דר. ג'מאל חרפוש: טבח טמון אינו אירוע חולף, אלא בא בהקשר של מדיניות מכוונת שמטרתה להרחיב את היקף מעשי הטבח בגדה המערבית

נבהן חרישה: אופי התוקפנות בג'נין, טול כרם וטובאס מראה את מצב האכזריות הישראלית כמו במלחמתה ברצועת עזה

דר. ראאד נאראט: ישראל מיישמת את תוכנית הסיפוח בגדה המערבית בכיסוי ביטחוני וצבאי, על רקע היעדר פעולה פלסטינית להתעמת איתה

עימאד מוסא: מה שקורה בגדה הוא לא רק פעולות צבאיות מפוזרות, אלא מלחמת השמדה שמתבצעת בשלבים כדי לכפות עובדות דמוגרפיות חדשות.

דר. ראאד אבו בדוויה: ישראל מבינה שלא ניתן להגיע לסיפוח מבלי לחסל את גילויי ההתנגדות המזוינת בגדה המערבית ליצירת סביבה בטוחה למתנחלים

האני אבו אל-סבעא: הכיבוש נוהג בדיכוי עקוב מדם ולחץ רך במסגרת אסטרטגיה רחבה יותר לדחוף פלסטינים להגירה כפויה

ההסלמה של התוקפנות הישראלית בגדה המערבית משקפת שינוי מסוכן במדיניות הכיבוש, שכן הטבח הישראלי, האחרון שבהם היה הטבח בעיירה טמון, דרומית לטובאס, שהביא למותו של עשרה אזרחים. מצביעים על כוונת הכיבוש לבצע מעשי טבח אחרים, בהתפתחות המשקפת את הסלמה של פעולות רצח עם שיטתיות, מכוונות לסיפוח ועקירה.

בראיונות נפרדים עם "אני", סופרים, אנליסטים פוליטיים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטאות מאמינים כי הכיבוש הישראלי עובד על אסטרטגיה מקיפה שמטרתה להחליש את ההתנגדות הפלסטינית ולשבור את רצון העם הפלסטיני באמצעות מעשי טבח מאורגנים, הגבלות מתמשכות, בית הריסות ומעצרים נרחבים, בנוסף להסלמה בפעילות ההתנחלויות באזורים שונים, מה שמעמיד את הגדה המערבית בסיכון של סיפוח ממשי תחת כיסוי ביטחוני וצבאי.

הם סבורים כי תנועות פלסטיניות בדרג המדיני והדיפלומטי עדיין אינן מספיקות כדי ליצור לחץ אמיתי על הכיבוש, דבר המחייב לעשות סדר בבית הפנימי, להגביר את המאמצים המשפטיים, התקשורתיים והדיפלומטיים לחשוף את היקף הטבח וההפרות הישראליות, ועבודה. להטיל אחריות על הכיבוש בפני בתי משפט בינלאומיים.

המשך הפשע של רצח עם

פרופסור דר. ג'מאל הרפוש, פרופסור לשיטות מחקר מדעיות ומחקרים פוליטיים באוניברסיטת מרכז המחקר האקדמי בברזיל, אמר כי מה שהעם הפלסטיני נתון לו בגדה המערבית וברצועת עזה הוא המשך לפשע רצח העם שביצע ישראל , בניגוד ברור לכל החוקים והאמנות הבינלאומיות.

חרפוש מסביר כי התוקפנות הישראלית המתמשכת על עזה במשך יותר מ-15 חודשים, שהובילה למות קדושים ופציעתם של עשרות אלפים, חופפת להסלמה מסוכנת בגדה המערבית, במיוחד לאחר ששר הביטחון הישראלי ישראל כץ הכריז על "מלחמה גלויה". "נגד הגדה המערבית.

חרפוש סבור כי הצהרות אלו של כץ אינן רק איומים ריקים, אלא משקפות גישה פוליטית רשמית שאומץ על ידי הכיבוש כדי להסלים את האלימות וההרג ההמוני, וכפיית מציאות חדשה בכוח צבאי.

חרפוש מציין כי המטרה העיקרית של פשעים אלו היא לנסות לכבות את להבת ההתנגדות הפלסטינית ולפגוע באיתנותו של העם הפלסטיני, באמצעות מעשי טבח שיטתיים בפיקוח ממשלת הכיבוש הקיצוני.

