התנגשות מבוקרת

בפעם השנייה הצליחה ארצות הברית לשלוט במקצב העימות המוצהר בין איראן למושבה. באפריל האחרון הם החליפו הפצצות, ותקיפה ישראלית תוארה על ידי בן גביר, השר לביטחון פנים בממשלת נתניהו, כ"לעג".

ב-1 באוקטובר 2024 הפציצה איראן אתרים ישראליים, מוגבלים לבסיסים צבאיים, ולא השפיעה על אתרים אסטרטגיים, כלכליים או אזרחיים, וכאן הגיבה המושבה לאיראן עם עלות השחר ביום שבת, 26 באוקטובר 2024, בהפצצת אתרים צבאיים דומים. בשלושה מחוזות טהראן, ח'וזסטן ואילם בלבד, ונמנע: 1- הפצצת הכור הגרעיני האיראני, 2- אתרי הפקת נפט ובתי זיקוק, וזה נעשה בהחלטה אמריקאית ישירה, במטרה לא להסלים ולשמור על העימותים. תחת תקרה מקובלת ונשלטת על ידי שני הצדדים.

בעקבות ההפצצה הישראלית הוצהרה רשמית שאמרה: "השלמנו את התגובה למתקפה האיראנית", ובכיר אמריקאי הגיב באומרו: "זה צריך להיות סוף חילופי התקיפות הישירות בין ישראל לאיראן" "לא צריכה להיות הסלמה, ואם איראן תבחר להגיב שוב, אנחנו מוכנים לחלוטין להגן על ישראל שוב".

כך, מתברר מידת ההשתתפות והתמיכה האמריקאית הישירה והעקיפה במושבה, שיוצגה על ידי העברת טייסות של מטוסי F-16 מאירופה לאזור, ומתן מערכות הגנה אוויריות מתקדמות "THAAD" להגנה. מרחב אווירי ישראלי מהפצצות טילים ומזל"טים אלקטרוניים.

ארצות הברית סיפקה כיסוי פוליטי ודיפלומטי למתקפה המושבה, ואזהרה לגבי התקפות עתידיות, על פי הצהרות אמריקאיות רשמיות שאמרו:

"אם איראן תתקוף את ישראל שוב, יהיו לכך השלכות, והודענו לאיראן על כך במישרין ובעקיפין".

שון סאוויט, דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אמר בהצהרה רשמית: "אנו מבינים שישראל מבצעת תקיפות ממוקדות נגד אתרים צבאיים באיראן, כתרגיל של הגנה עצמית, בתגובה לטיל האיראני. מתקפה שכיוונה את ישראל ב-1 באוקטובר".

ללא קשר לגודל השביתה וההפסדים שאירעו, מבחינת שני הצדדים, הנתונים הפוליטיים הנלווים נראים ברורים וברורים, שמטרתם אי-הסלמה ושמירת העימותים ביניהם במסגרת המקובל. ניתנת לשליטה, ונסבלת, כל עוד היא אינה מגיעה לרמה של פגיעה באזרחים, ואינה חשופה למיקומים ויעדים אסטרטגיים על ידי שני הצדדים, ועל ידי המפלגות האיראניות והישראליות.

לארצות הברית אין אינטרס להרחיב את הסכסוך, אלא לשלוט בו כדי שלא יברח, והיא נזהרת שלא להסתבך במלחמה ישירה נגד איראן, שתדרוש התערבות רוסית ישירה מטעם טהראן, שכן ארצות הברית עושה באוקראינה נגד רוסיה, וכך המאזן ייפול ועלול להוביל להתנגשות בין שני הענקים האמריקאים והרוסים.

רוסיה פועלת לשקם את מעמדה הבינלאומי, לאחר תבוסתה במלחמה הקרה ב-1990, ופועלת עם סין כדי לשים קץ לבלעדיות האמריקנית בזירה הפוליטית הבינלאומית זו הסיבה שוושינגטון נמנעת מעימות, ומצב ההתשה הרוסי נותר לבד באוקראינה, וארצות הברית מסתמכת על המושבה ישירות כדי להגן על האינטרסים שלה באזור, תוך הקפדה על מצב הנורמליזציה, וסיום מצב המלחמה בין המושבה למפלגות הערביות, גם אם המבצע ב-7 באוקטובר. ההשלכות שלו "פישלו" את הקלפים ואת התרחיש האמריקני, ולכן היא פעלה ועדיין פועלת לשלוט בקצב בין איראן למושבה כדי שהסכסוך לא יתפוצץ, עד כדי אי יכולת לשלוט בו.