הגירת הון מאיראן.. דימום המאיים על התשתית היצרנית

בזמן שהמדדים הרשמיים חושפים את היקף האתגרים שתמיד הכבידו על הכלכלה האיראנית והשפעותיהן המתמשכות, הופכת הגירת ההון ההפוכה לדימום אמיתי המאיים על התשתית היצרנית, בעוד מומחים מזהירים כי סביבת ההשקעה היצרנית כמעט נעלמת למעשה, דוחפת את ההון לכיוון מקלטים בטוחים יותר מחוץ למדינה או לכיוון מגזרים לא יצרניים בתוכה.

ובתוך כניסת המדינה לשלב של "לא מלחמה ולא שלום" לאחר מלחמת יוני/יוני האחרון, ועליית רמות הסיכון עם חזרת הסנקציות הבינלאומיות בעקבות הפעלת מנגנון ההדק, מביעים המעגלים הכלכליים את חששותיהם כי ירידת הפעילות הכלכלית תהפוך למציאות מוחשית אלא אם כן תעבור הסביבה הכללית שינוי רדיקלי שיחזיר את האמון ויצור תפיסה ברורה למסלול השלב הבא.

בינתיים, חושף הדו"ח האחרון של מרכז המחקר של לשכת המסחר האיראנית על ירידת מדד מנהלי הרכש ל-46.6 נקודות בחודש האיראני האחרון (23 אוקטובר/אוקטובר עד 22 נובמבר/נובמבר 2025), למשך 20 חודשים ברציפות, רואה בכך הוכחה לכיווץ כל העסקים המסחריים בתקופה המוגדרת.

ירידת המדדים

ואישר הדו"ח כי כל הרכיבים המשניים העיקריים של מדד מנהלי הרכש רשמו מגמות יורדות, כולל כמויות הייצור או מתן השירותים, והזמנות חדשות מלקוחות, ומכירות סחורות ושירותים, ומלאי חומרי הגלם או הרכישות, בנוסף לרמת התעסוקה ושימוש בכוח העבודה.

ועל פי דו"ח לשכת המסחר האיראנית, מדד הייצור או מתן השירותים התייצב בתקופה הזו על 48.4 נקודות, ולמרות שקצב ירידתו היה מתון יותר בהשוואה לחודש הקודם (23 ספטמבר/ספטמבר עד 22 אוקטובר/אוקטובר האחרונים), הוא נשאר במשך חודשים רצופים מתחת לאזור הניטרליות של 50 נקודות.

ומדווח מרכז המחקר של לשכת המסחר האיראנית בדו"חו כי חולשת הביקוש מופיעה בבירור במדד ההזמנות החדשות מלקוחות, שרשם 43.5 נקודות, ממשיך בירידתו למשך 21 חודשים ברציפות. ומוסיף הדו"ח כי מדדים אלה משקפים חולשה חמורה בביקוש הכולל, הנגרם ממצב אי-הוודאות הכלכלית, עלייה ושינויים בשער החליפין, והתרחבות הדרגתית של שיעור האינפלציה כלפי מעלה, מה שהוביל להמשך איבוד כוח הקנייה של הצרכנים.

ונחשב מדד מנהלי הרכש כאחד המדדים המחושבים להצגת תנאי ההשקעה היצרנית הכוללת ופיתוח העסקים המסחריים במדינות, על פי העיתון "اعتماد" הדובר פרסית, שאישר כי מבטם של הפעילים הכלכליים והמסחריים ותחזיותיהם לתקופה הנוכחית וחיזוי התפתחויות העתיד מופיעים בבירור במדד זה.

הגירת ההון

ובדו"ח שלה תחת הכותרת "הגירת ההון ממגזר הייצור", הזהירה העיתון "اعتماد" האיראני מ-"השפעות מסוכנות על עתיד ההשקעה במדינה", רואה כי היציבות והאופטימיות לעתיד הם גורמים לא זמינים היום בכלכלה הלאומית, בעוד שטבע ההשקעה במגזר הייצור לטווח ארוך לא מעודד את המשקיע להיכנס אלא אם כן הוא מעריך את העתיד כנמוך סיכונים וניתן לחיזוי.

ובתוך התנאים שבהם חי הכלכלה האיראנית כיום, מופנה ההון המחפש ביטחון ורווח –על פי הנשיא הקודם של לשכת המסחר והתעשייה האיראנית חוסיין סלאח ורזי– או לכיוון המגזרים הלא יצרניים לטווח קצר בתוך איראן, או לחיפוש מקלט חיצוני יציב יותר. ומוסיף כי המשך כיווץ מדד מנהלי הרכש מגביר את הסבירות לעליית הגירת ההון מהכלכלה האיראנית.

ובשיחתו, אומר סלאח ורזי כי מספר חברות בינלאומיות ומשקיעים זרים עזבו את איראן לאחר היציאה האמריקאית החד-צדדית ב-2018 מהסכם הגרעין, מוסיף כי עם חזרת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לבית הלבן, החליטו מה שנשאר מהמשקיעים הזרים –במיוחד חברות ספאולה הסעודית, מג'יד אל-פטים האמירתית, ו-"אל-סי-סי" האירופית– למשוך את הונם מהכלכלה האיראנית במהלך השנה האחרונה.

