הגרדיאן: מרים אבו דקה עוזבת כשידת האמת وسط שת

העיתונאית הפלסטינית מרים אבו דקה, בת 33, נהרגה בהתקפה ישראלית על בית החולים נאסר בחאן יונס, מה שגרם לזעזוע גדול בקרב התקשורת. אבו דקה השאירה שתי צוואות, אחת לעמיתיה שלא יבכו בהלווייתה, והשנייה לבנה גית' בן ה-13, שיביא לה גאווה.

אבו דקה נהרגה יחד עם ארבעה עיתונאים נוספים בדרכם לבדוק את מצב עמיתם הפצוע, והיא כיסתה דיווחים רבים במהלך המלחמה בעזה. עמיתתה סמאהר פרחן תיארה את אבו דקה כדמות מעוררת השראה, שכן היא תמיד ניסתה לכסות את האירועים למרות ההפסדים האישיים שסבלה מהם.

קריירת העיתונאות של אבו דקה החלה בטרגדיה, כאשר תיעדה את רצח אחיה במהלך צעדת השיבה הגדולה בשנת 2018. למרות הכאב, היא המשיכה לעבוד כעיתונאית עצמאית, ושיתפה פעולה עם מספר סוכנויות ועיתונים, מה שהפך אותה לדוגמה של מסירות ומחויבות מקצועית.

אבו דקה הראתה את אנושיותה דרך כיסוי האסונות של האזרחים, כמו התמונה של הילד ג'מאל אלנג'אר שמת ממחסור תזונתי. היא הייתה ידועה בטוב לבה ובמסירותה בעבודה, ולא הפסיקה לכסות את האירועים גם לאחר שאיבדה את אמה ואת עמיתה הקרוב.

המלחמה הנוכחית בעזה נחשבת לדם ביותר אי פעם עבור העיתונאים, כאשר יותר מ-192 עיתונאים נהרגו מאז תחילת ההתקפה ב-7 באוקטובר 2023. אבו דקה לא הצליחה לראות את בנה במשך שנה וחצי, מה שהגביר את כאבה.

צוואת אבו דקה לבנה התמקדה בהגשמת חלומותיו, שכן היא רצתה שהוא יהפוך לאיש עסקים גדול ויקרא לבתו מרים על שמה. אבו דקה נהרגה מבלי שהחלום שלה לחבק את בנה יתממש.

ההתקפה שגרמה למותה של אבו דקה ועמיתיה נחשבת לפשע מלחמה, כאשר רבות מהארגונים הבינלאומיים רואים בהתקפה על בתי חולים כהפרה ברורה של החוק הבינלאומי. דוברת משרד הנציב העליון לזכויות האדם של האומות המאוחדות הדגישה את הצורך באחריות.

מספר עיתונאים תיעדו כיצד צבא הכיבוש תקף את בתי החולים ואת הצוותים הרפואיים, מה שהוביל להריגת ופציעת רבים מהם. שיטות אלו נחשבות לחלק מטקטיקות ההתקפה המתרקמות, כאשר אתרים מותקפים בפעם השנייה בעת הגעת צוותי החילוץ.

ועדת הגנת העיתונאים ממשיכה לתעד את ההפרות הללו, כאשר היא מתארת את מקרי הריגת העיתונאים כפשעים, ומדגישה את הצורך בהגנה על העיתונאים ובתי החולים בהתאם לחוק הבינלאומי.