הטחנה!

אין דבר מדויק יותר ממאמר הכותרת כדי לתאר את הזוועה של מה שסובלים כמאתיים אלף תושבי ג'בליה, בית חאנון ובית להיא בצפון עזה כבר שבעה עשר יום, ללא מים, מזון או תרופות.

על פי דיווחים של ארגוני האו"ם, כוחות הכיבוש מונעים כניסת כל סיוע, ואינם מאפשרים לאמבולנסים לעבוד באזור, להעניק סעד ללכודים במקום, לשחזר גופות ולטפל בפצועים ברחובות ומתחת. הריסות הבתים שנהרסו מעליהם.

המראות העולים מהמחנות והשכונות הנצורות, שבהן הרס, אש ועשן נמצאים בכל מקום, נראות בהשראת גיהנום, שבו אלפים הולכים בתוך ההרס, תחת מטר כדורים, נושאים את הרעב והכאב שלהם, מבלי לדעת את יעדם.

בג'בליה, בית חאנון ובית להיא אנשים נלקחים בכוח, ומעליהם נחילי מזל"טים שמפיצים מוות על ראשם שרידי ילדיהם מפוזרים לנגד עיניהם, וילדיהם אובדים בתהום של פחד ואימה שרודפים אותם.

לא רק זה, אלא שגברים מופרדים ממשפחותיהם, והוצאות להורג בשטח מתרחשות עבור רבים מהם לאחר עינויים, בעוד ילדים ונשים מובלים לבורות עמוקים, שם הם רואים את מותם מתנשא לנגד עיניהם לאחר שהפחדו ואיימו עליהם. מוות, לפני שמאפשרים להם ללכת בנתיב אחד, שהופך במהירות למלכודות למפלצות מעופפות, ומטווח ירי של חביות תותחים שאורבים לכל מי שנע באזור.

עזה צועדת מדממת, נושאת את כאבה ומסתירה את אהוביה מתחת לאבק.

בעזה...עקורים מחסה לעקורים, פצועים מטפלים בפצועים, וניצולים עוזרים לנפגעים...זו התחייה המתרחשת בכל בית, רחוב ושכונה.