מספר הקדושים מבין האסירים והעצורים שזהותם ידועה מתחילת מלחמת ההשמדה עלה ל-65, בהם ילד, ול-40) אנוסים מעזה לפחות, לאחר ההודעה על מות האסיר נאסר ראדאידה מבית לחם אתמול.

במועדון האסירים הסבירו בהודעה כי בין האסירים ההרוגים נמצאים 74 שגופותיהם עדיין מוחזקות בידי הכיבוש, 63 מהם הוחזקו מאז תחילת מלחמת ההשמדה, בעוד עשרות חללים מעזה נותרו נתונים להיעלמות בכפייה.

הוא ציין כי הכיבוש ממשיך להסתיר עשרות חללים בין העצורים בעזה.

בהצהרה נוספת, הזהיר מועדון האסירים הפלסטינים מפני הפשעים השיטתיים המתמשכים והמתרחבים שמבצעת הנהלת הכלא בישראל נגד אסירים ועצורים, לרבות הזנחה רפואית, הרעבה, בידוד ותקיפות חוזרות ונשנות. זה קורה כשחלפו 19 חודשים מאז רצח העם בעם הפלסטיני, ללא סימן לירידה בקצב ההפרות.

מועדון האסירים אישר, בהתבסס על עדויות שטח שנגבו על ידי הצוותים המשפטיים שלו בביקורים בבתי הכלא עופר, מגידו, גלבוע והנגב, כי כל האסירים שביקרו סובלים מבעיות בריאותיות, ובראשן המשך התפשטות הגרדת, בעיקר בבתי הכלא בנגב ובמגידו, תוך מניעת הדרישות הבסיסיות ביותר להיגיינה ולשמירה על הבריאות האישית.

מספר אסירים דיווחו כי המחלה חזרה על עצמה לאחר שהחלימו, עקב הזנחה מכוונת של הנהלות הכלא. הדבר הוביל להתפשטות הזיהום בקרבם, במיוחד לאור הצפיפות, היעדר מתקני היגיינה ואוורור לקוי. במהלך הביקור, חלקם הראו תסמינים ברורים כמו שחין, כחוש ועייפות קיצונית כתוצאה מגירוד מתמיד וחוסר יכולת לישון.

בכלא עופר דיווחו מספר אסירים (גורים) שסובלים מפריחה וגירודים בעור מבלי לדעת את הסיבה או לקבל אבחנה רפואית כלשהי, על רקע הזנחה רפואית שיטתית שפוגעת בכל קבוצות הגיל בבתי הכלא.

העדויות גם אישרו עלייה בתדירות הפשיטות והדיכוי בלילה ובבוקר שבוצעו על ידי יחידות הדיכוי של מינהל הכלא, הנתמכות על ידי כלבי משטרה, בליווי תקיפות פיזיות חוזרות ונשנות נגד אסירים, במחזה שמטרתו להשפילם ולהפחיד אותם. בין המקרים המתועדים, האסירים מוחמד אבו אל-רב (ג'נין) וח'ירי עלי (שכם), שניהם מרצים מאסרי עולם, ספגו תקיפות חוזרות ונשנות, כולל מכות והשפלה, מאז תחילת התוקפנות.

באותו הקשר תיעד המועדון את מצבו של אסיר פצוע אחד, שאישר כי הנהלת הכלא סירבה להעניק לו את הטיפול הדרוש, מה שהחמיר את פציעתו והגביר את סבלו.

האסיר סיפר בעדותו: "נפגעה בעין והשתלתי עדשה. במהלך הפשיטה על התא שלי לפני מספר שבועות הותקפתי על ידי כלב משטרה מצויד בלוע ברזל, וגרם לי לפציעה חדשה. למרות פניותיי לטיפול, ההנהלה סירבה להעביר אותי למרפאה".

במועדון האסירים ציינו כי הנהלת הכלא משתמשת בכאב ובפציעות של אסירים כאמצעי לעינויים והתעללות, תוך הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, תוך אחריות מלאה על הכיבוש לחייהם ולרווחתם הפיזית והנפשית.

מועדון האסירים סיכם את הודעתו בהדגשה כי הפשעים שבוצעו נגד אסירים הפכו לחלק ממדיניות שיטתית המיושמת מדי יום, והביאה למותם של עשרות עד היום, בתוך שתיקה בינלאומית מטרידה. המועדון קרא לארגוני זכויות אדם ולארגונים הומניטריים לנקוט בפעולה מיידית כדי לעצור את ההפרות ההולכות ומחריפות.