בתגובה לתומס פרידמן

תומס פרידמן, עיתונאי פרו-ישראלי המקורב לחוגי ממשלה בוושינגטון ובתל אביב, פרסם מאמר בניו יורק טיימס שכותרתו "ישראל נמצאת בסכנה נוראה ואיום קיומי", ביום שלישי 24/9/2024.

תומס פרידמן מתח ביקורת על ממשלת ישראל ונשיאה בנימין נתניהו וכתב: "ישראל שהכרנו לא קיימת, וישראל היום בסכנה קיומית". בשל גורמים חיצוניים, המיוצגים על ידי איראן וזרועותיה באזור, ומגורמים פנימיים, המיוצגים על ידי מדיניות ממשלת ישראל הימנית, שאימצה פלישת תגמול, שפתחה ממשלת נתניהו נגד הפלסטינים והלבנונים, אשר התאפיין בדם ובהרג תכוף של אזרחים, ללא כל אופק מדיני ליום המחרת. "כשנלחמים מלחמה כזו ללא אופק מדיני כל כך הרבה זמן, מלחמה ששוללת כל אפשרות לפלסטינים מתונים יותר לשלוט בעזה, המבצע הצבאי הישראלי שם מתחיל להיראות כמו הרג אינסופי למען הרג", הוא אומר. "זה בדיוק מה שחמאס, חיזבאללה ואיראן רוצים".

פרידמן מתעקש שישראל נמצאת בסכנה נוראית. "היא מנהלת את המלחמה הצודקת ביותר בתולדותיה, בתגובה להרג וחטיפת נשים, ילדים, סבים וסבתות האכזריות והבלתי מתגרות על ידי חמאס, ובכל זאת היום הפכה ישראל למדינת פאריה יותר מאי פעם".

הוא ציין במאמרו כי התריע על עניין זה לאחר הקמת ממשלת ישראל הנוכחית. תומס פרידמן מאמין שככל שמעמדה ורמת הקבלה של ישראל, והלגיטימיות שנבנתה בעמל רב במשך עשרות שנים, הולכים ונשחקים במהירות הולכת וגוברת, מעמדה העולמי של וושינגטון ירד יחד עם מעמדה של ישראל. הוא מאמין שהם אינם מעריכים עד הסוף את הכעס הנרקם ברחבי העולם, הניזון על ידי מדיה חברתית וצילומי טלוויזיה, על הרג אלפי אזרחים פלסטינים, במיוחד ילדים, עם נשק שסופק על ידי ארה"ב במלחמה על עזה.

נחשב כי תפקידה האזורי של איראן הוא גורם האיום החיצוני החשוב ביותר על ישראל, שכן היא הצליחה לצור על ישראל באמצעות בעלות בריתה וסוכניה. אומר: "מה שקורה כעת הוא שיאה של אסטרטגיה איראנית גדולה המבוססת על הצתת טבעת אש סביב ישראל, תוך שימוש בתנועת ההתנגדות האסלאמית הפלסטינית, חיזבאללה, החות'ים, מיליציות שיעיות פרו-איראניות בעיראק ולוחמים במערב. בנק שאיראן מספקת נשק שהוברחו דרך ירדן".

לאור האיום הזה, ישראל לא נהנית מהאהדה של רוב העולם, בגלל האופן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו והקואליציה הקיצונית שלו מנהלים את המלחמה בעזה וכובשים את הגדה המערבית. פרידמן מתח ביקורת על ממשלת נתניהו משום שסירבה לנהל את המלחמה בדרך היחידה שבה ניתן להגיע להצלחה, משום שהיא מתנגשת עם האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה, והאינטרסים האידיאולוגיים הדתיים של בעלי בריתו בקואליציה השלטת, והוא העדיף הביטחון המדיני האישי שלו, מעלה אותו מעל הביטחון הלאומי של ישראל, ובמשך חודשים הוא הוליך שולל את העולם ואת אנשיו כדי להסתיר עובדה זו.

הוא מתח ביקורת על ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן "מכיוון שהוא לא היה תקיף מספיק כדי לדרבן את הצדדים הלוחמים ללכת בדרך טובה יותר לקראת יציאה מהמשבר המשתולל באזור", וציין כי ביידן וצוותו הציגו לישראל מפת דרכים. זה נוגד את האסטרטגיה של איראן וחמאס, ולפי פרידמן, המפה זה היה סולל את הדרך לבידוד חמאס וללחוץ עליו להסכים להפסקת אש, במסגרתה תצא ישראל מעזה, בתמורה לשחרור כל האסירים הישראלים. , סיום המלחמה שם, וביטול הטיעון של חיזבאללה לתקיפת ישראל מצפון.

