פציעה קשה עוצרת את הקריירה של מתאגרף פלסטיני מתעורר בעזה

פציעה קשה עצרה את הקריירה של המתאגרף הפלסטיני הצעיר סמיח סעוד (18 שנים), אחד הכישרונות המבטיחים ביותר ברצועת עזה, לאחר שנפצע ברסיס בעינו במהלך הפצצה ישראלית, מה שהוביל לירידה חדה ביכולת הראייה שלו ולעצירה כפויה של האימונים, לנוכח היעדר האמצעים הרפואיים הנדרשים לטיפול בתוך הרצועה.

סמיח, המתגורר במחנה אל-בריג' במרכז עזה, אמר בשיחה כי פציעתו לא קיבלה טיפול אמיתי, והסביר כי ההתערבות הרפואית הוגבלה לעצירת הדימום בלבד, בגלל מחסור בציוד ובמכשור, מה שגרם להידרדרות במצבו הבריאותי והגיע ליכולת הראייה שלו לכ-20%.

והוסיף כי הפציעה השפיעה ישירות על הכושר הגופני ועל עתידו הספורטיבי, ואמר: "לפני המלחמה הייתי מתאמן עד 25 סיבובים בלי עייפות, היום אני לא יכול לעבור שניים עד חמישה סיבובים מפחד לאבד את הראייה שלי לגמרי", מה שאילץ אותו להפסיק לעסוק באגרוף כבר כ-8 חודשים.

והפסקה הכפויה הזו התרחשה במקביל לסיום שלב התיכון הכללי של סמיח בתנאים יוצאי דופן, מבלי שיוכל לחזור לזירה או אפילו ללבוש כפפות, למרות שהוא מדגיש כי האגרוף מבחינתו אינו רק ספורט, אלא פרויקט חיים שתכנן באמצעותו לייצג את פלסטין בפורומים בינלאומיים.

ולפני פרוץ המלחמה, כבר התחיל סעוד לפלס את דרכו לכיוון המקצועיות, שכן זכה באליפויות מקומיות במשקלי 54 ו-57 קילוגרמים, ונחשב לאחד השחקנים הבולטים באגרוף ברצועת עזה, כמו כן השתתף באליפות אסייתית שהתקיימה בירדן, שבה זכה במקום השלישי, הישג שנחשב צעד ראשון לכיוון השתתפות חיצונית, לפני ששמו נרשם רשמית באליפות בינלאומית שהיתה אמורה להתקיים בקזחסטן.

אולם התקיפה הישראלית שינתה את מסלול חייו לחלוטין, שכן נאלץ סמיח ומשפחתו לפנות למחנה אל-נסיראת, שם פנו לאחת מבתי הספר למקלט, לפני שנפצע בהפצצה טילית ברסיס שנתקע בעינו. ולמרות שהועבר לבית חולים, המחסור באמצעים רפואיים מנע ביצוע ההתערבות הכירורגית הנדרשת.

היום, השאיפות של המתאגרף הצעיר התכווצו מהתחרות הבינלאומית לעדיפות אחת, שהביע אותה באומרו: "המשאלה היחידה שלי עכשיו היא טיפול מחוץ לרצועת עזה, כדי להחזיר את בריאותי ולחזור לדרכי הספורטיבית והלימודית".

ופנה סמיח לקריאה לגורמים הספורטיביים, הוועד האולימפי והמוסדות התומכים בספורט הפלסטיני, תובע התערבות דחופה לעזור לו להשלים את טיפולו מחוץ לרצועה, תוך שהוא מדגיש את התמדתו בחלומו לחזור לזירה ולהרים את דגל פלסטין באליפויות בינלאומיות בעתיד, למרות מה שהטילה הפציעה והמלחמה של מציאות קשה.