ד. בילאל אלשובקי: המאמצים להביא מיליון מתנחלים לגדה המערבית מטרתם ליצור רוב יהודי, שמאיים ישירות על הפרויקט הלאומי.

עבדאללה אבו רחמה: הצלחת ההסלמה של המתנחלים פירושה יישום תוכנית הפתרון, ואם ניכנע, עתידה של הגדה המערבית יהיה אפל.

נבהן ח'ראישה: התקפות מתנחלים הופכות לחמורות יותר כחלק ממדיניות ישראלית שיטתית שמטרתה טיהור אתני והרחבת ההתנחלויות.

פרופסור ג'מאל חרפוש: התקפות מתנחלים הן חלק מאסטרטגיה שמטרתה לשנות את המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית של הגדה המערבית.

מוחמד אבו אלן דראג'מה: העמדה הישראלית ברורה שאף התנחלות לא תפונה... ואין עתיד לגדה המערבית לאור נוכחות מתנחלים.

תוקפנות המתנחלים בגדה המערבית מתגברת באופן חסר תקדים, הנתמכת בתמיכה ממשלתית וצבאית רשמית, המתבטאת בהקמת מיליציות חמושות ובמתן נשק למתנחלים, במטרה לעצב מחדש את המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית של המערב. Bank, which threatens the future of the Palestinians and their national project, and writers, political analysts, specialists and academics fear In separate conversations by “ے” about the settlers committing massacres in the West Bank, to mix up the cards and disrupt the completion של העסקה בעזה.

הם מאמינים שההתקפות אינן מוגבלות לשטח C, אלא מתרחבות לשטחים B ואפילו A, מה שמשקף התמקדות מקיפה של הנוכחות הפלסטינית ומאיימת על הישות של הפלסטינים ממשלת ימין קיצוני, מבקשת להביא מיליון... מתנחל חדש לגדה המערבית עד 2030, במטרה לכפות מציאויות חדשות שלא מאפשרות להגיע לפתרון שתי מדינות או להקים מדינה פלסטינית עצמאית.

לאור הסלמה זו, הם מדגישים את ההכרח להתעמת עם תוכניות אלו באמצעות אסטרטגיות מקיפות הכוללות חיזוק האחדות הלאומית, הקמת ועדות הגנה עממיות וחשיפת הפרות ישראליות ברמה הבינלאומית, תוך יציבות פלסטינית בשטח, לצד המהלך של הקהילה הבינלאומית. להטיל סנקציות על הכיבוש, נחשבות לדרך היחידה לסכל תוכניות אלו להגן על הזהות הפלסטינית ועל עתיד הגדה המערבית.

איום קיומי החורג מעבר לאיומים ביטחוניים או פיזיים

ד"ר בילאל אלשובקי, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת חברון, סבור כי צבא המתנחלים בגדה המערבית מהווה איום קיומי על הפלסטינים, מעבר לאיום הביטחוני או הפיזי על הפרויקט הפוליטי הפלסטיני כולו.

אלשובקי סבור כי יש להתמודד עם אתגר זה בראייה מדינית ברורה ושיטתית, הרחק ממצב הפילוג ממנו סובלת הזירה הפלסטינית, במיוחד לאור ההסלמה בתוכניות הישראליות הנתמכות על ידי הממשלה הנוכחית בהובלת הקיצוניים. תנועת ימין בראשות בצלאל סמוטריץ'.

אל-שובקי מציין כי התוכניות שאומצה על ידי ממשלת ישראל הנוכחית אינן תוצאה של הרגע, אלא חוזרות לחזונות עתיקים שמטרתם לשלוט בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, תוכניות אלו זוכות כיום לתמיכה פוליטית חסרת תקדים. וזה ניכר באמצעות מדיניות שמטרתה לצמצם את הנוכחות הפלסטינית לתחום הגיאוגרפי הצר ביותר האפשרי, מה שמגביל את האפשרות להקים מדינה פלסטינית ריבונית בגבולות ה-4 ביוני 1967.

