מה מגיע אחרי מות הקדושים של סינוואר?

מה שמוזר הוא לא מות הקדושים של יחיא סינוואר, אלא זה מוזר מאוד וכמעט נס שהוא לא התנקש או נעצר עד עכשיו, יותר משנה לאחר שכוונתו ונרדפו בשטח קטן מאוד, לאור של המשך מלחמת ההשמדה שהובילה ליותר מ-150,000 פלסטינים להירצח ולפצוע, להרוס את התשתית ואת רוב הבתים, לעקור את תושבי עזה ולסכן את חייהם, למרות הפנייה למיטב היחידות וכלי הרדיפה. העולם שהשתמש בכל השיטות המתקדמות ממטוסים, מל"טים ולוויינים, ועד למטוסי הריגול העדכניים ביותר שמנטרים טמפרטורה, קול וחתימות עיניים על הקרקע ובתוכה.

מות הקדושים של אל-סינואר הגיע כרצונו, כלוחם עם חבריו הלוחמים עד הרגע האחרון, ולא כפי שהכיבוש טען כי הוא מסתתר במנהרות ומוקף באסירים או במשפחות כמגן אנושי, וכי הוא חובש מגן של נשים. בגדים כדי שלא יזהו, ושחיפש עסקה שתבטיח שהוא ומשפחתו יעזבו את רצועת עזה בשלום.

מהי ההשפעה של מות הקדושים של סינוואר על המלחמה בעזה? מה ההשפעה של זה על תנועת חמאס, על האחדות הלאומית ועל המלחמה בחזית לבנון? האם מות הקדושים שלו יגביר את האפשרות לפרוץ מלחמה אזורית בין איראן לישראל, יחד עם אמריקה ובעלות בריתה?

שאלות אלו מציגות את עצמן בעוצמה, וקשה לענות עליהן באופן מעמיק, מקיף והולם, כי ישנם גורמים, התפתחויות ומשתנים ידועים ובלתי ידועים אחרים שפועלים ומשפיעים על התשובה עליהן.

המפתח לתשובה מספקת לשאלות אלו ואחרות נקבע ונמצא בשטח בחזיתות ובזירות השונות, בעיקר בעזה ולבנון, ולא במסדרונות האו"ם, ולא בוושינגטון ובשאר בירות העולם. האזור, וגם לא בסיורים ובמפגשים של שליחים אמריקאים, מתווכים ערבים ואחרים כוחות יעזבו נושאים את זנבות האכזבה, והקו של סינוואר, נסראללה ובחירתם ינצחו, ויורשיהם ישאו אותו אחריהם.

עם זאת, אם ההתנגדות תובס ויושגו מטרותיו של נתניהו, תהיה לכך השפעה מכרעת על חיזבאללה וחמאס, שכן המפלגה עלולה להפוך לפוליטית בתוך המבנה הלבנוני. באשר לחמאס, "חמאס" עלול להיעלם או להופיע, חלקם לוקחים את דאעש כמודל, וחלקם חוזרים לשלב ההטפה שהאחים המוסלמים היו בו לפני הקמת חמאס ודבקותו בג'יהאד. כלומר, אנו עומדים בפני "חמאס חדש" שונה מהחמאס המוכר לנו.

גם במקרה זה, יוולד גל חדש של התנגדות במוקדם או במאוחר, והוא יביס את הכיבוש מלבנון, כפי שעשה קודם, ומהשטח הפלסטיני הכבוש, וישיג חופש ועצמאות בדרך להשגת האולטימטיבי. מטרה להביס את פרויקט המתנחלים-קולוניאלי ופירוק משטר האפרטהייד.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושריו השיבו לשאלה הראשונה בדבר השפעת היעדרותו של סינוואר על המלחמה בהעלאת תקרת דרישותיו, מתוך אמונה כי יכולתו להשיג את מטרותיו התגברה, כאשר החל לדרוש את כניעת ההתנגדות. לוחמים ושחרור אסירים ועצורים בתמורה להבטחת חייהם ללא חילופי שבויים או נסיגה, תוך קביעתו כי התוקפנות תימשך עד להשגת מטרותיה, המסתכמים בשינוי המצב הביטחוני באזור לדורותיו.

חשוב יותר מהצהרותיו של נתניהו הוא הנעשה בשטח מאז מות סינוואר, לרבות המשך מעשי הטבח באזורים שונים ברצועת עזה, בעיקר בצפון רצועת עזה, והגברת הפעולות הצבאיות למימוש "תוכנית הגנרלים". "למרות שהאלוף בדימוס גיורא איילנד, שהכין את התוכנית, מתח ביקורת על השיטה הכושלת לביצועה וקרא להפסיקה.

