יהודי איראן מול ההסלמה: מעורבות צבאית ואישור זהות לאומית למרות פגיעה בבתי כנסת

הזירה האיראנית עדה למצב של סולידריות לאומית בין מרכיביה הדתיים השונים לנוכח ההסלמה הצבאית המתמשכת, כאשר בולט תפקידה של הקהילה היהודית האיראנית המאשרת את מעורבותה המלאה בהגנה על ריבונות המדינה. מקורות בשטח מדווחים כי בני הקהילה משתתפים באופן פעיל בשורות הכוחות המזוינים, ורואים כי מה שפוגע בביטחון איראן נוגע לכל אזרחיה ללא יוצא מן הכלל.

הקהילה היהודית ידועה מקומית בשם 'הקהילה הקלימית', והיא דת מוכרת רשמית בחוקה האיראנית, כאשר חבריה נהנים מזכויות אזרח מלאות. נציגי הקהילה מדגישים בהצהרותיהם כי איראן מייצגת את המולדת והאם המכילה את כולם, ומאשרים כי זהותם הלאומית קודמת לכל שיקול אחר מול איומים חיצוניים.

הערכות סטטיסטיות מצביעות על כך שמספר היהודים באיראן נע בין 10 ל-15 אלף נפש, המתגוררים בעיקר בערים הגדולות כמו הבירה טהראן והערים שיראז ואספהאן. הם מקיימים את פולחניהם הדתיים בחופשיות בכ-20 בתי כנסת הפזורים ברחבי המדינה, ונוכחותם הכלכלית בולטת במקצועות מסורתיים כמו בורסקאות ומסחר.

הנוכחות היהודית בפרס היא אחד המרכיבים ההיסטוריים העתיקים ביותר באזור, ושורשיהם נעוצים באלפי שנים. לאחר המהפכה האיראנית, הושגה נוסחת דו-קיום לאומית שאפשרה להם להשתלב באופן מלא במרקם החברתי תוך שמירה על ייחודם הדתי, מה שמתורגם כיום בשירותם הצבאי החובה.

בהתפתחות מסוכנת בשטח, דיווחו מקורות תקשורת כי התקפות הטילים האחרונות שכונו על הבירה טהראן פגעו בשכונות מגורים הכוללות בתי תפילה השייכים לקהילה. ההפצצה גרמה לנזקים חומריים כבדים למבנים הסמוכים, מה שעורר חשש מפני פגיעה במתקנים אזרחיים ודתיים רגישים.

דיווחים עיתונאיים מקומיים אישרו כי בית הכנסת המפורסם 'רפי ניא' בטהראן נהרס כליל כתוצאה מהתקיפות שבוצעו בשעות הבוקר המוקדמות. פגיעה זו נושאת ממדים פוליטיים וחברתיים רגישים ביותר, לאור המעמד הסמלי שבתי התפילה מייצגים בשמירה על השלום האזרחי והדו-קיום בין העדות.

משקיפים רואים כי פגיעה בבתי כנסת יהודיים באיראן שולחת מסרים מורכבים, במיוחד לנוכח נאמנותה המתמשכת של הקהילה היהודית למדינה האיראנית. המקורות מבהירים כי קריסת חלקים מבית הכנסת ונזק לבתים סמוכים משקפים את היקף האלימות הצבאית שאינה מבחינה בין מטרות צבאיות למתקנים דתיים היסטוריים.

למרות לחצים אלה בשטח, הקהילה הקלימית נשארת איתנה בעמדתה התומכת במדינה, כאשר מנהיגיה רואים בהגנה על הארץ חובה קדושה החורגת ממחלוקות פוליטיות בינלאומיות. צעירים יהודים משתתפים בשירות צבאי לצד עמיתיהם המוסלמים, הנוצרים והזורואסטרים, מה שמחזק את תפיסת האזרחות המקיפה.

המקורות מצביעים על כך שחיי היומיום של היהודים בערים האיראניות הגדולות מאופיינים ביציבות למרות אווירת המלחמה, כאשר השווקים והמרכזים הדתיים ממשיכים לפעול במסגרת המגבלות הקיימות. עם זאת, הפגיעה הישירה בשכונות בהן הם מתגוררים מעמידה את הקהילה הבינלאומית בפני שאלות לגבי הגנת מיעוטים דתיים בעתות סכסוך מזוין.

לסיכום, מצבה של הקהילה היהודית באיראן נותר מודל ייחודי לדו-קיום באזור שסוע בסכסוכים עדתיים, כאשר אזרחים אלה מוכיחים יום אחר יום כי השתייכותם לאדמת איראן היא הקבוע היחיד מול השינויים הפוליטיים והצבאיים המהירים הפוקדים את האזור.

יהודי איראן מאשרים כי ארץ זו היא המולדת והאם לכולם, וכי השייכות הראשונה והאחרונה היא לאדמה האיראנית המאחדת את כל המרכיבים.