הוא מציין כי הכיבוש הישראלי אינו מסתפק בשליטה בשטח C, אלא מבקש בהדרגה להרחיב את השפעתו על שטחי B ואף A, שאמורים להיות בשליטה פלסטינית מלאה.

אלשובקי מסביר כי אחד המדדים הבולטים לכך הוא משטרת ישראל שהנפיקה תווי תנועה לפלסטינים לפני מספר ימים בתוך שטח A, צעד שאינו רק הפרה של הריבונות הפלסטינית, אלא מייצג הקמת שלב חדש של שליטה ישראלית מלאה על הגדה המערבית.

אלשובקי מאמין שהכיבוש הישראלי מנצל את מצב הפילוג הפלסטיני והפיצול הפנימי כדי לקדם את תוכניותיו, ומציין כי היעדר אחדות לאומית מחליש את יכולתם של הפלסטינים להתמודד עם האתגר הגדול הזה, ומדגיש את הצורך להגיע לקונצנזוס לאומי. זה עולה בקנה אחד עם היכולות של החברה הפלסטינית ושם קץ לאפשרויות מחלוקות החוסמות את הפרויקט הלאומי הפלסטיני.

בנוגע למאמצי הכיבוש להביא מיליון מתנחלים חדשים לגדה המערבית, מסביר אלשובקי כי צעד זה נועד ליצור רוב יהודי באזור, המאיים ישירות על העניין הפלסטיני, שכן הטלת עובדות חדשות בשטח גורמת להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בלתי אפשרית.

אלשובקי מאשר כי מדיניות זו אינה מכוונת רק לנוכחות הפיזית של הפלסטינים, אלא מבקשת להסיר את הלגיטימיות מהמוסדות הפלסטיניים הרשמיים ולהפוך את הרשות לישות מינהלית בעלת סמכויות מוגבלות, מה שמערער כל תפקיד פוליטי עבורה.

הוא מסביר שממשלת ישראל הנוכחית מאמינה בהאצת הסכסוך עם הפלסטינים כדי לפתור אותו לטובת תזות ימניות ציוניות.

אלשובקי מציין כי צבא המתנחלים שמתגבש כעת הוא לא רק קבוצות אקראיות, אלא כוח מאורגן שמקבל הכשרה ותמיכה מדינית וצבאית במטרה לקרוע את הגדה המערבית.

אלשובקי סבור שההסלמה הישראלית הנוכחית אינה רק תגובה, אלא בחירה אסטרטגית שאומצה על ידי מנהיגי הכיבוש, ובראשם סמוטריץ', הסבורים שהזמן הנוכחי הוא המתאים ביותר לפתרון מוחלט של הסכסוך.

אלשובקי מאשר כי הסלמה זו מהווה שלב מסוכן בפרויקט הציוני, במיוחד לאור היעדר המוכנות הפלסטינית הדרושה להתמודדות עם תוכניות אלו.

אל-שובאקי מדגיש את החשיבות של פעולה בינלאומית להתמודדות עם אתגר זה, שכן מדינות ידידותיות התומכות ביציבות באזור חייבות לעבור להטיל סנקציות על הכיבוש ולהטיל עליו דין וחשבון על הפרותיו החוזרות ונשנות.

אלשובקי מזהיר כי המשך תוכניות אלו ללא עימות יעיל יוביל לסיומו של הפרויקט הלאומי הפלסטיני שאימץ אש"ף לפני עשרות שנים.

הסלמה מבוססת על מספר גורמים בסיסיים

מנכ"ל מחלקת הפעולה העממית של החומה הפלסטינית ורשות ההתנגדות להתנחלויות, עבדאללה אבו רחמה, מאשר כי צבא המתנחלים בגדה המערבית עד לעלייה בעוצמתו ובתוקפנותו, הודות לתמיכה הבלתי מוגבלת של ממשלת ישראל.