אבל לגבי סיבות הרתיעה של ההון האיראני ממגזר הייצור, מסביר הדובר עצמו כי הכלכלה האיראנית מתמודדת עם אתגרים קשים, כולל סנקציות כלכליות, לחצים פוליטיים על החליפין הפיננסיים, אובדן ערך המטבע הלאומי באופן מתמשך, עליית גירעון האנרגיה, ומדיניות התמחור הכפוי לשליטה על ערך החליפין, בנוסף לאיומים ביטחוניים.

ומובילים גורמים אלה יחד לעליית הסיכון בהשקעה בייצור, ומעודדים על השקעת ההון במגזרים הלא יצרניים בעלי התשואה המהירה והסיכונים הנמוכים ויכולת הנזילות הגבוהה, בין אם בפנים או בחוץ.

דרכים חדשניות

ועל האופן שבו מוברח ההון האיראני לחוץ, מסכמת העיתון "تجارت نيوز" את השיטות העיקריות המכוונות במהלך השנים האחרונות כדלקמן:

רכישת נדל"ן במדינות כמו טורקיה ואיחוד האמירויות להוצאת ההון וקבלת אזרחות זרה.

רישום חברות במדינות אחרות, כמו סולטנות עומאן או ארמניה, כמסגרת משפטית להעברת כספים וקבלת אזרחות.

שימוש במטבעות מוצפנים, כמו ביטקוין, להעברת כספים והימנעות מהגבלות.

יציאה בפועל במזומן זר באמצעות נסיעות חוזרות.

העברת העושר לנכסים חומריים הניתנים להעברה ואחסון, כמו תכשיטים ויצירות אמנות, ואז מכירתם בחוץ.

המשך הדימום

ובתוך היעדר דו"חות רשמיים על היקף ההון המהגר מאיראן, והימנעות מספר מומחי הכלכלה מלהביע הצהרות מדויקות בנושא זה, חושף העיתון "تجارت نيوز" בדו"ח תחת הכותרת "האינפלציה והסנקציות ואי-היציבות.. טריאדה הגירת ההון" כי סך הכספים שעזבו את הכלכלה האיראנית במהלך שני העשורים האחרונים עלה על 170 מיליארד דולר.

ובדו"ח שפורסם לאחר כחודש על מלחמת יוני/יוני האחרון, מסבירה העיתון כי בהסתמך על סטטיסטיקות הבנק המרכזי האיראני, מספרי הגירת ההון מראים המשך מסלול הדימום לטווח ארוך, עם האצת קצבו בתקופה האחרונה, שרשם חשבון ההון הנקי האיראני גירעון שיא של 15.4 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2024, מה שמצביע על עלייה חדה ברצון המשקיעים והפרטים להעביר את כספיהם לחוץ.

במקביל, רואה החוקר הכלכלי וחבר לשכת התעשייה והמסחר האיראנית זיין אל-עאבדין האשמי כי התנהגות ההון ניתנת לחיזוי במידה רבה, ואינו מפתיע כי הפיכת קבלת החלטת ההשקעה בפרויקטים לטווח ארוך לעניין כמעט בלתי אפשרי בסביבה הנתפסת כמלאת סיכונים, שכן היעדר היציבות מוציא את היכולת לתכנן ולחזות את העתיד, מה שמוביל לעצירת ההשקעה החדשה וירידת היכולת היצרנית.

דרכי הטיפול

ובשיחתו, מתאר האשמי את מסלול הטיפול בקצב הנוכחי כאפשרי באמצעות יצירת אופטימיות בכלכלה, הפחתת המתח במדיניות החוץ, ושינוי המדיניות הכלכלית, במיוחד שחרור ערך החליפין הזר. ומאשר כי הסטטיסטיקות הזמינות מראות עמקות השפל במגזר הייצור כתוצאה מלחצי המדיניות הכלכלית הבלתי יציבה ומדיניות קביעת המחירים הכפויה, מה שמפסיד ליצרנים את היכולת לתכנן לטווח הבינוני והרחוק.

ומגדיר האשמי מדיניות ייצוב שער החליפין והפיכתו לכפוי על הפעילים הכלכליים כאחת הבעיות הרדיקליות ביותר במגזר הייצור, מוסיף כי קביעת המחיר ללא התחשבות בעלויות האמיתיות, ושער החליפין בשוק השחור לרכישת חומרי הגלם, וירידת הביקוש, מבטלת למעשה את שולי הרווח, ומציבה את היצרן מול שתי אפשרויות: המשך בפעילות מפסידה או יציאה מהשוק.

ובזמן שהאשמי מבקר "שינויים פתאומיים במדיניות המסחר והוצאת הוראות רגעיות" שיכולות להפריע לעסקים ולפגוע באמון, מסיים את שיחתו בדרישה לרפורמות פנימיות רדיקליות, בראשן שחרור שער החליפין כפתרון עיקרי לצאת מהמשבר, מה שמאפשר ליצרן לקבוע מחירים בהסתמך על העלות האמיתית.