החברות מוציאות סכומים עצומים על פיתוח ואימוץ כלי בינה מלאכותית כדי להגביר את היעילות והפרודוקטיביות של עובדיהן, אולם מספר רב של עובדים לא מנצלים את הכלים הללו באופן מיטבי, על פי דו"ח שפורסם במגזין "פורצ'ן".
בהקשר זה, הסבירה אלי מילר, המנכ"לית של חברת "אופן מאשין", במהלך השתתפותה בכנס "פורצ'ן בריינסטורם" המתמחה בבינה מלאכותית, כי לטכנולוגיות אלה יש ארבעה שימושים עיקריים ומשולבים במידה רבה, שכן ניתן לנצל אותן ככלי לביצוע משימות פשוטות, או כעוזר אישי, או כמיופה כוח, או אפילו כחבר בצוות העבודה, בהתאם למטרה של השימוש ודרך הטיפול במודל.
והוסיפה מילר כי כ-90% מהעובדים מגבילים את השימוש שלהם בבינה מלאכותית לשלב הראשון בלבד, ככלי לביצוע משימות קלות או מנוע חיפוש מתקדם, מה שמוביל לבזבוז חלק גדול מהפוטנציאל שמספקים המודלים הללו.
מבקרת מילר את הדרך שבה מתייחסים רבים מעובדי חברות הטכנולוגיה לכלי הבינה המלאכותית, שכן התייחסות זו דומה לשימוש בתוכנות מסורתיות ישנות שפועלות רק על ידי הזנת פקודות ומתן תוצאות, ללא ניצול היכולות האינטראקטיביות המתקדמות של המודלים הללו.
ומה שמבדיל את טכנולוגיות הבינה המלאכותית המודרניות הוא היכולת להבין ולהתאים לסגנון המשתמש, וכן להתפתח בהדרגה עם חזרה על השימוש ושיפור דרך האינטראקציה עמה.
על פי הדו"ח, השימוש המוגבל הזה מאט את מאמצי החברות לאמץ את הבינה המלאכותית באופן יעיל, וכן משפיע לרעה על הפרודוקטיביות של העובדים שמבזבזים זמן רב כתוצאה משימוש שגוי בכלים אלה.
ומחזקים את התוצאות הללו מחקר שערכה חברת "קורנרסטון און דימנד", שהצביע על כך שכ-80% מעובדי החברות בארצות הברית משתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית ללא קבלת הכשרה אמיתית שתאפשר להם לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהן.
רואה מילר כי הניצול האמיתי של הבינה המלאכותית מתחיל ברגע שהבינה המלאכותית הופכת ממנוע חיפוש וכלי להשלמת משימות בלבד לשותף בצוות, והוא השימוש הרביעי והמתקדם ביותר שדיברה עליו מילר קודם לכן.
ושימוש זה הופך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד ממנגנון העבודה בחברות, שכן היא יכולה לגשת לכל המידע שמגיע אליו כל עובד, וניתן להפנות אליה פקודות ובקשות כמו לכל עובד אחר בחברה.
ומציין הדו"ח כי "אופן איי איי" החלה כבר לנצל שימוש זה ולהגשימו בצורה מעשית ביומן העבודה שלה, שכן היא שילבה את כלי התכנות שלה ב-"סלאק" של החברה כדי שיקבל פקודות ובקשות מהעובדים ישירות.
מדגישה מילר כי הגעה לשימוש האופטימלי בבינה מלאכותית דורשת את המרתה מכלי שמקבל פקודות בלבד לכלי שיכול להפנות משימות לעובדים בתוך החברות. ומציינת כי הבינה המלאכותית במקרה זה פועלת לחיזוק ביצועי העובדים והחברה כמערכת משולבת, במקום להסתפק בתמיכה באנשים בנפרד.
ורואה מילר כי שינוי זה ניתן להשיג באמצעות ויתור על מתן הוראות מפורטות לבינה המלאכותית על איך לבצע משימות, ומיקוד במקום זאת בקביעת התוצאה הסופית הרצויה, עם הצבת מגבלות ותנאים ברורים שאסור לעבור עליהם.
ומבהירה כי מנגנון זה דוחף את מודלי הבינה המלאכותית לשאוף להשגת המטרה המוגדרת תוך התחייבות לכללים שהוצבו, ללא ניסיון לעקוף אותם או לעבור עליהם, מה שמחזק את דיוק התוצאות ויעילותן.
ומציינת מילר כי הבינה המלאכותית עשויה להפוך בסופו של דבר למשהו הדומה לעובד במשרה מלאה, שיכול לעבוד באופן עצמאי למעלה משמונה שעות רצופות ללא צורך בהתערבות אנושית ישירה.
ובאשר לטבע המשימות שניתן להפוך לאוטומטיות, מייעצת מילר לחלק את העבודה לפי רמת החשיבות, כך שהבינה המלאכותית תטפל בכ-70% מהמשימות הלא בסיסיות, ו-20% מהמשימות החשובות והמורכבות, בעוד ש-10% מהמשימות המרכזיות, שעשויות להשפיע על עתיד החברות, נשארות תחת פיקוח אנושי ישיר.
ומסיימת מילר את דבריה בהדגשה כי הבינה המלאכותית אינה כלי קפוא או ללא חשיבה, ומזהירה כי חברות שמתייחסות אליה בעמדה זו עשויות להתמודד עם שאלות מכריעות בעתיד לגבי טעויותיהן באימוץ טכנולוגיה זו.
כ-90% מהעובדים מגבילים את השימוש שלהם בבינה מלאכותית לשלב הראשון בלבד, ככלי לביצוע משימות קלות או מנוע חיפוש מתקדם.
שתף את דעתך
ניצול הבינה המלאכותית.. 90% מהעובדים משתמשים בה בצורה שגויה