שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, ביטל היום, יום שישי, צווי מעצר מינהליים נגד מתנחלי טרור, בשל שחרורם הצפוי של אסירים פלסטינים, במסגרת הסכם הפסקת האש וחילופי השבויים בעזה.

כך עולה מהודעה שפרסם היום כץ, לאחר שהחל ליישם את מדיניותו המוצהרת של אי רדיפה אחר מתנחלי טרור על ידי אי הוצאת צווי מעצר מינהליים נגדם, למרות סכנתם. צעד לפני היום, הפעם האחרונה בה הוציא צו לביטול צו מעצר מנהלי הייתה בשלושה עשר בחודש שעבר, אז החליט לשחרר מתנחל שלושה חודשים לפני תום תקופת המעצר.

בכך ביטל כץ את החלטת קודמו בתפקיד, יואב גלנט, בנוגע למתנחל אתיאל בן צרויה, שהוצא נגדו צו מעצר מנהלי לתקופה של חצי שנה, כך לפי דיווחים בתקשורת הישראלית.

בהודעה שפרסם היום כץ נכתב כי שר הביטחון הישראלי "החליט לבטל צווי מעצר מינהליים נגד מתנחלים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית הכבושה) שנמצאים כעת במעצר מנהלי".

הוא הדגיש כי ההחלטה כוללת "לשחרר אותם לאלתר לבתיהם, ואפילו לא לחשוב על הארכת תקופת המעצר".

באימוץ ישיר של המנטליות ההתיישבותית אמר כץ: "זה עדיף למשפחות המתנחלים; להיות מאושרים יותר ממשפחות המשוחררים (אסירים פלסטינים)".

כץ מסר, "לאור השחרור הצפוי של (אסירים פלסטינים) ביהודה ושומרון במסגרת עסקת שחרור בני ערובה, החלטתי לשחרר מתנחלים עצורים מנהלית, ולהעביר מסר ברור של חיזוק ועידוד ההתיישבות, אשר עדה לכך. צמיחה מהירה בגדה המערבית", בהתחשב בכך שזה "מול אתגרים ביטחוניים הולכים וגדלים"

צו המעצר המנהלי הוצא נגד בן צרויה בעקבות השתתפותו עם מתנחלי טרור נוספים בשריפת רכוש פלסטיני בכפר יטמה ובפיגועים בכפר ג'ית.

עד אותה עת ישבו שבעה מתנחלי טרור במעצר מנהלי, בעוד שבבתי הכלא הכיבוש ישבו 3,443 עצורים מנהליים פלסטינים.

בנובמבר הודיע כץ כי החליט להפסיק את מתן צווי מעצר מינהליים נגד מתנחלי טרור, ולהמשיך במדיניות המעצר המינהלי נגד פלסטינים, וציין כי צווי מעצר מינהליים נגד מתנחלים ניתנים על פי המלצת שירות הביטחון הכללי בישראל ( השב"כ), המבוסס על מידע על התקפותיהם, בעוד שהצוים הללו שהוצאו נגד אלפי פלסטינים אינם מבוססים על מידע שניתן להציג כראיה בבית המשפט.

מומחים משפטיים ישראלים מתחו ביקורת על החלטתו של כץ להפסיק את מתן צווי מעצר מינהליים נגד מתנחלים בגדה המערבית תוך המשך החלתם על פלסטינים משני צדי הקו הירוק.

מומחים אישרו כי החלטתו של כץ אינה חוקית ומפרה את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי והמינהלי, מה שהופך אותה לפגיעה לביטול על ידי בית המשפט העליון, ועלולה לפתוח פתח לעוד צווי מעצר בינלאומיים נגד גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל, כולל כץ. עַצמוֹ.

כלי תקשורת בישראל ציטטו גורמים משפטיים שאמרו, "החלטתו של כץ מעניקה 'רישיון להרוג' לנוער הגבעה, ומגבילה את ידי השב"כ בהתמודדות עם מפלגות יהודיות קונספירטיביות בשטחים (הכבושים). של ארגונים סודיים לתקוף ערבים ולהצית את האזור".