אבו רחמה מסביר כי הסלמה זו מבוססת על מספר גורמים בסיסיים, לרבות תמיכה משפטית באמצעות חקיקה של הכנסת המספקת כיסוי משפטי מלא לפרקטיקות האגרסיביות של המתנחלים, בנוסף לתמיכה הכספית העצומה המוקצבת להרחבת פעילות ההתנחלויות והקמת מאחזים.

אבו רחמה מציין כי בוטלו צווי מעצר מינהליים נגד מתנחלים שהואשמו במעשים פליליים, המאפשרים להם לשמור על זכות השתיקה במהלך החקירה, ומאלצים את המשטרה לשחררם גם כאשר יש ראיות המפלילות אותם בהפרות שלהם, בהיעדר כל הרתעה משפטית או ביטחונית.

אבו רחמה סבור כי תמיכה ממשלתית זו כוללת גם הקמת מכונים דתיים ומרכזי הכשרה צבאיים למתנחלים, מה שהופך אותם לקבוצות מאורגנות שהוכשרו לבצע פיגועים שיטתיים נגד פלסטינים.

אבו רחמה מאשר כי קבוצות אלו נעות לפי תוכניות מדויקות הכוללות תכנון מוקדם והיערכות קפדנית לפני ביצוע כל פיגוע בכפרים פלסטינים.

אבו רחמה אומר: "כאשר פלסטיני מגן על עצמו מפני התקפת מתנחלים, אנו מוצאים תגובה מיידית של מתנחלים אחרים לתמוך בו, בסצנה המשקפת התארגנות זהירה ומאמץ לכפות שליטה על אדמות פלסטיניות בכוח".

הוא מדגיש כי התמודדות עם הסלמה זו דורשת איחוד מאמצים פלסטינים והשארת חילוקי דעות בצד, שכן החקלאי הפלסטיני או הקהילה המקומית אינם יכולים להתעמת לבד עם תוכניות אלו הנתמכות על ידי מעצמות בינלאומיות, שכן ארה"ב ומדינות אחרות מספקות תמיכה כספית ופוליטית התורמת לחיזוק ההתיישבות. .

אבו רחמה מדגיש את ההכרח להקים ועדות עממיות לשמירה והגנה בכפרים ובאזורים הממוקדים, בהשתתפות כל הפלגים הפלסטיניים והמוסדות המקומיים, ובלבד שוועדות אלו יתמכו בתוכניות ברורות ואסטרטגיות להתעמתות יעילה עם מתנחלים.

אבו רחמה מדגיש כי הקהילה הבינלאומית נושאת באחריות רבה בהתמודדות עם תוכניות ההתיישבות הללו, ומציין כי הפשעים המבוצעים על ידי מיליציות ההתנחלויות מפרות את החוקים הבינלאומיים, המחייבים ארגונים בינלאומיים ומוסדות זכויות אדם להפעיל לחץ על ממשלות התומכות בישראל להפסיק את ההסלמה הזו. בנוסף להטלת סנקציות בינלאומיות ומשיכת השקעות מחברות התומכות בהתנחלות, והטלת דין וחשבון על ממשלת ישראל המממנת ישירות את הפעילויות הללו.

אבו רחמה מסביר כי הקריאות הישראליות להביא מיליון מתנחלים חדשים לגדה המערבית מהוות איום רציני על הקיום הפלסטיני.

אבו רחמה מאשר כי הקריאות הללו אינן רק הצהרות, אלא באות במסגרת תוכניות ישראליות ארוכות טווח שמטרתן לחזק את רוב האוכלוסייה היהודית בגדה המערבית ולשליטה בשטחים, כולל שטחי C ו-B.

אבו רחמה אומר: "התוכניות הללו מאיימות על האפשרות להקים מדינה פלסטינית עתידית ולהנציח מציאות כיבוש שמטרתה לעקור את הפלסטינים או להפוך אותם למיעוט החי בשליטה של מתנחלים".

בנוגע לעתידה של הגדה המערבית לאור תוכניות ההתנחלויות הללו והסלמה של המתנחלים, אבו רחמה מזהיר כי הצלחתם פירושה יישום "תוכנית הרזולוציה" שהציע שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ', ב-2017.