מאמר זה מותח ביקורת על ממשלת ישראל, לא מתוך עמדה ציונית המתנגדת לנתניהו, אלא - עם כל זדון - הוא מעביר הצדקות לתוקפנות הישראלית, מנסה לשכנע את הקוראים שהמלחמה נכפתה על ישראל, בעודה בעמדה של עצמית. הגנה, ובכך להטיל את האחריות לאלימות על ארגוני "טרור" פלסטינים, מבלי להסתכל על מהות הסכסוך והגורמים ההיסטוריים שלו בדיכוי העם הפלסטיני ושלילת זכויותיו הלאומיות. במאמרו המציג שאלה לא כל כך תמימה, כותב פרידמן: "מה היית עושה מאז שחמאס פלש לישראל ב-7 באוקטובר וחיזבאללה תקף את ישראל ב-8 באוקטובר, ממשלת ישראל לא שאלה את העולם יותר מזה? : מה היית עושה אם אתה איפה אנחנו ויש תשובה אחת נכונה, לפי פרידמן: "תמיד יש רק תשובה אחת נכונה לשאלה הזו: לפלוש לעזה, לרדוף אחרי כל מנהיג ולוחם של חמאס, להרוג כל אחד מהם, ולא להיכנע לנפגעים אזרחיים, ואז לפגוע בחיזבאללה בלבנון. ותעשה את שניהם מבלי לבזבז זמן בתכנון אסטרטגיית יציאה עבור אף אחד מהם."

בתגובה לפרידמן, אנו מציגים את אותה נוסחה וביטוי שהשתמש במאמרו, אך עם נקודת מבט פלסטינית הפוכה, שהיא מציאותית נכונה יותר לעובדות היסטוריות מבוססות, ולא למיתוסים וטענות שווא.

מה היית עושה? מאז 1948, שנת הנכבה הפלסטינית, פלסטינים גורשו מכפרים ומערים בהם חיו ואבותיהם וסביהם חיו במשך אלפי שנים, ומהגרים יהודים הגיעו מכל העולם לכבוש את בתיהם, להשתלט עליהם. אדמה, ולגנוב את רכושם. תנועת השחרור הלאומי הפלסטינית לא שאלה את העולם שום שאלה כמו ששאלה את השאלה הזו: מה היית עושה אילו היית במקומנו?

מה היו עושים עמך אם היו מבצעים מעשי טבח בילדיהם על ידי הכנופיות הציוניות ההגנה, שטרן, האצ"ל, בית"ר והפלמ"ח הם הרגו, הרגו, חטפו או תקפו מינית מאות אלפי פלסטינים שנותרו בבתיהם בדיר יאסין? וטנטורה, ורשימת מעשי הטבח נמשכת, הכל בעידוד ובסיוע של שלטונות המנדט, מה הייתם עושים?

במשך שנים ארוכות, עזה נצורה, הפכה לכלא גדול והפצצה כבדה פעמים רבות, ומעשי הטבח הנוראיים ביותר בוצעו נגד תושביה, והכל בעידוד ארצות הברית של אמריקה והכיסוי הפוליטי שלה לפשעי ישראל. מה היית עושה?

זו שאלה חזקה ומוצדקת. זו שאלה שמבקרי תנועת ההתנגדות הפלסטינית מתחמקים ממנה לא פעם. אבל הם לא היחידים שנמנעים מזה.

תנועות ההתנגדות, בראשות הארגון לשחרור פלסטין, רוצות שאתה ואני, כל בן אדם חופשי, וכל בעל מצפון - ואפילו ישראלים - נאמין שתמיד יש רק תשובה אחת נכונה לשאלה הזו: התנגדות לכיבוש היא זכות לגיטימית באשר לפרידמן, התשובה הנכונה היחידה לשאלה זו היא, זוהי קריאה להרוג ולא אכפת להרוגים אזרחיים, כפי שנאמר במאמרו: "פולשים לעזה, רודף אחרי כל מנהיג ולוחם חמאס, הורג כל אחד ואחד. מהם ולא להיכנע לנפגעים אזרחיים, ואז להכות את חיזבאללה בלבנון ולעשות את שני הדברים מבלי לבזבז זמן בתכנון אסטרטגיית יציאה לאיזו "מהם".

