החורף רודף את עזה: אוהלים טובעים בגשם.. וקור עז מכרסם בגופות העקורים

עם העמקת השקע הברומטרי החורפי הפוגע בפלסטין, ממטרים שכל העולם מצפה להם כבשורה טובה, הפכו לסיוט הרודף מאות אלפי עקורים ברצועת עזה.

אש המלחמה כבר אינה האיום היחיד, אלא הצטרף אליה "אויב שקט" ואכזרי, המתבטא בגלי קור עז ורוחות עזות שאינן מוצאות להן מחסה אלא בדים בלויים ופיסות ניילון דקות.

בעיירה בית לאהיה שבצפון הרצועה, התגלמה הטרגדיה בצורותיה המזעזעות ביותר; כאשר ילד נפצע כתוצאה מקריסת קיר רעוע עליו עקב עוצמת הרוחות שליוו את השקע הברומטרי.

אירוע זה משקף את המציאות המרה של אלפי משפחות שנאלצו להישאר במבנים העומדים בפני קריסה, לאחר שצבא הכיבוש הרס את בתיהם ומנע הכנסת חומרי בנייה כלשהם או אפילו בתים ניידים (קרוואנים).

במגרשי המשחקים ובשטחים הציבוריים, גשמים עזים הפכו אזורים אלה לביצות מים שהציפו אוהלים, בעוד רוחות עקרו אחרים, מה שאילץ מאות משפחות לצאת לשטח הפתוח במזג אוויר קר מאוד, בחיפוש אחר מקלט יבש שאינו קיים.

האוהלים העשויים מניילון ובד דק חסרים את מינימום ההגנה; הם אינם מונעים זרימת מים מצדדיהם, ואינם עוצרים את קור החורף החודר לגופות הילדים הרזות.

היעדר דלק ואנרגיה מעמיק את המשבר; שכן המשפחות חסרות אונים מלספק כל אמצעי חימום, מה שהופך את אש העצים המועטה לדרך היחידה לשרוד את הלילה.

המשך מניעת הכנסת חומרי מחסה וההתעקשות להשאיר מאות אלפים ללא כיסוי חומרי או בריאותי, מבשרת על אסון אנושי בלתי נמנע.

החורף בעזה כבר אינו עונת גשמים, אלא הפך לעונת מוות ברעב ובקור תחת קורת גג של מי שאין לו קורת גג. והשאלה נשארת תלויה במוחו של כל ילד רועד מפחד ומקור: "עד מתי החורף יישאר אויב נוסף המאיים על מה שנותר ממאפייני חיינו?"