חרפוש טוען כי הטבח האחרון בטאמון אינו אירוע חולף, אלא בא בהקשר של מדיניות מכוונת שמטרתה להרחיב את היקף מעשי הטבח בגדה המערבית, בכיסוי הרשמי של ממשלת הכיבוש.

חרפוש טוען כי הקשר בין הצהרותיו של כץ לבין ביצוע הטבח תוך שעות מגלה כי פעולות אלו אינן רק "צעדי ביטחון", אלא חלק מאסטרטגיה שמטרתה רצח עם נגד הפלסטינים, המכוונת לקיומם וזהותם.

חרפוש מציין כי ישראל מהמרת על שבירת רצון הפלסטינים באמצעות אלימות מופרזת, אך היא לא מבינה שמעשי הטבח הללו לא הובילו בעבר, ולא יובילו בעתיד, להשגת מטרותיה, אלא להגדיל את דבקות הפלסטינים בזכותם להתנגד ולהתמיד בארצם.

הוא מזהיר כי המשך מעשי הטבח הישראליים בגדה המערבית עלול להוביל להתפרצות של עימותים מקיפים, במיוחד עם הסלמה של הוצאות להורג בשטח, הריסת בתים, פשיטות לילה והמצור המוטל על ערים ומחנות פלסטיניים.

חרפוש מסביר כי השיח הישראלי הקיצוני, הנתמך על ידי אמריקה ואירופה, משקף את כוונת הכיבוש להסלים את האלימות באופן חסר תקדים, שעלול לגרום למספר רב של אנוסים בתקופה הקרובה.

חרפוש מציין כי הסלמה זו עשויה לשרטט מחדש את מפת הבריתות והעמדות האזוריות והבינלאומיות כלפי הכיבוש, במיוחד אם הקהילה הבינלאומית תמשיך להעלים עין מפשעי ישראל.

חרפוש מאמין שהעולם, למרות המוסר הכפול שלו, עלול להיאלץ לשקול מחדש את עמדותיו אם הכיבוש ימשיך לבצע מעשי טבח פומביים, שקשה להצדיקם.

חרפוש מדגיש כי התמודדות עם ההסלמה הישראלית הזו מחייבת פעולה בכמה מישורים, כולל פוליטיים, דיפלומטיים, משפטיים, תקשורתיים, עממיים, ערביים ואיסלאמיים.

חרפוש מצביע על הצורך להגביר את המאמצים הדיפלומטיים הפלסטינים, הערבים והבינלאומיים לתיעוד פשעי ישראל, הגשת תיקים משפטיים נגד הכיבוש בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי ולפעול להטלת סנקציות פוליטיות וכלכליות על ישראל, ומדגיש את החשיבות של גיוס תמיכה בינלאומית לשקם את המטרה הפלסטינית ולהפסיק את הניסיונות לדחוק אותה מסדר היום הבינלאומי.

החשיבות של תיעוד שיטתי של פשעי ישראל

חרפוש מדגיש את החשיבות של תיעוד פשעים ישראלים באופן שיטתי, חשיפת מדיניות הכיבוש באמצעות כלי תקשורת בינלאומיים, ואת הצורך להפיק תועלת מרשתות מדיה חברתית כדי לחשוף את האמת של המתרחש.

חרפוש קורא לחזק את התפקיד המשפטי בהעמדה לדין של פושעי מלחמה ישראלים, ודורש ממדינות לציית לחוק הבינלאומי בהטלת אחריות על מפירי זכויות אדם.

חרפוש מדגיש כי העם הפלסטיני בגדה המערבית נדרש לחזק את יציבותו ולהגביר את האקטיביזם העממי באמצעות כל צורות ההתנגדות הלגיטימית המובטחת בחוק הבינלאומי. הוא גם הדגיש כי אחדות לאומית היא הכרח מוחלט להתעמת עם התוקפנות הישראלית, שכן אין מקום לפילוג ואי-אחדות לאור מדיניות רצח העם שמכוונת לכולם ללא יוצא מן הכלל.

