חוקרים צרפתים מבטלים את השתתפותם בכנס על היסטוריה של יהודי צרפת בשל ההשמדה בע

חמישה חוקרים צרפתים ביטלו את השתתפותם בכנס אקדמי על תולדות יהודי צרפת, תחת הכותרת "התולדות היהודיות של פריז" (התקופה הימי ביניימית והעידן המודרני), המיועד ל-15 ו-16 בספטמבר הנוכחי במוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית בפריז, בהתבסס על המלחמה המתרחשת בעזה ומימון של תלמידת דוקטורט ישראלית, מה שגרם לדיון נרחב בקרב המוסדות התרבותיים והאקדמיים הצרפתיים.

המוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית (Mahj) הודיע ביום חמישי כי החוקרים הצדיקו את החלטתם בשל הקשר בין תוכנית מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים למימון השתתפות תלמידת דוקטורט, והביעו את מורת רוחם מכל צורת תמיכה בממשלת ישראל.

המוזיאון הסביר כי חלק מהחוקרים ראו את השתתפותם כ"סוג של תמיכה בממשלת ישראל", בעוד אחרים הסתפקו בהפניית אצבע למלחמה בעזה כדי לתקוף את תנאי ארגון הכנס.

המוזיאון הדגיש כי למרות החרם, הוא ימשיך לקיים את הכנס לאחר שיתוקן, והצביע על כך שהמהלך הזה "פוגע באופן לא רציונלי במוסדות האקדמיים בישראל, הכוללים מתנגדים בולטים למלחמה בעזה", והדגיש כי ההחלטה מבלבלת בין מחקר אקדמי לבין פוליטיקאים.

שרת התרבות הצרפתית, רשידה דאטי, הביעה את מורת רוחה מהחרם, והעריכה כי הקריאות החוזרות הללו "הפכו לתירוץ לאנטישמיות גלויה", והוסיפה בפוסט שלה בפלטפורמת אקס: "זה כבר לא עניין של דעה, אלא הפך לעניין של צדק ופוליטיקה פלילית".

מנגד, תיאר יונתן ארפי, נשיא המועצה הייצוגית של המוסדות היהודיים בצרפת (Crif), את החרם כהתנהגות שמחייבת עונש, והסביר כי התופעה הזו משקפת "הגמוניה תרבותית המבוססת על אובססיה ושנאה כלפי ישראל".

גם האגודה הבינלאומית נגד גזענות ואנטישמיות גינתה את המהלך, והעריכה כי הוא "פוגע בעקרון המחקר המדעי בכך שהוא מטיל ספק בעצמאותו".

אורי גולדמן, נשיא המוסד היהודי הצרפתי, ציין כי הקישור בין ההשתתפות בכנס לבין הסכסוך בעזה מהווה "בלבול מסוכן בין עובדות שאינן רלוונטיות ופוגע בחופש האקדמי".

מספר היהודים בצרפת מוערך בין 438 אלף ל-550 אלף נפש, בהתאם להגדרה הכוללת את מי שמגדירים את עצמם כיהודים מבלי לאמץ דת אחרת, או שיש להם הורים יהודים מבלי לאמץ זהות דתית שונה.

צרפת מדורגת במקום השלישי בעולם אחרי הכיבוש הישראלי וארצות הברית מבחינת מספר היהודים, והיא הגדולה ביותר באירופה בהשוואה לכל מדינה אירופית אחרת, לפי דוח מכון מחקר מדיניות יהודית (JPR).