אבו רחמה מציין שתוכנית זו נועדה לכפות בחירות קשות על הפלסטינים: או לקבל לחיות כמשרתים תחת שלטון מתנחלים, לעקור בכפייה או לעמוד בפני רצח עם.

הוא אומר: "אם ניכנע לתוכניות הללו, העתיד בגדה המערבית יהיה חשוך מאוד עלינו לעבוד 24 שעות ביממה, ולפעול בכל הרמות המקומיות, האזוריות והבינלאומיות, כדי לעצור את התוכניות הללו ולהתעמת איתם.

מדובר באחריות קולקטיבית המחייבת את כולם, בין אם יחידים, מוסדות או פלגים, להתמודד עם האתגר, המצריך התארגנות רבה יותר של המאמצים הפלסטינים, והשלב הנוכחי הוא השלב של הגנה על הקרקע וסיכול תוכניות התיישבות".

אבו רחמה מוסיף: "עלינו לכוון את כל היכולות שלנו לתמוך ביציבות האזרחים באזורי היעד, ולתאם עם מוסדות בינלאומיים להטלת סנקציות אמיתיות על הכיבוש הישראלי. זו הדרך היחידה להתמודד עם עתיד לא ברור זה שמאיים על קיומנו ."

יצירת סביבת חיים בלתי אפשרית כדי לדחוף את הפלסטינים לעזוב

העיתונאי נבהן ח'ראישה מציין כי תוקפנות המתנחלים בגדה הולכת ומתעצמת באופן חסר תקדים, לאור תמיכה ישירה של צבא הכיבוש ומוסדות ישראלים שונים.

קריישה מסביר כי צבא הכיבוש גייס כ-5,500 מתנחלים, רבים מהם משתתפים בהתקפות על פלסטינים, בנוסף לחלוקת למעלה מ-10,000 כלי נשק לצוותי הביטחון האזרחיים או לחטיבות ההגנה האזוריות שהוקמו בהתנחלויות גם הביטחון הלאומי, בראשות איתמר בן, תרם בשפע אלפי כלי נשק, מה שמחזק את היווצרותן של מיליציות מתנחלים חמושים הפועלות בתיאום ובתמיכה מלאה של הממסד הצבאי הישראלי.

לדברי קריישה, מיליציות המתנחלים פועלות לפי חזון ישראלי שמטרתו להנדס מחדש את החברה הפלסטינית, כשהן מבקשות ליצור סביבת חיים בלתי אפשרית שדוחפת את הפלסטינים לקראת כניעה או עזיבה.

קריישה מאשר כי הדבר נעשה על ידי הסלמה של התקפות מתנחלים על פלסטינים באזורים המסווגים כ-"C" ו-"B", בזמן שצבא הכיבוש הורס מחנות פלסטינים בגדה המערבית בפעולות צבאיות אינטנסיביות ליצירת סביבה דוחה.

מאמינים כי המטרה הסופית של מדיניות זו היא לספח את הגדה המערבית או חלקים נרחבים ממנה לישראל, דבר שהוכרז במפורש על ידי שרים ישראלים כמו בצלאל סמוטריץ'.

קריישה מאמין שהפלסטינים מסוגלים לסכל את מטרות המתנחלים, או לפחות להגביל את השפעתם על ידי אימוץ אסטרטגיות רב-רמות, שהחשובה שבהן היא חיזוק האיתנות על הקרקע והיצמדות אליה בכל מחיר.

קריישה מדגישה את הצורך של הרשות הפלסטינית לספק תמיכה חומרית ומוסרית למי שנפגעו מהתקפות אלו, בנוסף להמשך חשיפת מדיניות ההתנחלויות הישראלית ברמה הבינלאומית.

קריישה מדגישה את החשיבות של הגשת דוחות תקופתיים לארגונים בינלאומיים על הפרות שבוצעו על ידי מתנחלים והכיבוש, כדי לקבל יותר תמיכה גלובלית נגד שיטות אלה.