חרפוש מבקר את העובדה שהעמדות הערביות והאסלאמיות מוגבלות להצהרות גינוי, הקוראות למדינות ערב והאסלאמיות לעבור למעגל של פעולה מדינית וכלכלית אפקטיבית, על ידי הטלת לחץ אמיתי על ישראל, הפעלה מחדש של נשק החרם הכלכלי ונקיטת צעדים מעשיים לעצור את התוקפנות ולמנוע מהכיבוש לבודד את העם הפלסטיני.

חרפוש טוען כי מה שקורה בגדה המערבית אינו רק מערכה צבאית חולפת, אלא חלק ממלחמת ההשמדה המתמשכת שישראל מנהלת נגד הפלסטינים, במטרה לחסל את עניינם ולכפות מציאות חדשה המשרתת את פרויקט התיישבות.

חרפוש סבור כי שתיקתה המתמשכת של הקהילה הבינלאומית וכישלונה לנקוט בצעדים רציניים נגד הכיבוש יהפכו אותה לשותפה לפשעים אלו, שההיסטוריה לא תסלח להם ולא ישכחו על ידי הדורות הפלסטינים הבאים.

מערכה צבאית שיטתית שמטרתה להרוס את יסודות החיים

העיתונאי נבהן חרישה טוען כי אופי התקיפות הישראליות המתמשכות בג'נין, טול כרם והמחנות שלהן, ומה שקרה בעיירה טמון, דרומית לטובאס, שהגיע לשיאו עם רצח עשרה פלסטינים בעיירה טמון, משקף מצב האכזריות שנוהגת ישראל, בדומה למה שהיא עשתה ועושה במלחמתה בעזה.

חרישה מציין כי פעולות אלו באות בתגובה ללחץ של הימין הקיצוני על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להמשיך במלחמה בפלסטינים, במיוחד לאחר שהגיעו להסכם הפסקת אש וחילופי שבויים עם חמאס.

חרישה מציין כי ההצהרות הישראליות, בין אם מנתניהו ובין אם של שר הביטחון ישראל כץ, לפיהן המבצעים הצבאיים בגדה המערבית מטרתם "להביס את החמושים הממומנים על ידי איראן" אינן אלא הצדקות קלושות שמטרתן להסתיר את האמת.

הוא מסביר שהמציאות בשטח חושפת מערכה צבאית שיטתית שמטרתה להרוס את יסודות החיים הפלסטיניים. התוקפנות הנוכחית הביאה גם לעשרות קדושים ופצועים, למעצר של מספר רב של פלסטינים, לעקירת משפחות מבתיהם. , והריסה ושריפת בתים רבים, המשקפת את מאמצי הכיבוש לרוקן ערים ומחנות מיושביהם.

חרישה מאשר כי התקפות אלו עולות בקנה אחד עם כניסתו לתוקף של חוק הכנסת הישראלי האוסר על פעילות סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), הקובע את החרמת נכסיה ונכסיה בירושלים ומונע זאת. מפעילות בגדה המערבית וברצועת עזה.

חרישה סבור כי צעד זה מחזק את האמונה כי ישראל מכוונת למחנות פלסטינים בגדה המערבית כחלק מתוכנית שיטתית לביטול זכות השיבה, על ידי ריקון שטחים אלו מפליטים והפיכתם לאזורים בלתי ראויים למגורים, דבר התורם לסיומם. מעמדם המשפטי של הפליטים.

חרישה מאשר כי היקף התוקפנות הישראלית לא יוגבל רק לצפון הגדה המערבית, אלא ירחיב למרכזה, לדרום ולאזור בקעת הירדן, במסגרת חיזוק ההתנחלויות ויישום תוכניות סיפוח, שעשויות לקבל אישור אמריקאי. , שעשוי לקבל את אישור ממשל טראמפ.

חרישה סבור כי המראות שתועדו על ידי התקיפות הישראליות בטול כרם ובג'נין אינן שונות בהרבה מאלו שהתרחשו בעזה, שם משפחות בורחות מירי צלפים, והצבא הישראלי מסתמך על מדיניות של הרס ושריפת בתים, ודחפור כבישים ותשתיות. .

חרישה מציין כי הכיבוש, במקום לבצע פעולות מהירות ונסיגה, כפי שהיה בעבר, החל לאמץ אסטרטגיה חדשה הנשענת על שליטה ארוכת טווח בשטח, על ידי כיבוש בתים פלסטינים לאחר גירוש תושביהם, אשר מצביע על כוונת הכיבוש להאריך את משך המבצעים הצבאיים, כלומר... מניין ההרוגים עולה וההרס נמשך לתקופות ארוכות יותר.

