מאז שלשום, יום שישי, החלו להתגלות בישראל פרטים שטרם הושלמו על "מלחמת הגנרלים" בעקבות הדלפת מכתב ההתפטרות של סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם. , שנחשב לרמוז לרמטכ"ל הרצי הלוי שגם הוא חייב... הוא מתפטר בקרוב.

התפטרותו של הלוי בקרוב, אולי תוך חודש-חודשיים בהתאם לציפיות, אינה סוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ דוחפים לכיוון זה, אך עיתונים ישראלים שפורסמו היום, ראשון, החלו לחשוף יחסים בעייתיים בתוך הנהגת הצבא, בין הלוי לאלופים.

הפרשן הצבאי בעיתון "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, ציין כי "בימים שלאחר הגשת התפטרותו של הלוי, והיום הזה מתקרב לאחר הודעתו של ברעם, ייפתחו פיות חסומים רבים, והריח שיעלה מהם לא להיות ריחני."

הוא הוסיף כי הלוי שמע באופן אישי ביקורת קשה שהפנה כלפיו מפקד מרחב מרכז היוצא, יהודה פוקס, מפקד חיל הצפון "שנאלץ להתפטר", סער צור, מפקד אגף כוח אדם, יניב. אשור, ומפקד אוגדת האזנה היוצאת, ערן ניב, מפקד זרוע היבשה היוצא, תמיר, טוענים כי "מדובר ברשימה חלקית ואינה כוללת מפקדי אוגדה צבאית ואלופים שהשתתפו בפלישה לרצועת עזה". עזה וכולם ביחד מציירים תמונה מסוכנת, עגומה ומטרידה".

יהושע תיאר את התפטרותו של ברעם כ"אירוע דרמטי וחסר תקדים. מעולם לא הביע סגן מפקד צבא כזה חוסר אמון בחייל מספר אחת, במיוחד בשיאה של מלחמה עקובה מדם. למרות שהיחסים בין הלוי וברעם מעולם לא היו טובים והלוי ראה בו יורש כפוי (בתפקיד), אבל המלחמה שקעה אותם למעמקים, והתפטרותו של ברעם חשפה מעט מהם".

ברעם מרגיש שבמהלך המלחמה ביקש הלוי להרחיק אותו ממעגל קבלת ההחלטות הקטן, שכלל את מפקד אגף המבצעים ומפקדי אזורי הדרום והצפון של הצבא.

כלי תקשורת ישראלים דיווחו היום כי ברעם ביקש להתפטר מתפקידו בקיץ האחרון, על פי האמור במכתב ההתפטרות שלו שהגיש להלוי. "על פי בקשתך ובתיאום עם שר הביטחון הארכתי את כהונתי בחצי שנה נוספת, עד פברואר הקרוב, כי סברתי שראוי ונכון להיענות לבקשתך בשל חומרת המלחמה. ”

לדברי הפרשן הצבאי בעיתון "הארץ", עמוס הראל, ברעם הגיש את התפטרותו לאחר שהבין שתפקידים מתחלפים בצבא יימשכו זמן רב, והתפטרות זו "מסבכת עוד יותר את מעמדו של הלוי", כי האחרון לא יהיה. מסוגל למנות לו סגן חדש ולא יצליח להשפיע על הרמטכ"ל הבא, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ לא יאפשרו לו לעשות זאת כי הם יעשו זאת. מבקשים למנות רמטכ"ל נאמן. מבחינתם, "מה שמחריף את המשבר בצבא".

הראל הוסיף, "ההנהגה המדינית והביטחונית הישראלית בראשות נתניהו, הנהגת הלוי וראש השב"כ רונן בר, כשלו כישלון חרוץ בטבח ב-7 באוקטובר ובאירועים שהובילו אליו ועמדה מוסרית, כל מי שהיה מעורב ישירות בזה חייב להתפטר ולא להמשיך בתפקידו עד תום כהונתו.

אך הוא ציין כי "מלחמת האלופים" משרתת את האינטרס של נתניהו, ש"מסרב להכיר באחריותו. הוא ושרי הליכוד מנסים בכל האמצעים לסכל הקמת ועדת חקירה רשמית, בעוד הלוי ובר. נושאים באחריותם לכישלון, אך אינם ממהרים ליישם אותו (על ידי התפטרות).

הראל המשיך כי דרכו של נתניהו להפיק תועלת מ"מלחמת הגנרלים" כוללת הפניית האשמות לכל הכיוונים על מנת "למחוק טענות לכישלון נגד נתניהו והמקורבים לו".