תוכניות סודיות לגירוש תושבי עזה: יועצת נתניהו דפקה על דלתות קונגו וסומלילנד

מקורות עיתונאיים עבריים חשפו פרטים חדשים הנוגעים למהלכים הדיפלומטיים הסודיים שמנהלת ממשלת ישראל לגירוש תושבי רצועת עזה. הדיווחים הבהירו כי קרולין גליק, יועצת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעניינים בינלאומיים, קיימה מגעים אינטנסיביים עם גורמים בינלאומיים ואזוריים כדי לקדם תוכניות לפינוי הרצועה מתושביה המקוריים.

המקורות דיווחו כי נתניהו הטיל רשמית על גליק בפברואר אשתקד את המשימה לחפש דרכים ליישום מה שמכונה 'הגירה מרצון'. מהלכים אלה כללו יצירת קשר עם האזור הבדלני 'סומלילנד' ועם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בניסיון למצוא יעדים שיקבלו פלסטינים עקורים, אך מאמצים אלה לא הניבו את התוצאות הרצויות עד כה.

המידע שהודלף מצביע על כך שגליק הציגה הצעות אלה בפני גורמים בשגרירות ארה"ב אצל הכיבוש, בהקשר של תיאום עם תוכנית 'ריביירה עזה' שהוצגה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. החזון האמריקאי נועד להפוך את רצועת החוף לאזור השקעות ואתרי נופש יוקרתיים לאחר ריקונה מהאוכלוסייה הפלסטינית.

תוכנית טראמפ, שהוכרזה בתחילת שנת 2025, מתבססת על העברת תושבי עזה למדינות שלישיות תחת מעטה של סיוע הומניטרי ושיקום. על פי הצעה זו, ארה"ב תפקח ישירות על ניהול הרצועה ופיתוחה הכלכלי לאחר הבטחת יציאת רובם המכריע של תושביה הנוכחיים לאזורי מקלט חדשים.

מברק דיפלומטי שעליו עיינו מקורות תקשורתיים ציין כי גליק שאפה לתרגם את חזון טראמפ לתוכנית עבודה מעשית הניתנת ליישום בשטח. היועצת הישראלית סברה כי התפקיד האמריקאי מוגבל להצבת החזון הפוליטי, בעוד שאחריות היישום הלוגיסטי והשטחי מוטלת על הגורמים הישראליים המוסמכים.

בהקשר קשור, ממשלת ישראל נקטה צעדים פרוצדורליים לתמיכה במגמה זו, כאשר אישרה במרץ 2025 הקמת 'משרד להגירה מרצון' הכפוף למשרד הביטחון. משרד זה נועד לספק הקלות לפלסטינים המעוניינים לעזוב את הרצועה, בתוך האשמות בינלאומיות נגד הכיבוש ביצירת תנאי חיים בלתי אפשריים בכוונה כדי לדחוף את התושבים לעזוב.

מהלכים אלה מגיעים בתקופה שבה רצועת עזה סובלת מהשלכות מלחמת השמדה שהרסה את רוב התשתיות ואזורי המגורים. המדיניות הישראלית של מצור חונק והרס בתי חולים ובתי ספר הפכה את הרצועה לסביבה דוחה חיים, מה שמחזק את הספקות לגבי כפיית 'ההגירה מרצון' שמקדמת תל אביב.

קרולין גליק, המובילה תיקים רגישים אלה, בעלת רקע ימני קיצוני, כאשר עבדה בעבר כעיתונאית וסגנית עורך ראשי של העיתון 'ג'רוזלם פוסט'. גליק ידועה בעמדותיה הדוחות את פתרון שתי המדינות, ופרסמה ספרים הקוראים לסיפוח הגדה המערבית ומטילים ספק במספרים האמיתיים של הפלסטינים כדי להפחית את החששות הדמוגרפיים הישראליים.

גליק נולדה בארה"ב ועברה להתגורר בישראל בתחילת שנות התשעים, שם שירתה כקצינה בצבא הכיבוש במשך מספר שנים. מאז מינויה לתפקיד יועצת לעניינים בינלאומיים, היא ריכזה את מאמציה בחיזוק היחסים עם האגף הימני בוושינגטון כדי לשווק תוכניות לשינוי דמוגרפי בשטחים הפלסטיניים.

מצדן, הרשות הפלסטינית וארגוני ההתנגדות הזהירו מפני הסכנה שבתוכניות אלה שמטרתן לחסל את הסוגיה הפלסטינית באמצעות גירוש בכפייה. הארגונים הדגישו כי מה שישראל מכנה 'הגירה מרצון' הוא למעשה תוצאה של מדיניות האדמה החרוכה והרעב השיטתי שמפעיל הכיבוש נגד אזרחים בעזה.

במישור הערבי, העמדות הרשמיות עדיין מצהירות על דחייתן המוחלטת של כל ניסיונות לגרש פלסטינים מחוץ לגבולות מולדתם. המדינות הערביות רואות בכל העברת אוכלוסייה ככזו שתערער את יציבות האזור כולו, ותהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ואמנות ז'נבה הנוגעות להגנת אזרחים בזמן מלחמה.

למרות שהושגו הסכמי הפסקת אש בשלבים קודמים, הכיבוש ממשיך במדיניות ההידוק ומניעת הכנסת סיוע חיוני וחומרי מחסה. כיום חיים כ-1.5 מיליון עקורים באוהלים ובמרכזי מחסה רעועים, מה שהופך אותם חשופים ללחצים שמפעילים המשרדים הישראליים החדשים לעידוד נסיעה ועזיבה.

הסטטיסטיקה מצביעה על כך שמלחמת ההשמדה שהחלה באוקטובר 2023 הותירה הרס עצום, כאשר יותר משני שלישים מתושבי הרצועה נותרו ללא קורת גג. עם המשך המצור, משקיפים רואים שישראל מהמרת על גורם הזמן והלחץ הכלכלי כדי להשיג את מה שלא הצליחה להשיג צבאית באמצעות ריקון האדמה מתושביה.

העמימות נותרה לגבי מידת הצלחתה של גליק לשכנע מדינות כמו קונגו או אחרות לקבל מאות אלפי עקורים. עם זאת, עצם קיומם של מגעים אלה ברמה רשמית משקף את הכוונות האמיתיות של הממשלה הנוכחית בתל אביב לגבי עתיד הנוכחות הפלסטינית ברצועת עזה.

גליק הוטלה על חיזוק הגירת הפלסטינים מהרצועה במסגרת מאמצים ישראליים לקדם מגמה זו ולהפוך את עזה לסביבה דוחה.