חרישה קורא לרשות לשקול מחדש את מדיניותה כלפי הכיבוש, ומדגיש את הצורך להפסיק את התיאום הביטחוני, מה שכבר אינו הגיוני לאור ההסלמה הישראלית המתמשכת, המתגלגלת ככדור שלג הולך וגובר מראש ההר.

הוא מדגיש כי התוקפנות הישראלית לא רק מכוונת לפלסטינים, אלא גם מטרתה לערער את הפרויקט הלאומי ולהפוך את הרשות מישות מדינית המבקשת להקים מדינה עצמאית לגוף מינהלי בלבד בעל תפקידים מוגבלים בדומה לעיריות.

הוא מזהיר מלהמשיך להסתמך על עמדה אמריקאית מאוזנת כלפי הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, בהתחשב בהצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על עקירת פלסטינים מעזה למצרים ולירדן, שעשויה לכלול מאוחר יותר את הגדה המערבית, בנוסף להצהרות חוזרות ונשנות על מתן לגיטימציה סיפוח חלקים מהגדה המערבית לישראל, מאשרים כי יש להפריך כל אשליות לגבי תפקיד אמריקאי צודק בפתרון הסכסוך.

חרישה מציין כי ההתפתחויות המהירות בגדה המערבית, מהסלמה צבאית ופעולות עקירה, מאשרות כי ישראל ממשיכה ליישם את פרויקטי ההתיישבות והייהוד שלה, ללא כל התחשבות בחוק הבינלאומי, המחייב עמדה פלסטינית מאוחדת המסוגלת להתמודד עם התוכניות הללו. ולהתנגד להם בכל האמצעים האפשריים.

הטלת עובדות חדשות בשטח לקראת סיפוח

הסופר, המנתח הפוליטי והפרופסור למדעי המדינה, ד"ר ראאד נאראט, מאשר כי לכל הצעדים שישראל מבצעת בגדה המערבית יש מימד ביטחוני וצבאי על פני השטח, אך במהותם הם קשורים לאוריינטציות פוליטיות אסטרטגיות שמטרתן. לכפות עובדות חדשות בשטח לקראת תוכנית הסיפוח המלאה, תוך ציון שזה קורה בהיעדר פעולה פלסטינית להתעמת איתה.

נארת מסבירה כי הכיבוש משתמש במעטפת הביטחונית והצבאית ככלי לשיווק צעדיו המדיניים, תוך שהוא מצטט את החלטת הכנסת האחרונה המאפשרת למתנחלים להחזיק בקרקעות בשטח C בגדה המערבית, שהיא החלטה מדינית פר אקסלנס, המשקפת את יחסה של ישראל. של הגדה המערבית כאילו היא חלק ממדינתה.

נעיראת מתייחס להצהרותיו של שר המלחמה הישראלי, ישראל כץ, בדבר המשך הנוכחות הצבאית הישראלית באזור "חרש אל סעדה" לאחר סיום המערכה הצבאית על מחנה ג'נין, והקמת קבע. המחנה שם, מה שמוכיח שהמבצעים הצבאיים הם רק הקדמה לכפיית מציאות פוליטית חדשה.

נאיראט מציין כי הקריאה למבצע הצבאי הנוכחי "חומת ברזל" מזכירה את מבצע "חומת מגן" ב-2002, שהשיק שלב חדש של שליטה ישראלית בגדה המערבית, ולמבצע הנוכחי הזה יש משמעות משלו במציאות החדשה.

נארת מדגישה כי קיים קשר בין שני התהליכים, שכן כל אחד מהם מפריד בין שני שלבים פוליטיים שונים, שבמהלכם מתגבשת מדיניות שליטה, סיפוח והתיישבות.

נאראט מדגיש כי כוונות הכיבוש כלפי הגדה ברורות, שכן כל תנועותיו מכוונות לסיפוח ממשי, ומדובר במדיניות שהחלה עוד לפני 7 באוקטובר 2023.

נאראט הביע את חששותיו שהשלב הבא יהיה עקוב מדם, שכן ישראל עלולה לנקוט בביצוע מעשי טבח גדולים יותר, כך שמספר השהידים יהפוך למספרים בלבד, שמטרתו לנרמל את מעשי הטבח ולהמשיך אותם ללא תגובות בינלאומיות ראויות לציון, המאיים. מעשי טבח גדולים יותר בעתיד.

