מלחמת ישראל באיראן הובילה לתוצאות הפוכות

לדברי מומחים, מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן הותירה הרס נרחב בשתי המדינות. אך המסקנה הברורה ביותר היא שההימור הנועז של ראש הממשלה בנימין נתניהו נכשל. "למרות שהמתקפה הישראלית הייתה אחת הקמפיינים הצבאיים האגרסיביים והנועזים ביותר בתולדות ישראל, המלחמה הייתה קצרה וכואבת, ובסופו של דבר לא השיגה את מטרותיה המוצהרות", על פי מגזין Foreign Policy.

על פי מומחים, המלחמה החלה במתקפה ישראלית שתוכננה בקפידה. שנים של עבודת מודיעין הגיעו לשיאן בגל של מבצעים חשאיים - רחפנים שהוצבו בתוך איראן, תאי רדום שפוצצו פצצות, וחיסולים ממוקדים של בכירים בצבא ומדענים. לאחר מכן באו תקיפות אוויריות קונבנציונליות על בסיסים צבאיים ומתקנים גרעיניים כמו נתנז ופורדו. אך מטרותיה של ישראל התרחבו מעבר לתשתיות אסטרטגיות. שכונות מגורים, בתי כלא, משרדי תקשורת ותחנות משטרה היו גם הן מטרות, דבר המצביע על אסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה לזרוע כאוס ולהצית אי שקט פנימי.

מחיר הקורונה מוערך כהרסני. באיראן נהרגו לפחות 610 בני אדם, בהם 49 נשים, 13 ילדים וחמישה עובדי שירותי בריאות. 4,746 נוספים נפצעו, בהם 20 עובדי שירותי בריאות. תשתיות רפואיות ניזוקו קשות גם כן, כאשר בתי חולים, אמבולנסים ומתקני חירום ניזוקו. בישראל, תקיפות טילים ומל"טים איראניים הרגו לפחות 28 בני אדם ופצעו יותר מ-3,200. יותר מ-9,000 ישראלים נעקרו מבתיהם, ועשרות בתים ומבני ציבור ניזוקו או נהרסו, יחד עם בסיסים צבאיים, משרד הביטחון, נמל חיפה, נמל התעופה בן גוריון ועוד.

"בעוד שהאבק שוקע, היקף הנזק האמיתי בתוך איראן נותר לא ברור. אי ודאות זו חושפת דילמה מהותית עבור ישראל ובנות בריתה האמריקאיות: כוח צבאי לבדו אינו מבטיח הצלחה אסטרטגית", אמרה סינא טוסי, עמיתת מחקר שאינה תושבת במרכז למדיניות בינלאומית בוושינגטון הבירה.

למרות התחייבותו של נתניהו לפרק את תוכניות הטילים והגרעין של איראן, ותקוותו הנסתרת ששינוי משטר יבוא בעקבותיה, איראן הצליחה להגיב במהירות. טילים שוגרו לעבר ערים ישראליות ומטרות אסטרטגיות. לאחר שארצות הברית הצטרפה לסכסוך על ידי הפצצת אתרי גרעין איראניים, טהרן החריפה את המצב על ידי תקיפת בסיס חיל האוויר אל-עודיד, מתקן צבאי אמריקאי בקטאר, מה שגרר את וושינגטון עמוק יותר לתוך המשבר. למרות שהתקיפה על אל-עודיד הייתה פומבית ומוגבלת בהשפעתה, היא שלחה מסר מכוון: איראן יכולה להעלות את ההימור מעבר לגבולותיה.

תוך 12 ימים בלבד מהתקיפה הישראלית הראשונה, הושגה הפסקת אש בתנאים מעורפלים, והותירה את האזור בשקט לא נוח.

"אין ספק שישראל השיגה הצלחות טקטיות בולטות, וגרמה נזק משמעותי למנהיגות הצבאית ולתשתית המדעית של איראן", אומר טוסי. "אך למטרות האסטרטגיות יש משקל רב יותר. בהתבסס על הראיות הקיימות, מטרותיו העיקריות של נתניהו - פגיעה משמעותית בכוח ההרתעה של איראן וירידה משמעותית במרכיבי תוכנית הגרעין שלה המהווים את הסיכון הגדול ביותר להפצת נשק גרעיני - נותרו בלתי מושגות".

לדברי מומחים, אחד הכשלים המשמעותיים ביותר טמון בתיק הגרעין. אין אישור לכך שיכולתה של איראן להשיג פריצה גרעינית נפגעה באופן משמעותי. בעוד שפקידי ממשל טראמפ התעקשו שהתקיפות דוחות את תוכנית איראן שנתיים אחורה, הערכות מודיעין אמריקאיות ואירופיות מוקדמות מצביעות אחרת. תמונות לוויין שצולמו לפני התקיפות הראו משאיות שעשויות להוביל ציוד רגיש מאתרים מרכזיים, ואיראן כבר הודיעה על בניית מתקן העשרה חדש, סודי ומבוצר שאסור לגעת בו.

"חשוב מכל", מסביר טוסי, "נראה כי מלאי האורניום המועשר ב-60% של איראן והצנטריפוגות המתקדמות שלה - הרכיבים החיוניים לפיתוח נשק גרעיני - נותרו שלמים. כפי שהזהירו אנליסטים רבים לפני המלחמה, אימות הנזק הנרחב לתשתית הגרעינית של איראן בלתי אפשרי ללא בדיקות שטח או פלישה בקנה מידה מלא. בהיעדר כל אחד מהם, תוכנית הגרעין של איראן נכנסת לשלב לא ודאי ובלתי צפוי יותר".