התוקפנות נמשכה למרות העובדה שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, עמודי התווך של ממשלו ושליטי לונדון, פריז וברלין מיהרו - ואישרו את הטייתם כלפי ממשלת הימין הפלילי של נתניהו - לעודד את הריגתו של סינוואר. , וחשבו שהעולם טוב יותר בלעדיו, וש"חיסולו" הסיר את המכשול העיקרי להשגת עסקת חליפין והפוגה מסתיימת בהפסקת אש, למרות ידיעתם שנתניהו ושריו מנעו להגיע להסכם, כיון. הם רוצים להשיג ניצחון מוחלט שכולל מטרות מוצהרות ולא מוצהרות, שחשובות יותר מהמוצהרות, כולן מתמקדות בפתרון הסכסוך, חיסול העניין הפלסטיני, עקירת אנשיה וסיפחת אדמתה, ואלה מטרות קשות. יש לחקור זאת, כי הפלסטיני עדיין וימשיך לדבוק באדמתו, ומוכן להמשיך במאבק להשגת זכויותיו, לא משנה כמה זמן ייקח וכמה קורבנות יוקרבו.

ההשפעה של מות הקדושים של סינוואר על תנועת החמאס היא רבה, שכן היעדרותו מייצגת אובדן גדול שקשה לפצות עליו, למרות שמפלגות ותנועות לאומיות, בעיקר אידיאולוגיות, אינן נשענות יותר מדי על יחידים, אלא דווקא על קרנות, עקרונות, ערכים ומטרות שמושכים כל הזמן חברים ותומכים חדשים.

זה לא נכון, כפי שנהוג להאמין, כי אובדן מנהיגים זה לא חשוב, אבל זה לא מחסל את הארגון, כי סינוואר הוא לא מנהיג רגיל, זה מספיק בשבילו המוח של מבול אל-אקצא, והוא שינה את כללי המשחק בחמאס ובאזור, והקים בריתות חדשות, במיוחד עם איראן וחיזבאללה אלוהים ושאר הצדדים של ציר ההתנגדות. הוא גם יצר יחסים טובים עם מצרים בכך שנתן לה את רוב מה שביקש מחמאס, והביע נכונות להציע הצעה לאחדות לאומית שלא ניתן לדחותה, אך הנשיא אבו מאזן טעה וראה בכך סימן של חולשה וסימן. על קריסת חמאס הקרובה.

כמו כן, סינוואר היה שסתום הביטחון של חמאס והחזיק בעמודי התווך של ההנהגה המדינית והצבאית, מה שגרם לה צורך לחלק את משימותיו בין כמה אנשים, ולהפיק לקחים ולקחים. לאל-סינואר יש יתרונות וחסרונות, ושיטפון אל-אקצא הוא הרפתקה גדולה וקפיצה לשמיים שצריך למקם אותה על הקרקע כדי שניתן יהיה להשקיע אותה על ידי מזעור הנזק ומקסום הרווחים.

מות הקדושים של סינוואר מגיע לאחר מלחמת רצח עם שנמשכה יותר משנה, כך שהיעדרו תשפיע בדיוק כפי שקרה בהיסטוריה כשסמלים גדולים נעדרו. כן, חיסולו לא יסתיים או יחסל את חמאס וגם לא את ההתנגדות, השואבת את קיומה משורשים ומסיבות עמוקות שנשתלו בארץ הפלסטינית לפני סינוואר וחמאס ותישאר אחריהם, לפחות בטווח המיידי. לא ישפיע על התקרה המדינית או המשא ומתן של חמאס, כי לממשלת ישראל אין, אין ולא תעזוב, לפיוס יש מקום, והיא מנהלת מלחמת קיום נגד הפלסטינים שלא מותירה להם ברירה אלא לעמוד איתן ולהתנגד. .

אין זה מוגזם לומר שגרימת אבדות גדולות והולכות וגוברות לשורות צבא הכיבוש היא ההימור העיקרי להפסקת המלחמה, במיוחד מאחר שהסיכויים להגיע להסכם לא יקבלו את אותה השפעה שלו על לוחמי הקסאמים, שכן הוא המסוגל ביותר לסגור עסקת חליפין הוא רצה זאת בדחיפות ולא כפי שאומרים גורמים פוליטיים ותקשורתיים אמריקאים וישראלים, וכמו שהמנהיג המנוח יאסר ערפאת הצליח לעשות ויתורים שאף אחד אחר לא. יעז לעשות, גם אם ירצה. אפילו יותר מזה, אין זה מוגזם לומר שהדרך שבה סינוואר נשא קדושים תקשה לוותר על התקרה שבה הוא מחזיק, שכן היא הפכה אותו לאייקון ומושא הערכה למיליונים, ועל הניסיון שלו. ומאבק יעורר צעירים רבים לחקות אותו.