נאראט מדגיש כי התמודדות עם מדיניות רצח העם בגדה המערבית וברצועת עזה מחייבת השגת אחדות לאומית ופיתוח תוכנית מדינית לאומית ברורה המגדירה את מאפייני השלב הבא.

נארת מסבירה כי תוכנית זו חייבת להתבסס על חיזוק האיתנות של האזרח הפלסטיני בארצו, הגברת הלכידות החברתית, בנוסף על איחוד השיח התקשורתי הפלסטיני להתעמת עם התעמולה הישראלית, ופעילות להעברת נקודת המבט הפלסטינית למוסדות בינלאומיים. דעת הקהל העולמית.

נארת מציינת כי יש היעדר מוחלט של הפעולה הפלסטינית הנדרשת בכל המישורים, המחייבת לחייב את כולם באחריות.

כץ מבקש להשיג שתי מטרות עיקריות באמצעות הסלמה

הסופר והאנליסט הפוליטי עימאד מוסא טוען כי הטבח בטאמון, שהביא למות קדושים של עשרה אזרחים, בא במסגרת מדיניות רצח העם, הטיהור האתני ופשעי המלחמה הנהוגה על ידי ישראל, על רקע כיסוי פוליטי אמריקאי בפורומים בינלאומיים.

מוסא מדגיש כי הטבח הזה בטמון הוא חלק מתוכנית מקיפה המכוונת לגדה המערבית, באמצעות הסלמה בהרג והרס כדי לערער את הרשות הלאומית הפלסטינית, שזוכה להכרה בינלאומית והצליחה להביא את פלסטין לאומות המאוחדות.

מוסא מציין כי שר המלחמה הישראלי, ישראל כץ, מבקש באמצעות הסלמה זו להשיג שתי מטרות בסיסיות: הראשון הוא להציג את עצמו בפני דעת הקהל הישראלית והבינלאומית כמנצח על אזרחים לא חמושים, בניסיון לקדם את הרעיון שצבאו עסוק בעימות עם כוחות מאורגנים, בעוד שהאמת מעידה על הכוונת שיטתית של האוכלוסייה האזרחית. תשתית פלסטינית.

מוסא מציין כי מטרתו השנייה של כץ היא להשיג את תמיכת תנועת הימין הקיצוני והמתנחלים, באמצעות הצגת תעודותיו כפקיד פוליטי המסוגל ליישם מדיניות מחמירה יותר נגד הפלסטינים, לאור התחרות בתוך הישראלי הקיצוני. קואליציה ממשלתית.

מוסא טוען שממשלתו של בנימין נתניהו עדיין מהמרת על יישום אסטרטגיה של רצח עם ועקירה בכפייה, כאמצעי להשגת מטרתה הסופית לשחרר את פלסטין מאוכלוסיית הילידים שלה, בהתחשב בכך שמה שקורה בגדה המערבית אינו רק צבאי מפוזר. פעולות, אלא מלחמת השמדה המתבצעת בשלבים, במטרה לכפות... עובדות דמוגרפיות חדשות.

מוסא מאמין שהמשך התוקפנות באכזריות שכזו עשוי להוביל להשלכות אזוריות מסוכנות, שכן מדינות שכנות ימצאו את עצמן בפני גלים חדשים של עקירה בכפייה של פלסטינים, כפי שקרה בנכבה ב-1948 ובנסיגה ב-1967.

מוסא מציין כי מה שנדרש בשלב זה הוא להגיע לאחדות לאומית אמיתית בין הפלגים הפלסטיניים השונים, ולהתאחד בסיסמת סיכול התוכנית הישראלית, באמצעות הסלמה של העימות המדיני והשטחי ופעילות לגיוס עמדות בינלאומיות לעצירה. הפשעים הישראלים המתמשכים.

היערכות ביטחונית להחלטות פוליטיות חיוניות

פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, ד"ר ראאד אבו בדוויה, סבור כי המערכה הצבאית הישראלית המתגברת בצפון הגדה המערבית, במיוחד בג'נין, אינה עוד רק תגובה פוליטית לפייס הימין הישראלי בראשות בצלאל סמוטריץ', אך הפך לחלק מההכנות הביטחוניות הישראליות, במטרה ליישם החלטות פוליטיות בסיסיות, ובראשן תוכנית הסיפוח.

