ישראל מאשרת את השליטה על הקרקע ביהודה ושומרון באזורים המפורזים

ראמאללה - לפני כ-25 שנה, קיבל פתחי חמדאן (62) מכפר דיר ג'ריר מזרח ראמאללה ביהודה ושומרון הודעה צבאית המונעת ממנו להגיע לאדמתו הסמוכה להתנחלות "כוכב השחר", בטענה שהיא "אזור סגור מסיבות ביטחוניות", ומאז אותו יום, רגליו לא דרכו באדמה זו, בעוד המתנחלים זורעים אותה וקוצרים את פירותיה.

החקלאות הייתה מקור ההכנסה העיקרי בדיר ג'ריר בשיעור העולה על 60%, במיוחד לפני האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, כאשר האדמה נוצלה לגידול מגוון של גידולים, אך מציאות זו השתנתה לאחר שסיפחו כוחות הכיבוש שטחים נרחבים מאדמות הכפר והכפרים הסמוכים.

והיום, לאחר רבע מאה מההחלטה הראשונה על הסיפוח, חוזר הכיבוש להעניק לאותה שליטה "אופי חוקי חדש", תחת השם "האזור המבודד", במהלך שנחשב להמשך מעשי של מדיניות הסיפוח הישנה, אך הפעם הוא מגיע כחלק מתוכנית רחבה יותר שמטרתה לקבוע את גבולות השפעת ההתנחלויות ולהרחיבן על חשבון הכפרים הפלסטיניים הסובבים.

פתחי ודודו מחזיקים ב-4 דונמים מתוך 29.68 דונם (הדונם שווה לאלף מטרים רבועים), שהוכרזו כמסופחים מכפרי כפר מאליק ודיר ג'ריר, במסגרת החלטת כיבוש שהורתה על הקמת "אזור מבודד" סביב ההתנחלות "כוכב השחר", שהוצאה בתאריך 27 באוקטובר האחרון.

כמו כן, ההוראה השנייה - לפי נוסח ההחלטה - כוונה לסיפוח שטח של 12.612 דונם מאדמות דיר ג'ריר, לצורך הקמת דרך ביטחונית המחברת את ההתנחלות עם הדרך מספר 449.

חמדאן אומר לאל-ג'זירה נט, כי "האזור שבו הוצגה ההודעה הצבאית היום הוא בשטח של 29 דונם, אך השטח המוסמך בפועל גדול בהרבה, ואזור זה בדיוק, היה יום אחד, סל המזון לכל תושבי דיר ג'ריר".

חששות ישראליים בהקשר זה, מסביר המומחה לענייני התנחלויות סוהיל חליליה, כי מה שמכונה "האזור המבודד" הוא מונח חדש יחסית בצורתו, אך הוא שורשי בתוכן במסגרת מדיניות ישראלית ישנה, שמטרתה להרחיב את השפעת ההתנחלויות תחת כיסוי "החיזוק הביטחוני".

מדיניות זו בלטה בבירור לאחר השביעי באוקטובר 2023, כאשר החששות הישראליים מהאפשרות לחזור על תסריט פריצת ההתנחלויות ביהודה ושומרון גברו, מה שדחף את הממשלה לאמץ תוכניות ביטחוניות חדשות הכוללות הקמת חגורות מבודדות סביב ההתנחלויות, לפי חליליה.

אולם מהות התוכניות הללו - כפי שהוא אומר - חורגת מההיבט הביטחוני המוצהר, "כי הן מציירות בפועל גבולות עתידיים להתנחלויות, ומעניקות להן שטח השפעה רחב הרבה יותר מגבולותיהן הבניית הנוכחיים, מה שפותח את הדלת להתרחבות התנחלותית חדשה תחת כיסוי הצרכים הביטחוניים".

מנגד, רואה האנליסט הפוליטי סולימאן בשאראת, כי מדיניות זו מתאימה למה שהוא מכנה הכיבוש "ההתרחבות הטבעית" של ההתנחלויות, והיא אסטרטגיה ישנה שמטרתה להבטיח שטחים פתוחים סביבה, המוצגים במראה כ"אזורים ביטחוניים", אך במהותם מיועדים להרחבת תחום השליטה והכנת האדמה לפעולות ההתרחבות ההתנחלותית העתידיות.

הוא מוסיף כי הכיבוש השתמש במהלך השנים בשמות