בצעד בולט בממשלת הכיבוש הישראלי הודיע ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, על מינויו של גדעון סער לשר החוץ, במקומו של ישראל כץ, שמונה לשר הביטחון של הכיבוש בממשלתו החדשה.

חינוכו וכישוריו של גדעון סער

לאחר שהשיג את התואר במשפטים החל סער את דרכו כעורך דין, לפני שנכנס לעולם הפוליטיקה בסוף שנות ה-90.

סער הוא חבר במפלגת הליכוד, ונחשב לאחת הדמויות הבולטות בתנועת הימין הקיצוני בכיבוש.

הקריירה הפוליטית שלו

סער נכנס לכנסת לראשונה בשנת 2003, לאחר שזכה במושב בבחירות הכלליות בישראל. מאותו רגע, הוא החל לבנות מוניטין חזק בזירה הפוליטית, כשהוא נושא בכמה תפקידים ממשלתיים חשובים:

שר הפנים (2013-2014): סער מילא תפקיד זה בממשלתו השנייה של נתניהו, שם הוביל מספר רפורמות בתחום ההגירה והפנים (2009-2013): בהנהגתו, הכיבוש היו עדים למספר רפורמות במערכת החינוך, ביניהן זה לחדש את תכניות הלימודים החינוכיות ולהעצים תכניות לתלמידים בתחומים מסוימים (2003-2004): סער תפס את התפקיד הזה בתקופה רגישה לביטחון הפנים של המדינה. כיבוש, כשפעל לחיזוק אמצעי הביטחון שלו עם נתניהו והקמת מפלגתו

ב-2020 החליט סער לעזוב את מפלגת הליכוד לאחר שהגברו חילוקי הדעות עם ראש המפלגה, בנימין נתניהו, על מדיניות ההנהגה.

סער הקים מפלגה חדשה בשם "טומני" (ההחלטה), שניסתה להוות אלטרנטיבה למפלגה הגדולה, אך מפלגה זו לא השיגה את ההצלחה הצפויה בבחירות.

אולם לאחר תקופה של תנודות פוליטיות החליט סער לחזור לליכוד, כדי לחזק את תפקידו הפוליטי במפלגה, שכן הביע את תמיכתו בנתניהו בתיקים רבים וחשובים, כמו ביטחון ומדיניות חוץ.

עמדותיו הפוליטיות

סער ידוע בעמדות הימין הקיצוני העקביות שלו בנושאים פוליטיים פנימיים וחיצוניים.

הוא תומך במדיניות ביטחון לאומי קפדנית, מאמין בחשיבות המשך ההתיישבות הישראלית בגדה המערבית ובירושלים, ודוחה כל ויתור על ביטחון הכיבוש.