אבו בדוויה מציין כי ישנן אינדיקציות ברורות לכך שהמהלכים הישראלים באים בהקשר של השלמת חזון הימין הישראלי לגדה המערבית, על רקע אינדיקציות אמריקאיות של הנשיא דונלד טראמפ, המרמזים על נכונותה של וושינגטון להציע "מחיר פוליטי" המספק את זרם ימני בישראל, כולל תמיכה בצעדי סיפוח הגדה המערבית.

אבו בדוויה טוען כי ישראל מבינה שלא ניתן להגיע לסיפוח מבלי לחסל את גילויי ההתנגדות המזוינת בגדה המערבית, שכן ממשלת הכיבוש שואפת לשים קץ לכל צורות החימוש הפלסטיני, במטרה ליצור סביבה בטוחה למתנחלים, בכל עת. כאשר הצעדים הללו עולים בקנה אחד עם מתן אור ירוק למתנחלים ליישם את התקפותיהם על פלסטינים, והסרת ההגבלות שהוטלו עליהם בארצות הברית, במיוחד לאחר החלטות ממשל טראמפ לבטל כמה סנקציות על מתנחלים המעורבים בהפרות.

אבו בדוויה סבור כי ההסלמה של הדיכוי הצבאי הישראלי בגדה המערבית משקפת אסטרטגיה רב-ממדית, הכוללת לחץ ביטחוני ושיטות דיכוי, במטרה לדחוף פלסטינים להגר, ומצביע על כך שהכרזת הצבא הישראלי על הגדה המערבית כמדינה. אזור עימות צבאי פתוח, כמו גם הכרזתו של שר ההגנה הישראלי ישראל כץ, שהוא דיבר על "מלחמה גלויה" בגדה המערבית, המתורגמת למעשי טבח נגד פלסטינים, לא רק בג'נין, אלא גם באזורים אחרים. הצבא עובר ממחנה אחד למשנהו במסגרת מדיניות "הרתעה מונעת", שמטרתה להטיל אימה על אזרחים ולהרתיע אותם רק על חשיבה על התנגדות.

אבו בדוויה מציין כי בשלב הבא עשויות להיות מדיניות מגבילה נוספת, כמו מצור על פלסטינים במרכזי הערים הגדולות, כצעד מקדים להטלת סיפוח.

אבו בדוויה מאשר כי הרשות הפלסטינית מתמודדת עם משבר פנימי ולחצים ישראלים, ומזהירה מפני הימור על עמדות אמריקאיות או אירופיות, מכיוון שישראל לא רוצה ישות מדינית פלסטינית, אלא רק ישות מנהלית שתנהל את ענייני הפלסטינים במדינה. אזורים מסוימים.

אבו בדוויה מדגיש כי הדרך היחידה לפלסטינים היא לחזק את האחדות הלאומית הפנימית, לארגן מחדש את הבית הפלסטיני ולבחון את היחסים וההסכמים עם ישראל, לאור כוונותיו הברורות של הכיבוש המבקש לכפות מציאות חדשה בשטח.

החלוקה מחלישה את היכולת להתעמת עם תוכניות הכיבוש

הסופרת והאנליסטית הפוליטית המתמחה לענייני ישראל, האני אבו אל-סבעא, סבורה כי ההסלמה הישראלית בצפון הגדה המערבית, האחרונה שבהן הייתה טבח טמון שבו נעשה שימוש במטוסי קרב, נופלת במסגרת מדיניות שיטתית שמטרתה לחסל את התנגדות והחלשת החממה העממית, במסגרת אסטרטגיה רחבה יותר ללחוץ על הפלסטינים ולדחוף אותם לקראת הגירה כפויה.

אבו אל-סבעא מציין כי ההסלמה הזו חלה במקביל להודעתו של כץ כי כוחות הכיבוש יישארו בצפון הגדה המערבית גם לאחר סיום המבצעים הצבאיים בג'נין. הצהרות אלו תורגמו במהירות לטבח עקוב מדם בטמון, שם פתחו כוחות הכיבוש במתקפה אווירית אינטנסיבית שהביאה למספר רב של חללים ופצועים.