חרישה מתייחס לדו"ח שהוציא משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), המצביע על כך שמתנחלים פתחו בשנה האחרונה ב-1,084 פיגועים באזורים שונים בגדה המערבית, והביאו לשהידים ולפציעות ב-107 מהם. בנוסף ל-859 פיגועים שגרמו נזק לרכוש פלסטיני.

קריישה מאשר כי התקפות מתנחלים אינן מעשים אינדיבידואליים, אלא באות בהקשר של מדיניות ישראלית שיטתית שמטרתה טיהור אתני והרחבת ההתנחלויות, מה שהופך אותן לחלק מתוכנית גדולה יותר לגיבוש הכיבוש.

קריישה מסביר כי במהלך שנת 2024, תפס הכיבוש 40,000 דונם של אדמות הגדה המערבית, במטרה לקשר בין ההתנחלויות או להרחיב את גבולותיהן, או לתת לגיטימציה למאחזים קיימים של סמוטריץ', שמטרתו להעלות את מספר המתנחלים בגדה המערבית למיליון עד שנת 2030. זה מה שנקבע בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל הנוכחית, הרואה בהתנחלות זכות בלתי ניתנת לערעור של היהודים.

קריישה מאמינה שההתנחלות מהווה את האתגר הגדול ביותר העומד בפני העם הפלסטיני, שכן המתנחלים שולטים בכ-40% מאדמות הגדה המערבית, והאחוז עולה ל-68% בשטח C, הכולל את רוב משאבי הטבע הפלסטינים כמו מים, יערות, ואדמות חקלאיות.

קריישה מציינת כי מספר המתנחלים עלה כעת על 700,000, לעומת כ-3.5 מיליון פלסטינים, כלומר יש מתנחל ישראלי על כל חמישה פלסטינים, וישראל מבקשת להתאים את היחס הזה כך שיהיה מתנחל אחד לכל שלושה פלסטינים. , באמצעות הפרויקט שלה להביא מיליון מתנחלים חדשים.

קריישה מאשר כי עתידה של הגדה המערבית אינו מבשר טובות לאור ההסלמה הנוכחית בהתנחלויות, אך כל כניעה למציאות זו תבטל את הסיכוי להקמת מדינה פלסטינית, ותהפוך את הגדה למובלעות קטנות מבודדות בשליטה של הכיבוש.

קריישה קורא להסלים את המאמצים הפלסטינים בכל הרמות להתמודד עם אתגר קיומי זה המאיים על העם הפלסטיני ועל הישות הלאומית שלו.

איום קיומי...והפרה בוטה של החוק הבינלאומי

פרופסור ג'מאל חרפוש, פרופסור לשיטות מחקר מדעיות ומחקרים פוליטיים באוניברסיטת מרכז המחקר האקדמי בברזיל, מאשר כי ההסלמה בתוקפנות המתנחלים בגדה המערבית מהווה איום קיומי על הפלסטינים, והפרה בוטה של החוק הבינלאומי. הרואה בהתנחלויות בלתי חוקיות.

חרפוש מסביר שתוקפנות זו אינה רק התקפות אינדיבידואליות, אלא חלק מאסטרטגיה ישראלית שמטרתה לשנות את המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית של הגדה המערבית, מה שמערער כל סיכוי להקמת מדינה פלסטינית עתידית.

חרפוש מסביר כי קריאות הכיבוש להביא מיליון מתנחלים חדשים לגדה מגיעות כחלק מתוכנית אסטרטגית שמטרתה לכפות עובדות חדשות בשטח.

לדברי חרפוש, תוכנית זו נושאת בתוכה ממדים מסוכנים הכוללים הפסקת האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, שכן הגדלת מספר המתנחלים משמעה החרמת אדמות נוספות וחיבור ההתנחלויות לרשתות תשתית שהופכות את השליטה הפלסטינית באדמותיהן לבלתי אפשרית.

חרפוש מאשר כי תוכנית זו מבקשת למחוק את הזהות הפלסטינית, שכן הכיבוש שואף לשנות את האופי ההיסטורי והגיאוגרפי של הגדה המערבית, המאיים על המורשת התרבותית הפלסטינית.

