שתי אזרחיות, אחת מהן רופאה שעבדה בבית החולים כמאל עדוואן, שכוחות הצבא פינו אותו בכוח מחולים ורופאים ושרפו והרסו בנפת צפון רצועת עזה, מספרות על פרטים מחרידים על תנאי מעצרם, שם הם, יחד עם נשים וגברים אחרים, ספגו מכות, השפלות והפשטות.

הנשים שהגיעו לעיר עזה, הקרובה ביותר לצפון הרצועה, צעדו למעלה מ-8 קילומטרים בתנאים קשים.

אתמול, יום שישי, הודיע משרד התקשורת הממשלתי ברצועת עזה כי צבא ישראל שרף והרס את בית החולים כמאל עדוואן, מה שהוביל להוצאה משירות, כאשר צוותים רפואיים ופצועים הועברו ליעד לא ידוע.

הַפשָׁטָה

ד"ר שורוק אל-רנטיסי, שנאלץ להימלט מבית החולים כמאל עדוואן לאחר שהצבא הסתער, אמר: "הופתענו מכך שהצבא כיתר את בית החולים ושרף את הארכיון, כשהאש התפשטה לשאר המחלקות.

היא הוסיפה לאנאדולו: "הודענו לצבא לפנות את בית החולים, והפצועים שיכלו ללכת התבקשו לעזוב את המקום. בהמשך יצאנו עם חלק מהצוות הרפואי והלכנו מרחק רב מאוד ברגל".

היא ציינה כי הצבא "הפריד את הגברים מהנשים, אחר כך לקחו אותנו בקבוצות, הכריחו אותנו להוריד את הבגדים, ומי שסירב לפשוט את הבגדים הוכה. הם גם החרימו טלפונים סלולריים".

היא המשיכה שהחיילים אילצו את הנשים לפשוט את בגדיהן כפי שעשו לגברים, בסצנה מלאת לעג ולעג.

הרופא אישר כי החיילים ערכו בדיקות מדוקדקות, ולאחר מכן החזיר אותם לשבת בין שעה לשעתיים לפני שאפשרו להם ללכת מרחקים ארוכים.

היא המשיכה: "היה מעקב רצוף מג'יפ צבאי לפנינו ועוד אחד מאחורינו עד שעזבו אותנו באזור ליד העיר עזה".

היא ציינה כי "אנחנו לא יודעים דבר על שאר האנשים שהיו בבית החולים, אבל יש כ-25 עד 30 אנשים שהתבקשו על ידי הצבא, ואיש כבר לא יודע את גורלם".

באיומי אקדח

האזרח מהא מסעוד תיאר את מה שקרה לאנטוליה ואמר: "בחצות הלילה הצבא הישראלי החל במבצע צבאי בסביבת בית החולים, ועם שחר החיילים הסתערו עליו ואילצו אותנו לעזוב אותו באיומי אקדח".

לדבריה, "חיילי הכיבוש החלו לקרוא מתוך הטנקים שלהם לד"ר חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים, לפנות את מקומם של החולים, הצוות הרפואי והעקורים".

מסעוד, שנעקר בתוך בית החולים, הוסיף: "הם ביקשו מכולם לצאת לכיכר, בלי שום התחשבות בתנאים ההומניטריים שלנו".

היא הסבירה כי בית החולים פונה לחלוטין, והנוכחים הועברו לאזור סמוך בתנאים קשים ובקור עז.

היא המשיכה: "הם לא לקחו בחשבון את מצבנו ההומניטרי, אלא התייחסו אלינו באכזריות. החיילים תקפו אותנו, ביקשו מהנשים להסיר את החיג'אב, הפשיטו את הגברים מבגדיהם ותקפו אותם ללא כל רחמים".

בנוגע ליציאתם מצפון רצועת עזה, מסעוד ציין כי הטנקים הישראליים המשיכו ללוות את העקורים לאורך כל הדרך מרגע יציאתם מבית החולים ועד שהגיעו לנקודה הקרובה ביותר בפאתי העיר עזה.

לדבריה, "החיילים הזהירו אותנו לא להביט לאחור תוך כדי הליכה".

מסעוד הוסיף: "במהלך הדרך ראיתי הרס גדול בכל האזורים שעברנו בהם".

היא הוסיפה: "בדרך החוצה היו ילדים, נכים ופצועים שבכו מעוצמת הכאב ומקושי המצב, אך לחיילים לא היה אכפת ממצבם ולא העניקו להם כל סיוע. ."

בנוגע למצור שלהם בתוך בית החולים, היא אמרה כי הם סבלו מרעב, מחסור במים ומצור קשה, וציינה שהם סירבו לעזוב למרות התנאים הקשים, עד שהצבא הישראלי אילץ אותם לעשות זאת בכוח.

המבצע הצבאי כלל מעצרים של צוותים רפואיים, חולים ועקורים בין העצורים היו העיתונאי מוחמד אל-שריף ואביו, שהיו לכודים בבית החולים.

אל-שריף היה ידוע בסיקור הרציף שלו על רצח העם הישראלי בצפון עזה, למרות הסיכונים.

דועא אל-שריף, אחותו של העיתונאי מוחמד, אישרה באמצעות חשבונה בפלטפורמת הפייסבוק כי הצבא הישראלי עצר את אחיה ואביה מתוך בית החולים כמאל עדוואן.

בהודעתו, הודה הצבא בפינוי של חולי בית החולים, הצוות ותושבי הסביבה באמצעות מה שלדבריו היו "צירי פינוי ספציפיים".

לא פעם סיפרו עקורים כי הם ממוקדים, נהרגים ועצורים בצירי הפינוי ובכבישי הפינוי שמיועדים על ידי הצבא הישראלי, שם הוא גם מקים מחסומים צבאיים וביטחוניים לבדיקה.