אבו אל-סבעא מסביר כי הכיבוש שואף להשיג מספר מטרות עיקריות, כולל חיסול ההתנגדות בצפון הגדה המערבית, ענישת הפלסטינים בענישה קולקטיבית כדי למנוע מהם תקווה לאיתנות, ומניעת הישנות מה שישראל מכנה "אוקטובר תרחיש 7" בגדה המערבית, בשל קרבתה להתנחלויות. גם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מסתמך על אסטרטגיית הסלמה, שמכפילה את הפעלת הכוח בכל כישלון צבאי, שעדיין לא הוביל להפסקת ההתנגדות, אלא חיזק אותה.

אבו אל-סבע מאשר כי השב"כ וצבא הכיבוש הכירו בכך שההתנגדות בג'נין עדיין פעילה למרות התקיפות הצבאיות, ומציינים כי סוכל ניסיון לבצע פעולת ירי בעפולה, למרות המערכה הביטחונית הנוקשה בג'נין. .

אבו אל-סבע סבור כי המערכה הישראלית בגדה המערבית הגיעה מיד לאחר תום הפסקת האש בעזה, שכן ישראל חוששת שההתנגדות בגדה תשאב השראה מתנופת הקרב שם. הגדה המערבית מהווה גם בטן רכה לכיבוש ואיום אסטרטגי על ההתנחלויות, מה שמביא את ממשלת נתניהו, בתמיכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לבקש להטיל עליה שליטה מלאה לקראת סיפוחה.

אבו אל-סבעא מציין כי הכיבוש נוקט במדיניות כפולה מצד אחד הוא נוהג בדיכוי צבאי אכזרי, ומצד שני הוא משתמש ב"לחץ רך" כדי לדחוף את הפלסטינים להגר מרצונם, דרך כלכלית. מגבלות חיים. עדויות של חיילים ישראלים גם גילו שהם ירו בפלסטינים כשלא היה איום ממשי, מה שמשקף שההרג הפך ל"תחביב" עבור חלק מהם.

אבו אל-סבע מזהיר כי מספר השהידים בגדה המערבית ימשיך לעלות ככל שהכיבוש ימשיך להשתמש במטוסי קרב ולכוון לאזורי מגורים, על רקע שתיקה ערבית ובינלאומית חשודה. נתניהו גם מנצל את חזרתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לזירה הפוליטית, כשהוא מבקש להיפגש עמו ב-4 בפברואר כדי להבטיח את התמיכה האמריקאית בתוכניותיו, במיוחד מאחר שטראמפ מחזיק בחזון מסוכן לסוגיה הפלסטינית, שאותה הוא בעבר. בא לידי ביטוי באמירה ש"ישראל קטנה וצריך להרחיב אותה", כלומר תמיכה בפרויקטים של עקירה בכפייה.

אבו אל-סבעא מציין כי הכיבוש הפריע למראות של חזרתם של תושבי דרום עזה צפונה לאחר ההפוגה, שהראתה את דבקות הפלסטינים באדמתם למרות מעשי הטבח, וזה מה שדוחף את ישראל להסלים. לחץ צבאי בגדה המערבית כצעד מקדים לכפיית מדיניות עקירה רכה בעתיד.

לאור ההתפתחויות הללו, אבו אל-סבעא קורא לפעולה ערבית ובינלאומית דחופה לבלימת התוקפנות הישראלית וחשיפת פשעיה, וקורא לליגה הערבית להפעיל מאמצים בינלאומיים נגד הכיבוש. הוא גם קורא לרשות הפלסטינית לתמוך ביציבותם של האזרחים על ידי הקלת עומסים כלכליים וחברתיים, והגברת התמיכה במשפחות שנפגעו בג'נין, בטול כרם ובאזורים אחרים.

אבו אל-סבעא מדגיש כי אחדות לאומית היא הדרך היחידה להתמודד עם התוקפנות הישראלית המתמשכת, ומזהיר כי המשך הפילוג משרת את הכיבוש ומחליש את היכולת להתמודד עם פרויקטים של התנחלויות ועקירה בכפייה. הוא מדגיש כי הכיבוש ימשיך לכפות עובדה מוגמרת בכוח, אלא אם יעמוד בפניו פעולה פלסטינית, ערבית ובינלאומית אמיתית.