חרפוש מציין כי התוכנית מחזקת את הרעיון של יצירת מציאות ביטחונית מורכבת באמצעות נוכחות של מספר רב של מתנחלים חמושים, מה שמחזק סביבה עוינת מלאת אלימות, כאשר המתנחלים הופכים לכוח צבאי שכופה את שליטתו על אֶרֶץ.

הרפוש מצביע על שותפותן של המעצמות הגדולות, במיוחד ארצות הברית, באמצעות תמיכה פוליטית, כלכלית וצבאית, מה שמשפר את יישום תוכנית זו ומגביר את מורכבות המצב.

חרפוש מאמין שהתמודדות עם אתגר זה מחייבת אימוץ צעדים רב-רמות הכוללים תיעוד כל התקפות מתנחלים והגשתן לבתי משפט בינלאומיים, כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי, כפשעי מלחמה, והטלת אחריות משפטית על מנהיגי הכיבוש כדי להרתיע אותם מלהפר את הזכויות. של הפלסטינים.

חרפוש מדגיש את החשיבות של חיזוק המאמצים הדיפלומטיים בפורומים בינלאומיים להטלת סנקציות על הכיבוש בגלל תמיכתו והתחמשותו במתנחלים, ובניית בריתות עם מדינות התומכות בזכויות הפלסטינים כדי ליצור איזון בעמדות בינלאומיות.

חרפוש קורא להקים ועדות הגנה עממיות באזורים כפריים המאוימים על ידי ההתנחלות, שיוכשרו להגן על תושבים ורכוש, וכן את הצורך לשאוף לתמוך ביציבותם של הפלסטינים על ידי מתן סיוע כלכלי וחברתי לשיפור הישרדותם במדינה. אדמותיהם.

חרפוש מדגיש את ההכרח לפעול לחשיפת פשעי המתנחלים בתקשורת בפני דעת הקהל הבינלאומית על מנת לשפוך אור על הפרותיהם וליצור גל לחץ בינלאומי.

חרפוש קורא לפעול לחיזוק היכולות ההגנתיות של שירותי הביטחון הפלסטינים בהתאם לחוק הבינלאומי כדי להבטיח הגנה על אזרחים ורכוש.

הוא מצביע על שלושה תרחישים עיקריים לעתיד הגדה המערבית: או סיפוח מוחלט, כאילו ישראל ממשיכה בתוכניותיה ללא תגובות פלסטיניות או בינלאומיות נחרצות, המציאות בגדה המערבית עלולה להפוך למשטר אפרטהייד מוחלט, שבו הגדה המערבית. מחולקת למובלעות קטנות הכפופות לשליטת הכיבוש.

התרחיש השני, לפי הרפוש, הוא התנגדות ויציבות, שכן הפלסטינים הוכיחו את יכולתם לעמוד לאורך ההיסטוריה, והתנגדות עממית ושטח יכולה לכפות משוואה חדשה שעוצרת את הרחבת ההתנחלויות.

התרחיש השלישי הוא התערבות בינלאומית, כאילו הקהילה הבינלאומית פועלת ברצינות ומטילה סנקציות על הכיבוש, ניתן לצמצם את גודל ההתנחלות ולשמור על זהות הגדה המערבית כחלק מהמדינה הפלסטינית הרצויה.

הרפוש טוען כי הפתרון טמון בחיזוק האחדות הלאומית וסיום הפילוג, ומדגיש את ההכרח לפתוח בקמפיין עממי מקיף לשימור הקרקע ולהתנגדות להתיישבות.

הרפוש מדגיש כי התנגדות עממית שלווה, יחד עם תנועות בינלאומיות, יכולות לשים קץ להרחבת ההתנחלויות ולהעלות מחדש את הנושא הפלסטיני על סדר היום של הקהילה הבינלאומית.

