נשק 'הסיבים האופטיים': מל"טים של חיזבאללה מפתיעים את ההגנות הישראליות בדרום לבנון

מזל"טים הפועלים בטכנולוגיית סיבים אופטיים, המשמשים את חיזבאללה, התגלו לאחרונה כאחד האתגרים המבצעיים הבולטים העומדים בפני הכוחות הישראליים בדרום לבנון. נשק חדש זה אילץ יחידות צבאיות לנסות להתאים את טקטיקות ההגנה שלהן כדי להתמודד עם איום המאופיין בדיוק וקטלניות גבוהה, במיוחד לאחר שנרשמו אבדות בנפש בקרב החיילים.

במהלך הימים האחרונים, צה"ל הודה במותם של שני חיילים וקבלן אזרחי, בנוסף לפציעות רבות כתוצאה מהתקפות שבוצעו על ידי מל"טים ממולכדים. התפתחויות מבצעיות אלו מגיעות למרות הדיבורים על הפסקת אש, מה שמעיד על המשך הפעולות האיכותיות באזור הגבול.

אורנה מזרחי, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מתארת את המל"טים הללו כדומים ל'צעצועי ילדים' בפשטותם ובעלותם הנמוכה, אך הם מסוכנים ביותר. היא הסבירה כי המערכת הצבאית הישראלית מתקשה להתמודד עם כלים אלה מכיוון שלא הייתה מוכנה להתמודד עם כלי נשק המבוססים על טכנולוגיות המתוארות כ'מפגרות טכנולוגית' אך יעילות.

מטוסים אלה מסתמכים על כבל סיבים אופטיים דק המחבר אותם לנקודת השיגור ומשתרע למרחקים של עשרות קילומטרים, בניגוד למל"טים מסורתיים. חיבור קווי זה מונע ממערכות לוחמה אלקטרונית ישראליות לשבש את אותות הבקרה או להשבית את מערכת ה-GPS.

מפעילי חיזבאללה מטיסים את המל"טים הללו בשיטת 'ראייה מגוף ראשון' (FPV), תוך שימוש במשקפי מציאות מדומה המעניקים להם דיוק גבוה בפגיעה. דוחות טכניים מאשרים כי סוג זה של הכוונה אינו משאיר חתימה אלקטרונית שניתן לזהות באמצעות אמצעי מודיעין מסורתיים לפני הפיצוץ.

המומחה ארי אבירם סבור כי היעדר שידור אלחוטי הופך כמעט בלתי אפשרי לזהות את המטוס באמצעות מכשירי האזנה או מכ"מים מסורתיים בזמן. חיילים בשטח נאלצים להסתמך על זיהוי ויזואלי בלבד, דבר שלרוב מתרחש ברגעים האחרונים לפני הפגיעה במטרה.

שינוי זה באמצעי הלחימה מהווה עדות לאופי 'המלחמה הלא סימטרית' שחיזבאללה מנהל נגד הארסנל הישראלי המתקדם. במקום להסתמך באופן מוחלט על מטחי טילים, הארגון מתמקד במל"טים אלה המעניקים לו יכולת לבחור מטרות בדיוק רב ולעקוף את כיפת ברזל.

ההערכות מצביעות על כך שעלות הרכבת מל"ט כזה נעה בין כמה מאות דולרים ומגיעה במקסימום לארבעת אלפים דולר בלבד. הרכיבים הבסיסיים של מטוסים אלה זמינים בקלות באמצעות פלטפורמות קניות מקוונות גלובליות, מה שהופך את תהליך ייצורם לבר קיימא ולא יקר עבור ההתנגדות.

מצדו, יוסף א-זיין, פקיד תקשורת בחיזבאללה, אישר כי מל"טים אלה מיוצרים במלואם בתוך שטחי לבנון על ידי אנשי הארגון. הוא ציין בהצהרות לעיתונות כי חיזבאללה מודע לעליונות הטכנולוגית של הצד השני, אך הוא פועל בחוכמה כדי לנצל את הפערים ונקודות התורפה במערכת ההגנה.

ישראל מתמודדת עם דילמה כלכלית וצבאית בניסיון להפיל מטרות זולות אלה באמצעות טילי יירוט יקרים או מטוסי קרב. מומחים סבורים כי פתרונות טכנולוגיים כמו מערכת הלייזר 'קרן ברזל' עשויים להיות יעילים בעתיד, אך הם טרם נכנסו לשירות באופן נרחב.

בניסיון נואש להגן על כלי רכב, חיילים ישראלים התקינו רשתות מתכת ומחסומים מעל טנקים ונגמ"שים כדי להפחית את השפעת הפיצוצים. סרטונים שהופצו הראו כלי רכב צבאיים מכוסים לחלוטין ברשתות אלה, במראה המשקף את היקף החשש מפגיעות מל"טים מתאבדים מדויקים.

גורם צבאי בכיר הודה כי הצבא מנסה לאמץ טכניקות הגנה שלמד מסכסוכים אחרים, במיוחד המלחמה באוקראינה שבה נעשה שימוש נרחב במל"טים מסוג FPV. עם זאת, הפקיד הודה כי פתרונות אלה אינם מובטחים במלואם, וכי האיום עדיין דורש התאמות מתמשכות.

דוחות תקשורתיים חשפו כי אוקראינה הציעה לישראל להעביר את ניסיונה בהתמודדות עם מל"טים לפני שנים, אך הממסד הביטחוני הישראלי התעלם מההצעה. נראה כי דחייה קודמת זו תרמה לפער הנוכחי ממנו סובלים כוחות היבשה בהתמודדות עם נשק איכותי זה.

לסיכום, צה"ל הודיע כי הוא עורך ניתוחים מעמיקים כדי להבין את מנגנון הפעולה של מל"טים אלה ולפתח שיטות מבצעיות חדשות להפחתת מסוכנותם. היחידות בשטח ממשיכות לנסות לשפר את מערכות ההגנה שלהן, על רקע הכרה רשמית כי איום זה גדל ומתפתח באופן העולה על הציפיות הראשוניות.

צה"ל חסר כיום אמצעים יעילים להתמודד עם איומים מסוג זה, מכיוון שלא נערך להתמודדות עם חומרי נפץ מפגרים טכנולוגית.