באשר להשפעה של היעדרותו של סינוואר על האחדות הלאומית, הדבר תלוי בדברים הבאים:

ראשית, על עמדת אש"ף ותנועת הפתח, במיוחד הנשיא אבו מאזן. סינוואר הושיט את ידו לאחדות והיה מוכן לוותר על השלטון ברצועת עזה בתמורה לשותפות מלאה בשלטון ובארגון האם תושג אחדות או קונצנזוס על בסיס משותף, שיכול להתחיל בהסכמה ליצירת א משלחת פלסטינית מאוחדת לנהל משא ומתן בראשות אש"ף, ולהסכים להקים ועדות עממיות לטיפול בעניינים שונים, כולל קבלת וחלוקת סיוע, שלום אזרחי ומניעת כאוס וכאוס ביטחוני, בנוסף למועצת שיקום בדרך להיווצרות? ממשלת פיוס לאומי והפעלת מסגרת ההנהגה הזמנית הרחק מנוסחאות שנותנות כיסוי לכיבוש, כמו הקמת ועדה מנהלית במסגרת הכיבוש.

שנית, תלוי איך לענות על השאלה: האם מות הקדושים של סינוואר הוא משבר גדול שאפשר וחייב להפוך להזדמנות, או שההנהגה הרשמית ממשיכה באותה מדיניות המתנה שלא עושה הרבה ומחכה שהכל ייפול לתוכה. חיקו בסופו של דבר, או ממשיך את ההתנגדות להתנגדות ללא תוכנית מדינית ברת השגה בטווח הישיר והבינוני, למרות בהירות המדיניות הישראלית הדוחה את חמאס ואבו מאזן, ומבקשת לערער היבטים של הזהות הלאומית הפלסטינית, אפילו מגלמת הרשות הפלסטינית, שדבקה בשיתוף פעולה עם המדינה הכובשת למרות מלחמת ההשמדה שהיא מנהלת נגד העם הפלסטיני ובמערכת הפוליטית שלה על מרכיביה השונים ותנועתה הלאומית על צבעיה השונים?

באשר להשפעת היעדרותו של סינוואר על המלחמה בחזית לבנון ולאפשרויות פרוץ מלחמה אזורית, לא תהיה לכך השפעה גדולה, כי ממשלת נתניהו עדיין רוצה לחסל את הנושא הפלסטיני בנוכחות סינוואר ו מעבר, וכדי לחסל את ציר ההתנגדות בכל מיקומו, ואת תוכנית הגרעין האיראנית, הוא יצר "מזרח תיכון חדש" שבו הייתה ידה של המדינה הכובשת על העליונה.

מדובר ביעדים שהם מעבר ליכולתה של ממשלת נתניהו להשיג, גם אם ישראל תצליח להחזיר לעצמה את העמדה וכוח ההרתעה שאיבדה ב-7 באוקטובר, שכן חוסר יכולתה ניכר מאי יכולתה לפתור את המלחמה לטובתה למרות יותר משנה חלפה מאז התפרצותו.

נתניהו יכה את ראשו בסלע המציאות, והוא יבין שיש גבולות לכוח, ושהיכולת של המדינה הכובשת להשיג את רצונה מוגבלת, אם לא לא קיימת, לאור הדברים הבאים:

ראשית: איתנותם של העמים הפלסטינים והלבנוניים למרות היקף התוקפנות ומלחמת ההשמדה, והמשך והסלמה של ההתנגדות הפלסטינית והלבנונית, מונעים מממשלת הימין הקיצוני להשיג רבות מיעדיה, מניעת השליטה ויציבות כוחות הכיבוש ברצועת עזה ומניעת התקדמות כוחות ישראליים יבשתיים בדרום לבנון למרות שחלפה יותר משנה מאז התוקפנות ברצועת עזה ומספר שבועות מאז תחילת המלחמה הקרקעית ברצועת עזה. גבול לבנון.

שנית: ללא שותפות אמריקאית במלחמה נגד איראן, ישראל לא תוכל להילחם במלחמה או לנצח בה, ולאור העובדה שהממשל האמריקני הנוכחי סבור שהמדיניות הטובה ביותר היא לא מלחמה, אלא הכלה ומצור של איראן ודוחפים אותה לשנות את מדיניותה, או מבקשים להפיל אותה על ידי ערעור היציבות שלה והסחת דעתה עם תסיסה פנימית וסכסוכים, ועוד מצור וסנקציות נגדה.