוקטובר האחרון, מה שמציב את הרגיעה השברירית על סף קריסה.

מהלכים פוליטיים אלה מתרחשים במקביל לדיווחים צבאיים המצביעים על כך שהמטה הכללי הישראלי רואה בעזה 'משימה בלתי גמורה'. גורמים בצבא הכיבוש טוענים כי החזרה ללחימה הפכה להכרחית כדי לפגוע במה שנותר מהיכולות הצבאיות של תנועת חמאס, במיוחד לאור הקשיים בתיק פירוז הנשק, אותו תל אביב מתנה למעבר לשלב השני של ההסכם.

בשטח, גורמים יודעי דבר חשפו שינויים מהותיים בפריסת הכוחות, כאשר צה"ל הסיג חטיבות סדירות מחזית דרום לבנון והעביר אותן לגבולות רצועת עזה והגדה המערבית. מהלכים אלה משקפים את מוכנות פיקוד הדרום ליישם תוכניות מבצעיות חדשות מיד עם קבלת ההחלטה הפוליטית מהממשלה.

בהתפתחות חמורה הפוגעת בגיאוגרפיה הפלסטינית, כוחות הכיבוש הרחיבו את טווח שליטתם בתוך הרצועה באמצעות יצירת מה שמכונה 'הקו הכתום'. צעד זה הוביל לנגיסת שטחים נוספים שבהם הותר לפלסטינים לשהות, כך שאחוז השטח הכבוש עלה מ-53% לכ-60% מכלל שטח הרצועה.

גורמים באו"ם אישרו קיומן של מפות חדשות הממחישות את ההתפשטות הגיאוגרפית הזו מערבה, מה שאילץ מאות משפחות עקורות לנטוש את אוהליהן ולברוח שוב לאזורי החוף הצפופים. התרחבות זו לוותה בעלייה ניכרת בקצב התקיפות האוויריות ופעולות הצליפה נגד כל מי שמתקרב לקווים החדשים ששורטטו על ידי הכיבוש.

מצדה, תנועת חמאס ראתה בהפרות היומיומיות הללו ובמדיניות 'נגיסת השטחים' התנערות ברורה מהתחייבויות השלב הראשון של ההסכם. התנועה הדגישה בהודעתה כי הכיבוש שואף לכפות מציאות דמוגרפית וביטחונית חדשה הפוגעת בסיכויי היציבות ושיבת העקורים לאזורי מגוריהם המקוריים.

בנוגע למסלול המשא ומתן, גורמים פוליטיים דיווחו כי התנועה גילתה גמישות בדיון בהסדרים הביטחוניים הכוללים, אך קישרה זאת למימוש הזכויות הפוליטיות של העם הפלסטיני. ההתנגדות דוחה את ההצעה הישראלית לפירוז נשק כתנאי מוקדם, ורואה בכך שהכיבוש צריך ליישם קודם כל את דרישות השיקום ופתיחת המעברים.

משקיפים לענייני ישראל רואים כי נתניהו מנסה להפוך את עזה ל'זירת פיצוי' כדי לרצות את שותפיו בימין הקיצוני. בכל פעם שהוא מתמודד עם לחצים בתיקים אחרים, הוא נוקט בהסלמת מכונת המלחמה ברצועה כדי לגשר על הפער עם דעת הקהל הפנימית, שסקרים מראים רצון להמשך הפעולות הצבאיות.

קולות בתוך ממשלת ישראל מתגברים, במיוחד מצד שרת ההתיישבות אורית סטרוק, שקראה במפורש לחידוש פעולות המלחמה בתוך שבועות. קריאות אלה מתלכדות עם רצון הימין ליישם תוכניות גירוש בכפייה, תוך ניצול מצב ההרס שפגע ב-90% מהתשתיות בעזה.

הפרשן הצבאי עמוס הראל הזהיר מצידו כי ההדלפות החוזרות ונשנות על התעצמות כוחו של חמאס אינן מקריות, אלא הן הכנה תקשורתית למתקפה חדשה. הראל ציין כי נתניהו שואף להשאיר את להבת המלחמה בוערת, במיוחד עם התקרבות מועד הבחירות הכלליות בישראל המתוכננות לאוקטובר הבא.

במישור ההומניטרי, תושבי הרצועה חיים בתנאים קטסטרופליים לאור המשך סגירת המעברים ומחסור בתרופות ובציוד בסיסי. דיווחי השטח מאשרים כי מדיניות הרעבה והמצור עדיין משמשת ככלי לחץ פוליטי וצבאי נגד אזרחים חסרי הגנה שאיבדו את רכושם ומקורות פרנסתם.

עולות שאלות בתוך הממסד הצבאי הישראלי לגבי יכולתו של צבא המילואים לשאת בנטל סבב לחימה חדש ורחב היקף. לאור העובדה שממוצע השירות השנתי של חיילי המילואים מגיע ל-80 יום, כמה מפקדים חוששים משחיקת כוח האדם והשפעתה על היעילות המבצעית של הצבא בטווח הארוך.

המציאות החדשה שישראל מנסה לכפות באמצעות 'הקווים הצבעוניים' נועדה לקרוע את מה שנותר מהאחדות הגיאוגרפית של הרצועה ולהפוך אותה למובלעות מבודדות. תוכנית זו נתקלת בסירוב פלסטיני ובינלאומי רחב, שכן היא מערערת את יסודות כל הסכם עתידי ומבססת שלב חדש של סכסוך עקוב מדם.

לסיכום, החלטת הקבינט הלילה נותרה אינדיקטור מכריע למסלול האירועים בימים הקרובים, בין אם מדובר במעבר לרגיעה בת קיימא העונה על צרכי האוכלוסייה, או בהידרדרות מחודשת למערבולת אלימות שעלולה להיות הקטלנית ביותר מאז תחילת התוקפנות ב-7 באוקטובר 2023.

המשימה בעזה לא הושלמה, והצבא נאלץ לחזור ולתקוף את חמאס בשל סירובה המתמשך להתפרק מנשקה.