חקירה: רשת סודית ל"גירוש רך של התושבים בעזה" תחת כיסוי הומניטרי - תמונות

ממסעדה ימית לשער יציאה בלב חאן יונס, ועל שולי רחוב אל-מוואצי, הייתה מסעדת "פיש פרש" תחנה לתושבי עזה להתכנס ולאכול את ארוחותיהם הימיות כדי לשכוח את קשיי המצור, אך עם התגברות המלחמה, הפך המקום פתאום בשעות הלילה המאוחרות לנקודת מוצא סודית לבריחה מהרצועה.

בשעות הבוקר המוקדמות, עומדים מאות פלסטינים בשקט, ביניהם בשיר הבא מרפיח דרום רצועת עזה, נושא את הטלפון שלו ובגדיו בלבד, ואת תקוות ההישרדות לא יותר, קיבל בשיר הוראות דרך אפליקציית "וואטס אפ" מגוף מסתורי המתיימר לספק עזרה, והבטיח לו יציאה בטוחה מהמלחמה וההרס שפגעו ברצועה, תמורת תשלום אלפי דולרים, ללא חתימה על כל התחייבות לא לחזור, מאמין שהוא יחזור מאוחר יותר לחייו הרגילים, אך הוא לא ידע שמסעו הוא חלק מתוכנית מאורגנת להרחיק פלסטינים מבתיהם.

חדר הפעולות של הגירוש מתברר מהחקירה החוקרת הדיגיטלית שפעולות הגירוש הללו לא היו ספונטניות, אלא מנוהלות מתל אביב, שם יושב האלוף בדימוס יעקב "קובי" בליטשטיין במשרד ממוזג במשרד הביטחון, מפקח על מה שנקרא רשמית "מנהלת ההגירה הוולונטרית".

נוצרה מנהלת זו כדי להיות זרוע לניהול טיסות מאורגנות אלו, ותיאום גירוש הפלסטינים הרחק מכל לחץ צבאי ישיר, במסגרת תוכנית שמתארים אותה החוקרים כ"גירוש רך", המשתמשת בערוצים חצי רשמיים ושמות של עמותות ומשרדים מזויפים המאפשרים לישראלים לבצע תוכנית דמוגרפית תחת כיסוי הומניטרי.

המלכודת הדיגיטלית המסע האמיתי לא התחיל על הקרקע, אלא התחיל בחלל הדיגיטלי, ומודעה מופיעה בטלפונים של הפלסטינים בשם "המג'ד אירופה", המטעה את הקורבנות שהוא פרויקט הומניטרי אירופי, המציע הזדמנויות חינוכיות וסיוע לילדים בעזה.

אך הבדיקה החוקרת חשפה שכל הפרטים היו מזויפים: האתר נרשם לאחרונה בפברואר 2025, כלומר חודש אחד בלבד לפני מינוי בליטשטיין למנהל המנהלת, כמו כן חשפה החקירה שהכתובת המוצהרת של המוסד בשייח ג'ראח, מובילה רק לבית קפה ובית חולים, ואין שום משרדים אמיתיים באירופה, אפילו התמונות שנעשה בהן שימוש היו מיוצרות בבינה מלאכותית או גנובות מפרויקטים הומניטריים אחרים, ושמות העובדים כמו "עדנאן" ו"מואיד" היו בדויים כדי להרגיע את הפלסטינים.

תומר לינד הוא הדמות האמיתית היחידה בין פניות הגוף "המג'ד", אך הוא דמות מתחמקת. שמו מופיע ברשומות המסחריות של החברות שהקים, אך עקבותיו הדיגיטליים מעוצבים בקפידה כדי להישאר קשים למעקב. הוא רשום כמנהל חברת "טאלנט גלובס" "Talent Globus OÜ" שהוקמה באסטוניה ביולי/תמוז 2024.

ואסטוניה ידועה בתוכנית האזרחות האלקטרונית, מה שהופך אותה לסביבה מושכת ליזמים שאינם כבולים למיקום מסוים, וגם מקלט למי ששואפים להעניק לגיטימיות אירופית לפעולות המנוהלות מחוץ למדינה.

הרשומה המסחרית של החברה חושפת שהיא חברה קטנה עם הון מניות משולם שאינו עולה על 301 יורו, ללא עובדים אמיתיים או משרד ראשי מלבד כתובת סוכן הרישום, ותיאור מעורפל המציין שהיא מספקת "פעילויות שירות אישי אחרות". ובכל זאת, ישות קטנה זו היא עמוד השדרה לתיאום השכרת מטוסים וארגון לוגיסטיקה בינלאומית מורכבת הכוללת מספר ממשלות, במטרה לבצע פעולות גירוש הפלסטינים.