מדיניות מתחשבת ומשולבת להגנה על כפרים ולשיפור החוסן

הסופר והמומחה לענייני ישראל, מוחמד אבו אלן דראג'מה, מאשר שנוכחותם של מתנחלים על אדמות פלסטיניות כשלעצמה נחשבת לתוקפנות, עוד לפני שהם מבצעים פיגועים פיזיים וחבלה שיטתית.

דראגמה מציין כי המתנחלים אינם נעים לבד, אלא נהנים מהגנה ישירה מצבא הכיבוש הישראלי, התומך בהם ומספק להם תמיכה במהלך הסתערות על כפרים וביצוע פיגועים.

דראג'מה מדגיש כי התמודדות עם אתגר ביטחוני וצבאי זה דורשת מדיניות פלסטינית מתחשבת ומשולבת שמטרתה להגן על כפרים פלסטינים ולהגביר את האיתנות של תושביהם, במיוחד בשטח C, המהווה יעד מרכזי לתוכניות ההתנחלויות.

דראג'מה מציין כי ההתקפות המתמשכות אינן מוגבלות עוד לשטח C, אלא מתרחבות לשטח B, כחלק מתכניות רחבות יותר לשלוט בגדה המערבית וכפיית מציאויות חדשות בשטח, שמטרתן למנוע כל פתרון מדיני עתידי.

דראחמה מבהירה כי אין די בדיבור על התמודדות עם מתנחלים בנפרד, אלא הוא חייב להיות חלק מתכנית לאומית כוללת, שעיקרה חיזוק איתנות האוכלוסייה באזורי היעד, בעיקר בבקעת הירדן ובשטח C. על מתן התמיכה הדרושה להרחבת הבנייה והעיור באזורים אלה, למרות המכשולים שהטיל הכיבוש.

דרגהמה מדגיש את החשיבות של שפיכת אור תקשורתי על נושאים אלה, בין אם מקומיים או בינלאומיים, במטרה לחשוף את השיטות הישראליות לעולם.

הוא מאשר כי התקפות ההתנחלויות גדלו באופן משמעותי לאחר ה-7 באוקטובר, מה שמצריך פעולה דחופה להתעמת איתם בכל הרמות.

דראגמה מציין כי תוכניות הכיבוש להביא מיליון מתנחלים חדשים לגדה המערבית מטרתן לכפות מציאויות חדשות שלא מאפשרות להקים מדינה פלסטינית עצמאית.

דראגמה מסביר כי מדיניות זו מבוססת גם על ביתור הגדה המערבית ומניעת הפרדת התנחלויות מכפרים, מה שמוביל לביטול הרעיון של פתרון שתי המדינות שחלק מהגורמים הבינלאומיים כמו ארה"ב וחלק ממדינות אירופה הן מדברים על.

דראגמה סבור כי קרקעות המסווגות כ-"C" נחשבות למטרה עיקרית עבור תוכניות אלו, שכן הן מייצגות את האזורים הפחות מאוכלסים וגיאוגרפית הגדולים ביותר בגדה המערבית, ועם הגידול והרחבת ההתנחלויות, פתרון שתי המדינות הופך לבלתי ניתן לביצוע. על הקרקע.

דראגמה מדגיש את חומרת הצהרותיו של סמוטריץ', בהן הסביר כי ייעודו המרכזי הוא למנוע הקמת מדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, ולפעול לבניית מדינת ישראל השלמה, ומדגיש כי הצהרות אלו משקפות את המהות של המדיניות הישראלית הנוכחית, שמטרתה לשים קץ לכל אופק מדיני עבור הפלסטינים, ולשלול מהם את זכותם להקמת מדינה עצמאית.

דראחמה מאשר שנוכחות מתנחלים בגדה המערבית מהווה מכשול גדול לכל עתיד פלסטיני, ואומר: "המתנחלים לא רוצים פלסטינים באזורים האלה, והעמדה הישראלית ברורה לא לפנות אף התנחלות או מתנחל מהמערב. בנק, מה שאומר שאי אפשר לדבר על עתיד לגדה המערבית בנוכחות מתנחלים.