האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי, מגיע השנה כשהוא נושא עמו טרגדיה הולכת וגוברת עבור עובדי רצועת עזה, המתמודדים עם אחד השלבים הקשים ביותר בתולדות חייהם המקצועיים והמחייתיים. התוקפנות הישראלית המתמשכת הובילה להרס מוחלט של התשתית הכלכלית, וגרמה לעצירה מוחלטת של גלגלי הייצור ברוב המגזרים החיוניים.
דוחות שטח מצביעים על כך ששוק העבודה ברצועה סובל מקריסה כמעט מוחלטת, כאשר הזדמנויות התעסוקה נעלמו והמתקנים שקלטו אלפי עובדים נהרסו. מציאות מרה זו השתקפה ישירות במצב ההומניטרי, והפכה מאות אלפי משפחות למעגל עוני קיצוני ותלות מוחלטת בסיוע דל.
על פי נתונים רשמיים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, שיעורי האבטלה ברצועת עזה זינקו לרמות מפחידות והגיעו לכ-68% במהלך שנת 2025. נתונים אלו מראים את גודל הפער העצום שהותיר ההרס במבנה הכלכלי של הרצועה, שסבלה ממילא ממצור ממושך.
הסטטיסטיקה רשמה גם ירידה חדה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שירד מ-40% לפני פרוץ המלחמה לכ-25% בלבד כיום. התכווצות זו משקפת מצב של ייאוש ואובדן תקווה למצוא הזדמנויות עבודה בסביבה כלכלית הרוסה לחלוטין.
הלשכה לסטטיסטיקה הסבירה כי כ-74% מאלה שהיו מעורבים בעבר בשוק העבודה נמצאים כיום בין המובטלים או מחוץ לכוח העבודה לחלוטין. שיעור גבוה זה מצביע על כך שרובם המכריע של בעלי המקצוע והעובדים איבדו את יכולתם לייצר ולהבטיח את פרנסתם.
גם קבוצת הצעירים לא נמלטה מהאסון הזה, אלא הייתה הנפגעת ביותר, כאשר שיעור הצעירים בקבוצת הגיל (15-29) שנמצאים מחוץ למערכת החינוך, העבודה וההכשרה הגיע לכ-74%. נתון זה מזהיר מפני סיכונים חברתיים וכלכליים חמורים שעלולים להשפיע על דורות רבים קדימה.
המשבר הכלכלי לא עצר בגבולות רצועת עזה, אלא התפשט גם לגדה המערבית, שחוותה אף היא עלייה ניכרת בשיעורי האבטלה. האבטלה שם הגיעה לכ-28% ברבעון האחרון של שנת 2025, עלייה עצומה בהשוואה ל-13% שנרשמו לפני ההסלמה האחרונה.
מגזרי הבנייה והתעשייה בגדה המערבית נפגעו במיוחד כתוצאה מההגבלות על תנועה וגישה, מה שהוביל לירידה חדה במספר העובדים בהם. קשר זה בין המשברים מאשר כי המערכת הכלכלית הפלסטינית נתונה למתקפה שיטתית הפוגעת בכל יסודותיה.
מצדה, משרד העבודה ברצועת עזה אישר כי המצב הנוכחי חרג מעבר למיתון והגיע לשלב של שיתוק כלכלי מוחלט. המשרד הבהיר בהצהרה כי המשך סגירת המעברים וההידוק המצור תרמו לחניקת מה שנותר מפעילויות מסחריות או תעשייתיות מוגבלות.
הערכות המשרד מצביעות על כך ששיעור האבטלה בפועל חצה את רף ה-80% כאשר נלקחים בחשבון כל הקבוצות שנפגעו בעקיפין. עלייה זו מתרחשת במקביל לירידה חדה בתוצר המקומי הגולמי של הרצועה בשיעור העולה על 84%, המהווה קריסה היסטורית חסרת תקדים.
הפעילויות הכלכליות מכל הסוגים חוו ירידה מפחידה שנעו בין 83% ל-98%, מה שאומר עצירה כמעט מוחלטת של החיים המסחריים והתעשייתיים. נתונים אלו מתורגמים למציאות של חנויות, מפעלים ובתי מלאכה שהפכו להריסות או נסגרו עקב חוסר בחומרי גלם.
על פי מקורות רשמיים, למעלה מ-250 אלף עובדים ברצועת עזה איבדו את מקום עבודתם לצמיתות כתוצאה מהרס מתקניהם או סגירת החברות בהן עבדו. עובדים אלו מתמודדים כעת עם גורל לא ידוע בהיעדר כל אופק לשיקום או התאוששות כלכלית קרובה.
הרס שוק העבודה לא היה רק תופעת לוואי של הפעולות הצבאיות, אלא נראה כפגיעה מכוונת בפרנסתם של הפלסטינים וביכולתם לעמוד איתן על אדמתם. ללא עבודה או הכנסה, חיי היומיום בעזה הופכים למאבק מתמשך על הישרדות והבטחת צרכי החיים המינימליים.
בצל תמונה עגומה זו, העובדים והארגונים המקצועיים דורשים התערבות בינלאומית דחופה להסרת המצור ועצירת ההרס השיטתי של הכלכלה הפלסטינית. ציון יום הפועלים הבינלאומי בעזה השנה אינו מתקיים בחגיגות, אלא בצעקות מצוקה ממציאות המאיימת למחוק את מעמד הפועלים כולו.
שוק העבודה הפלסטיני נכנס לשלב של שיתוק כלכלי מוחלט כתוצאה מהמשך התוקפנות, המצור וסגירת המעברים.
שתף את דעתך
ביומם הבינלאומי: עובדי עזה מתמודדים עם שיתוק כלכלי ואבטלה העולה על 80%