הפעולה בוצעה דרך סדרה מורכבת של מעברים, במעבר כרם אבו סאלם, חיילים הפשיטו את הפלסטינים מכל דבר: תיקים, זיכרונות, ואפילו זהויותיהם, מחליפים את שמותיהם בצמידי נייר כאילו הם סחורה.

הטיסות הראשונות התחילו עם 57 פלסטינים, הועברו באוטובוסים לשדה התעופה "רמון", ואז לבודפשט ונירובי ויוהנסבורג, והשתמשו בחברות תעופה כמו "פלי לילי" ו"פלי יו" ו"גלובל אביישן", שנראו מסחריות אך היו חלק מרשת לוגיסטית להקל על הגירוש.

ובתקרית חושפנית, נעצרו נוסעים לשעות בתוך מטוס בשדה התעופה יוהנסבורג ללא תיאום מוקדם, מה שגרם לנשיא דרום אפריקה סיריל רמאפוסה לומר: "זה נראה כאילו הם שילמו כדי לצאת מעזה", והכריז על פתיחת חקירה דחופה.

בין כל הפנים המזויפים, בלט השם "תומר ג'נאר לינד", ישראלי-אסטוני, מייסד חברת "Talent Globus", והיא חזית לתיאום התחבורה הבינלאומית ואיסוף הכספים דרך מטבעות קריפטו ללא עקבות משפטיים. כמו כן בלט השם "מואיד ציידם", תושב עזה העובד כמתאם פעולות מאינדונזיה, מנהל קבוצות "וואטס אפ" לקביעת נקודות ההתכנסות ומנגנוני התשלום.

הפלסטינים שילמו בין 2000 ל-6000 דולר לכל אדם, לרוב מחסכונות חייהם או ממכירת אדמותיהם, כדי שכספים אלו ילכו לא לארגונים הומניטריים, אלא לרשת הקשורה לכיבוש, המנוהלת בפקודות מודיעיניות.

דרך המדבר ומחיקת עקבות המעבר ממעבר כרם אבו סאלם, האוטובוסים מתחילים את מסעם דרך מדבר הנגב, מלווים ברכבי צבא, בתמונה שלא ראו הפלסטינים מאז 7 באוקטובר/תשרי 2023, והאדמות שעוברים בהן צחיחות, מוקפות בגדרות ומעקב מתמיד, כדי לשקף את עומק הגירוש שפגע בהם, לפני שהם מגיעים לשדה התעופה הבינלאומי "רמון" ליד אילת.

בשדה התעופה, המגיעים מבודדים מהתיירים או הישראלים הרגילים, ומטופלים דרך ערוצים מיוחדים, ודרכוני הנסיעה שלהם לא נחתמים, מה שמוחק כל עקבות מעברם בשטחי ישראל ומאפשר לממשלה מאוחר יותר להכחיש רשמית את אחריותה לגירושם.

ההובלה מתבצעת דרך מטוסים שכורים, כמו "פלי יו" הרומנית ו"גלובל אביישן" הדרום אפריקאית, שם עולים הנוסעים לרוב ללא ידיעת היעד הסופי, והטיסות לרוב עוצרות תחילה בנירובי קניה, ואז ממשיכות למדינות אחרות, כדי להיראות כאילו הפלסטינים עוזבים משם ישירות, ולא מרצועת עזה או השטחים הכבושים.

בתקרית באמצע נובמבר/תשרי 2025, הגיעה מטוס הנושאת 153 פלסטינים ליוהנסבורג ללא מסמכים תומכים כמו ויזות או הזמנות מלון, כדי להפוך את שעות ההמתנה על המסלול לבדיקה חדשה לסבלם, לפני התערבות ארגון מקומי להבטחת ביטחונם ואספקת צרכיהם.

פעולה זו לא הייתה רק גירוש, אלא פעילות כלכלית עצומה, שכן כל נוסע משלם אלפי דולרים, מה שהופך כל טיסה למקור הכנסה גדול, המתגלגל לרוב לחשבונות חברות בדויות במדינות אחרות, תוך ניצול מה שנשאר מנכסי הפלסטינים.

ניתן להשוות זאת לנכבה ב-1948, אך ההבדל היום הוא שהפעולה מוסווה, מופרטת, ומנוהלת בדרך שגורמת לקורבנות לממן אותה בעצמם, בעוד היא משלימה מדיניות גירוש הדרגתי לפי תוכניות מנהיגים ישראלים, כדי להבטיח הפחתה מתמשכת במספר התושבים, תחת הכינוי "יציאה וולונטרית".