פרטים נחשפים לראשונה: תמיכה צבאית ישראלית נרחבת לאמירויות מול התקפות איראניות

דיווחים עיתונאיים בינלאומיים חשפו פרטים חדשים ומורחבים אודות היקף התמיכה הצבאית שישראל העניקה לאיחוד האמירויות הערביות במהלך גלי התקיפות האיראניות האחרונות. המקורות הבהירו כי שיתוף הפעולה הזה חרג מהתיאום המודיעיני המסורתי והגיע עד לפריסת מערכות הגנה מתקדמות שטרם יוצאו, בצעד המשקף את עומק הברית הביטחונית בין הצדדים מאז חתימת הסכמי הנורמליזציה בשנת 2020.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי ישראל מיהרה לספק לאמירויות מערכת מעקב מתקדמת וקלת משקל המכונה 'ספקטרו', מתוצרת חברת 'אלביט מערכות'. מערכת זו מיועדת לזיהוי כלי טיס בלתי מאוישים מתקרבים, ובמיוחד דגמי 'שאהד' האיראניים, והיא יכולה לעקוב אחריהם ממרחק של עד 20 קילומטרים בדיוק רב, מה שהעניק להגנות האמירויות זמן תגובה נוסף.

בהתפתחות בולטת, התמיכה הישראלית כללה שליחת גרסה של מערכת ההגנה הלייזרית 'קרן ברזל', מערכת המסוגלת להשמיד טילים וקליעים קצרי טווח באמצעות אנרגיה מכוונת. מערכת זו נחשבת לאחת מהחידושים הצבאיים הישראליים האחרונים, והיא שימשה לראשונה בפועל מוקדם יותר השנה כדי להתמודד עם התקפות מדרום לבנון, לפני שהועברה לשטחי האמירויות.

התמיכה לא הוגבלה לציוד בלבד, אלא כללה גם שליחת 'עשרות' אנשי צבא ומומחים טכניים ישראלים לאמירויות כדי לפקח על הפעלת המערכות המורכבות הללו. מקורות בשטח אישרו כי נוכחותו של כוח צבאי ישראלי זה בשטח מהווה שינוי מהותי באופי היחסים הביטחוניים, כאשר צוותים אלה עובדים יחד עם כוחות האמירויות לניהול פלטפורמות היירוט.

הדיווחים ציינו כי ישראל סיפקה מידע מודיעיני חיוני ובזמן אמת על תנועות יחידות הטילים במערב איראן. מידע זה איפשר לרשויות האמירויות לדעת את זמני השיגור הפוטנציאליים של טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים לפני הגעתם ליעדיהם, מה שתרם להעלאת יעילות פעולות היירוט האווירי והגנה על מתקנים חיוניים.

הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהאמירויות התמודדו עם איומים חסרי תקדים, כאשר איראן שיגרה יותר מ-500 טילים בליסטיים וכ-2000 כלי טיס בלתי מאוישים במהלך תקופת ההסלמה. מערכות ההגנה האווירית המרובות, המשלבות כעת טכנולוגיות ישראליות ואמריקאיות, הצליחו ליירט את הרוב המכריע של קליעים אלה, למרות עוצמת האש הגבוהה שכוונה למדינה המפרצית.

מקורות ציטטו גורמים צבאיים שאמרו כי הצורך הדחוף בחיזוק ההגנות דחף את צה"ל להוציא כלי נשק שעדיין היו בשלב 'אבות הטיפוס' ולא שולבו במלואם במכ"מים המקומיים שלו. טכנולוגיות אלה הועברו ישירות מהמעבדות הצבאיות לחזית האמירויות, באיתות ברור למצב החירום ולרצון לבחון כלי נשק אלה בסביבת לחימה אמיתית.

בהקשר קשור, האמירויות בוחנות כעת פרויקט שאפתני להסבת מלאי הטילים הגדול שלהן מסוג 'סיידווינדר' אוויר-אוויר ישנים למערכות שיגור קרקעיות. פרויקט זה נועד להחליף את ראשי הביות התרמיים המסורתיים בראשי ביות לייזר פסיביים הפועלים בשילוב עם מערכת 'ספקטרו' הישראלית, ובכך לספק אמצעי יירוט בעלות נמוכה ויעיל נגד כטב"מים מתאבדים.

המלחמה המתמשכת הובילה לשחיקה חמורה במלאי טילי היירוט היקרים כמו 'תאאד' ו'פטריוט' אצל ארצות הברית ובעלות בריתה באזור. על פי הערכות של מרכזי מחקר בינלאומיים, צבא ארה"ב צרך כמחצית ממלאי הטילים האסטרטגי שלו, מה שדחף לחיפוש אחר חלופות טכנולוגיות מהירות וזולות יותר כמו המערכות הלייזריות הישראליות.

למרות הפרטים שהודלפו, הגורמים הרשמיים בתל אביב ובאבו דאבי שמרו על שתיקה, כאשר משרד הביטחון הישראלי וחברות 'רפאל' ו'אלביט' סירבו להגיב על פעולות הפריסה. גם האמירויות לא פרסמו תגובה רשמית לדיווחים אלה, והעדיפו לשמור על שיתוף הפעולה הצבאי במסגרת ערוצים לא מוצהרים הרחק מהמשיכות הפוליטיות והתקשורתיות.

משקיפים רואים בהתקפות האיראניות את המבחן האמיתי הראשון לעמידות 'הסכמי אברהם' במישור הצבאי. התוצאות בשטח הוכיחו כי הברית חרגה משלב ההבנות הפוליטיות לשלב של אינטגרציה הגנתית מלאה, מה שדחף את האמירויות לדבוק ביחסיה עם ישראל וארצות הברית למרות הביקורת האזורית הנרחבת.

המקורות הבהירו כי האמירויות היו יעד עיקרי להתקפות האיראניות בשל אימוצן ה'נלהב' של הנורמליזציה עם ישראל, מה שהציב אותן בעימות ישיר עם טהראן. איום קיומי זה דחף את אבו דאבי להאיץ את קצב רכישת הטכנולוגיות ההגנתיות הישראליות, כולל מערכות 'ברק' ו'ספיידר' שעליהן נחתם הסכם מוקדם יותר.

ההסתמכות הגוברת על טכנולוגיה צבאית ישראלית משקפת פער ביכולות ההגנה המסורתיות מול נחילי כטב"מים זולים ומתקדמים. מערכות לייזר כמו 'קרן ברזל' נחשבות לפתרון האופטימלי לדילמה זו, שכן הן מספקות עלות יירוט כמעט אפסית בהשוואה לטילים קונבנציונליים שעלות כל אחד מהם מגיעה למיליוני דולרים.

לסיכום, נתונים אלה מראים כי המפה הביטחונית באזור עוברת שינוי יסודי, כאשר ישראל הפכה לספקית ביטחון מרכזית עבור חלק ממדינות המפרץ. עם המשך המתיחות עם איראן, צפוי שיתוף פעולה זה להתרחב לתחומים נוספים כמו לוחמה אלקטרונית והגנה ימית, מה שיבסס מציאות גיאופוליטית חדשה במזרח התיכון.

זהו כוח צבאי גדול בשטח; הוצאנו את כלי הנשק מהמעבדות וסיפקנו אותם לאמירויות כדי לעמוד בקצב המלחמה.