העיתון הצרפתי "לה מונד" אישר כי יותר מ-12,000 חולים ופצועים ברצועת עזה, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עומדים בפני סכנת מוות עקב חוסר היכולת להתפנות, שכן מספר הפינויים ירד משמעותית מאז מאי, אז. הצבא הישראלי השתלט על רצועת עזה במעבר רפיח, מדרום לרצועת עזה.

לה מונד הצביע על קריסת מוסדות הבריאות בעזה, שהיו תחת תקיפה ישראלית כבר יותר מ-14 חודשים, כשהרצועה הנצורה חסרה מזון, תרופות וציוד רפואי.

בעיתון "הגרדיאן", פיליפ לזאריני, הנציב הכללי של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), כתב מאמר שאמר כי ייתכן שהסוכנות תצטרך להפסיק את עבודתה בשטחים הפלסטיניים הכבושים בחודש הבא, ומשמעות הדבר היא. שיתוק התגובה ההומניטרית בעזה, ומניעת שירותים בסיסיים של מיליוני פליטים פלסטינים בגדה המערבית.

לצריני סבור שהמאמצים שעשתה ממשלת ישראל לפרק סוכנות של האו"ם נתקלו בגינוי פומבי ובכעס עז, שהפך בעיקר לקיפאון פוליטי.

בנוסף לתיק ההומניטרי בעזה, עיתונים ואתרים בינלאומיים שופכים אור על ההתפתחויות במצב בתימן ובסוריה.

עמוס הראל אמר בניתוח בעיתון "הארץ": "ארה"ב מקווה שראש הממשלה בנימין נתניהו יתקשה לסגת לאחר סבב המשא ומתן הראשון על הסכם עזה". הוא המשיך כי שני הממשלים האמריקנים, היוצא והנכנס, מפעילים את כל השפעתם במטרה לכפות הסכם בין ישראל לתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס), לפני מחזור הנשיאות בעוד חודש.

הכותב מעיר כי "למרות האופטימיות לגבי האפשרות לסיים הפעם עסקה, נתניהו ושותפיו מהימין הקיצוני בממשלה בוודאי לא רוצים שהמלחמה תסתיים".

בנוגע לסוגיית תימן, הודה הסופר אבי אשכנזי במאמרו בעיתון "מעריב" כי ישראל "לא הצליחה להתעמת עם החות'ים, לא הייתה ערוכה מבחינה מודיעינית ופוליטית, ולא פיתחה תוכנית אמיתית להדוף אותם, כפי שקרה בצפון. עם לבנון".

הכותב סבור כי תל אביב "חייבת לקבל החלטה אמיתית לפעול בנחישות לא רק בתימן, אלא גם נגד האחראים על החות'ים והפעילות המודיעינית, מכיוון שהם אינם מבוססים בצנעא אלא בטהרן", לפי הסופר הישראלי. .

בסוגיית סוריה, ה"ניו יורק טיימס" אמר כי הדרך קדימה לכלכלה הסורית מתחילה בהקלת הסנקציות, לאחר שנים של סכסוך שהרס את משק האנרגיה, פגע במטבע והחניק את הצמיחה. העיתון הגיב כי למרות ש"התמוטטותו של בשאר אל-אסד בסוריה הייתה מהירה להחריד, בנייה מחדש של הכלכלה ההרוסה שהשאיר מאחור תהיה איטית עד כאב".