בכירי שב"כ לשעבר תוקפים את נתניהו: מתנער מאחריות ומזין תיאוריות קונספירציה

הזירה הפוליטית והביטחונית בישראל עדה להסלמה חדשה בעימות מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר חמישה ראשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לשעבר, יחד עם 31 מנהלי אגפים בדימוס, שיגרו מכתב חסר תקדים. המכתב כלל האשמות ישירות נגד נתניהו בפגיעה מכוונת במערכת הביטחון ובניסיון נמרץ להתנער מאחריות אישית למחדלים שקדמו לאירועי השבעה באוקטובר 2023 ובאו בעקבותיהם.

מקורות דיווחו כי הבכירים לשעבר בשירות מתחו ביקורת חריפה על ההתקפות הגוברות מצד מקורבי נתניהו וחברי הקואליציה נגד אנשי הביטחון. התקפות אלו כוונו במיוחד נגד ראש השב"כ לשעבר רונן בר, וכן נגד מספר קצינים ועובדים שהיו בתפקידם במהלך המתקפה, מה שהחותמים ראו בו ניסיון לערער את האמון בשירות.

המכתב הזהיר מפני הסכנה שבקמפיין רחב היקף שמטרתו להפיץ תיאוריות קונספירציה ולקדם נרטיבים מטעים שמטרתם העיקרית היא להטיל את האחריות הבלעדית לכישלון על מערכת הביטחון. הבכירים לשעבר הדגישו כי מהלכים אלו אינם ספונטניים, אלא חלק מאסטרטגיה פוליטית שמטרתה להגן על ראש הממשלה מפני השלכות משפטיות או פוליטיות עתידיות.

החותמים גינו את המסמך המפורט בן 55 העמודים שהגיש נתניהו למבקר המדינה בשבוע שעבר, אשר כלל קטעים מדיונים ממשלתיים חסויים. הבכירים ראו במסמך זה נרטיב חד-צדדי ומוטה, שכן הוא חסר את הסטנדרטים המקצועיים הבסיסיים בכך שהוא מונע מהגורמים המואשמים בו את זכות התגובה לטענות שהועלו.

המכתב ציין בבירור כי מטרת מסמך נתניהו היא להכין את דעת הקהל, ובמיוחד את בסיס הבוחרים הימני שלו, לדחות את הרעיון של הקמת ועדת חקירה רשמית ועצמאית. הבכירים לשעבר סבורים כי נתניהו חושש מכל חקירה בעלת סמכויות רחבות שעלולה לחשוף את תפקידו הישיר במדיניות שהובילה לקריסת מערכת ההגנה בעוטף עזה.

הביקורת לא הוגבלה לנתניהו בלבד, אלא כללה גם את שתיקתו של ראש השב"כ הנוכחי דוד זיני, כאשר המכתב דרש ממנו להגיב להאשמות השווא שהופנו כלפי השירות ועובדיו. החותמים הדגישו את הצורך להתמודד עם טענות בגידה והפצת מידע כוזב על פגישות פיקטיביות עם מנהיגים פלסטינים, והדגישו כי חשיפה בלתי חוקית של שמות עובדים סיכנה את חייהם.

המכתב הצביע על הפער המוסרי בין מנהיגי מערכת הביטחון לבין ראש הממשלה, כאשר מנהיגים בולטים כמו רונן בר וראש המטה הכללי הרצי הלוי נטלו אחריות והגישו את התפטרותם. לעומת זאת, נתניהו נראה כדמות בודדה המבקשת להתחמק מהדרישות הלאומיות בסיוע שותפיו לקואליציה הממשלתית הממשיכים לתקוף את הצבא והביטחון.

בהקשר קשור, סקר דעת קהל שפורסם בעיתון 'מעריב' חשף משבר אמון חמור בקרב הציבור הישראלי כלפי הנהגתו הפוליטית. התוצאות הראו כי 47% מהישראלים אינם מאמינים לנרטיב שנתניהו מקדם לגבי אירועי אוקטובר, בעוד שאחוז התומכים בנרטיב שלו עומד על 28% בלבד, מה שמשקף פילוג עמוק בציבור.

התפתחויות אלו מגיעות בזמן שישראל ממשיכה במלחמת ההשמדה על רצועת עזה, שהביאה למספר כבד של קורבנות, למעלה מ-72 אלף הרוגים ו-171 אלף פצועים. התוקפנות המתמשכת הובילה להרס כמעט מוחלט של התשתיות ברצועה, כאשר הערכות בינלאומיות מצביעות על כך שעלות השיקום עשויה להגיע ל-70 מיליארד דולר.

משקיפים סבורים כי המחלוקת בין מוסדות הביטחון והצבא מצד אחד, לבין נתניהו מצד שני, הגיעה למבוי סתום עקב ניגוד אינטרסים. בעוד שמנהיגים צבאיים מתעקשים על הצורך בבדיקות מקיפות לתיקון המסלול, נתניהו רואה בכל ועדת חקירה איום ישיר על עתידו הפוליטי ועל המשך קיומה של ממשלתו הימנית הקיצונית.

ראשי השב"כ לשעבר חתמו את מכתבם באזהרה כי המשך גישה זו יוביל לשחיקת האמון הציבורי במוסדות המדינה החיוניים. הם הדגישו כי הגנה על ביטחון ישראל דורשת מנהיגות הנוטלת אחריות באומץ, במקום לעסוק בהכפשת שמם של קצינים שהקדישו את חייהם לשירות מערכת הביטחון.

המסמך שהגיש נתניהו מוטה ומבוסס על חומרים סודיים, ומטרתו להכין את בסיסו הפוליטי לדחיית הקמת ועדת חקירה רשמית.