נשק המל"טים מבלבל את הכיבוש והרחבת אזור הפינוי מצפון לליטני מחמירה את המשבר ההומניטרי

החזית הדרומית בלבנון עדה להסלמה צבאית בולטת, למרות הדיבורים על שבריריות הרגיעה, כאשר נמשכו הפעולות האיכותיות המכוונות לעומק הצבאי של הכיבוש הישראלי. מקורות בשטח דיווחו כי השטח תיעד פגיעות מדויקות שפגעו בכלי רכב ובפלטפורמות ארטילריה, מה שמשקף נחישות לבסס משוואות הרתעה למרות ההפצצות האוויריות האינטנסיביות הפוגעות בכפרים ובעיירות הגבול.

בפרטי הפעולות הצבאיות, ההגנה האווירית הצליחה להפיל מטוס סיור ישראלי מתקדם מסוג 'ה Hermes 450' מעל אזור נבטיה מצפון לנהר הליטני. כמו כן, תועד השמדת תותח בקוטר 155 מ"מ באזור יארין, בנוסף לפגיעה ברכב משוריין עמוס בתחמושת בהתנחלות שומרה, מה שהוביל על פי דיווחים צבאיים לפציעתם של 12 חיילים ישראלים בדרגות שונות.

מומחים צבאיים רואים בנשק המל"טים מציאות חדשה בעימות, שכן הוא מהווה את האתגר הבולט ביותר למערכות ההגנה הישראליות כיום. תת-אלוף חסן ג'וני הסביר כי היכולת לקבוע קואורדינטות של מטרות בדיוק רב משקפת התפתחות בצד המודיעיני, מה שמאפשר מעקב אחר תנועות כלי הרכב של הכיבוש ופגיעה בהם בנקודות קטלניות מאחורי הקווים הקדמיים.

מצד שני, צבא הכיבוש ממשיך במדיניות הלחץ באמצעות הוצאת צווי פינוי כפויים, כאשר האזהרה האחרונה כללה 8 כפרים הממוקמים מצפון לנהר הליטני, בדרישה מהתושבים להתרחק למרחק של יותר מקילומטר אחד. משקיפים מציינים כי צעד זה נועד להרחיב את אזור החיץ ולרוקן את הכפרים מתושביהם, במסגרת אסטרטגיית האדמה החרוכה שנוקט הכיבוש בדרום לבנון.

מבחינה הומניטרית, המשבר הגיע לרמות חסרות תקדים, כאשר נתוני האו"ם מצביעים על כך שכמיליון ו-240 אלף לבנונים סובלים כיום מחוסר ביטחון תזונתי חמור. מחוזות בנת ג'בייל, מרג'עיון ונבטיה עומדים בראש רשימת האזורים שנפגעו ביותר, כתוצאה מההרס השיטתי של שטחים חקלאיים המהווים את מקור ההכנסה העיקרי לאלפי משפחות באזורים אלה.

הסקטור החקלאי ספג מכה קשה לאחר השמדת כ-956 הקטרים של אדמה, המהווים 22% מכלל השטח המעובד בדרום, מה שהוביל להפסקת עבודתם של 78% מהחקלאים. דוחות כלכליים מאשרים כי הפסדי סקטור זה לבדו עלו על מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמאיים על נפילת שכבות רחבות של החברה למעגל העוני הקבוע.

בנוגע לנושא העקורים, הסטטיסטיקה מצביעה על עקירתם של כ-1.3 מיליון בני אדם מאז מרץ 2026, המהווים חמישית מאוכלוסיית לבנון שנאלצו לעזוב את בתיהם תחת עול ההפצצות. הרשויות הלבנוניות הקצו יותר מ-670 בתי ספר כמרכזי מקלט חירום, בעוד שיותר מ-62 אלף יחידות דיור נהרסו או נפגעו חלקית, בנוסף לפגיעה ברשתות הכבישים והגשרים החיוניים.

מבחינה כלכלית, המומחה זיאד נאסר א-דין הזהיר מפני הגעת שיעורי האבטלה ל-36% והאינפלציה ל-25%, מספרים המשקפים את מצב השיתוק שפקד את הסקטורים היצרניים והתיירותיים. נאסר א-דין העריך את ההפסדים היומיים הישירים והעקיפים של המלחמה בטווח שבין 150 ל-160 מיליון דולר, תוך הדגשה כי הצטברות המשברים מאז 2019 הפכה את תהליך השיקום למשימה כמעט בלתי אפשרית לאור הידרדרות ההכנסות הממשלתיות.

נשק המל"טים מהווה את האתגר הגדול ביותר עבור צבא ההגנה לישראל כיום, כאשר החיזבאללה מחזיק ביכולות מעקב מתקדמות המאפשרות קביעת קואורדינטות של מטרות בדיוק רב.