המתח במפרץ גואה ככל שהספירה לאחור לאולטימטום של טראמפ לסיום המלחמה באיראן מתחילה

העימות הצבאי בהובלת ארצות הברית וישראל נגד איראן נכנס לשבוע השישי שלו, בתוך ציפייה דרוכה עם תחילת הספירה לאחור לאולטימטום שהציב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מקורות דיווחו כי האסטרטגיה הצבאית, שהתבססה על עקרון 'הלם ויראה' ומיקוד מרכזי פיקוד עליונים כדי לגרום לשיתוק פוליטי, לא הובילה לקריסה הצפויה במבנה המשטר האיראני, אלא חשפה לכידות פנימית בלתי צפויה למרות הלחצים הכלכליים והפוליטיים.

בשטח, ההימורים על הפעלת קבוצות בדלניות באזורים הכורדיים כדי לפתוח פרצות יבשתיות מעבר לגבול נכשלו, מה שהותיר את החזיתות במצב של קיפאון צבאי. מבוי סתום זה דחף את מעגלי קבלת ההחלטות בוושינגטון לשקול אפשרויות הסלמה מסוכנות, הכוללות את האפשרות להשתמש בנשק גרעיני טקטי או בנשק כימי כדי לשבור את קווי ההגנה האיראניים, מה שמעלה את רמת הדאגה הבינלאומית מפני הידרדרות האזור לאסון חסר תקדים.

במישור הכלכלי והימי, טהראן ממשיכה להטיל הגבלות חמורות על תנועת הספנות במצר הורמוז, למעט ספינות השייכות לסין ולהודו בלבד, בצעד שמטרתו להפעיל לחץ על הכלכלה העולמית. בהקשר קשור, עלו דרישות מהמנהיג העליון האיראני מוג'תבא ח'אמנאי וממוחסן רזאי לקבל פיצויים כספיים מלאים והסרה מוחלטת של הסנקציות כתנאי בסיסי להפסקת פעולות הלחימה, בעוד דוחא דרשה מטהראן לקחת אחריות משפטית על הנזקים שנגרמו מהסכסוך.

השלכות המלחמה לא נעצרו בגבולות המפרץ, אלא התפשטו והכו בשווקים העולמיים והאזוריים, כאשר מחירי הזהב במצרים רשמו רמות שיא, כאשר קראט 21 הגיע ל-7150 לירות מצריות. לעומת זאת, מעצמות גדולות כמו סין החלו לחזק את ביטחון האנרגיה שלהן באמצעות הגברת המלאים והסתמכות על משאבים מקומיים, לקראת התארכות הסכסוך המאיים על יציבות שרשרות האספקה העולמיות.

האסטרטגיה האמריקאית-ישראלית שהתבססה על 'מבצע הלם' ומיקוד בפסגת ההנהגה לא הצליחה עד כה להשיג את יעדיה הפוליטיים המיוחלים.