מהיום הראשון, זה היה מלכודת אני מצטער לומר שהאנושות וארגונים בינלאומיים לא יכלו להימנע מלפול בפח. היא לא הייתה נחושה מספיק במניעת העברה ובהפסקת רצח עם, וגם לא הייתה נחושה מספיק בהתעקשות על דרך טובה יותר, דרך שלא נקטה בה.

זה לא הזמן להיות שאננים. הלגיטימציה הבינלאומית, החלטותיה והזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני נמצאים היום בסכנה חמורה. הסכנה נובעת מהתיישבות וסיפוח, ומהמדיניות הכוללת של קואליציית השלטון הישראלית הנוכחית, גזענית, קיצונית וצמאה לדם לבנוני ופלסטיני.

אתה מבין, לא היו לי אשליות לגבי הסיבות העיקריות לכך שהמלחמה הזו קרתה. היא מתפתחת כאסטרטגיה ציונית-אמריקאית גדולה להרוס את האפשרות של מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית לחלוטין עם ירושלים כבירתה, ללחוץ על מדינות ערב לנרמל עם הישות הגזלת ולאפשר השפעה קולוניאלית אמריקאית באזור - תוך מתן אפשרות לישראל לשמור על הארסנל הגרעיני הישראלי, באמצעות נשק השמדה אמריקאי ומערב האוקיינוס האטלנטי, כדי להשמיד עם שלם. זה הסיפור הגדול.

הזרז והמטרה הישירה של המלחמה הייתה האינטרס של ישראל ואמריקה למנוע מגופים בינלאומיים ליישם את החלטותיהם להשגת שלום צודק וכולל שיחזיר את הזכויות לבעליהם.

אסטרטגיית הזכויות האנטי-פלסטינית הייתה להצית אזרחים במחנות עזה, להרוג את המספר הגדול ביותר מהם, ולשבור את רצונם הלאומי, תוך שימוש בנשק ותמיכה אמריקאית בלתי מוגבלת, ולכסות על פשעי צבא הכיבוש בגדה המערבית, עדרי מתנחלים זורעים הרס, מחללים את הקדושות ומפרים את זכויות האדם על רכוש כדי לנוע בחופשיות, שר הביטחון איתמר בן גביר מחמש אותם ומעודד אותם לתקוף כפרים ושכונות פלסטיניות, להרוס רכוש, לעקור עצי זית ולשרוף. אוֹתָם. האסטרטגיה הישראלית נפלאה מנקודת מבטה של וושינגטון: להרוג את המספר הגדול ביותר של פלסטינים כדי שישראל תהפוך למדינה ליהודים בלבד האיראנים, כמוסלמים, מוכנים למות על מנת לשמר את המקומות הקדושים לאסלאמיים בירושלים נתונים לייהוד, וזה מה שאף מוסלמי, שיעי או סוני, פלסטיני, סורי, תימני, לא היו מקבלים, ובמידת הצורך את חיסול ישראל (יש להפנות את תשומת הלב של העולם לחומרת ההפרות של ישראל. יש לחשוף את הקדושה האיסלאמית והנוצרית ותפקיד הווטו האימפריאליסטי האמריקני בהגנה על הישות הציונית, ולמנוע ממדינות העולם לגנות את שיטותיה האכזריות ואת הוצאת החלטת האו"ם לעצירת השואה הישראלית נגד יש למנוע את תושבי פלסטין).

הבעיה של הישראלים היא שבזמן שממשלת נתניהו שיקרה בנרטיב שלה על מבול אל-אקצא שהלוחמים ביצעו הפרות לא אנושיות ובלתי מוסריות, היא ניהלה את מלחמתה בדרך הנאצית היחידה בה היא שלטה והאמינה בה, באמצעות רצח עם ו מדיניות האדמה החרוכה אסטרטגיה זו אינה מתנגשת עם האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה והאינטרסים האידיאולוגיים של קואליציית הימין הפשיסטית שלו.

ישראל עומדת בפני אתגר אמיתי למדיניות האגרסיבית שלה מציר ההתנגדות, וראש ממשלתה ובני בריתו נתנו עדיפות לאינטרסים הפוליטיים והאידיאולוגיים שלהם ולכפיית הדיקטטורה הנאצית שלהם. הם אף החיו מחדש את ניסיון ההפיכה השיפוטית שלהם למחוץ את בית המשפט העליון הישראלי, בעיצומה של מלחמת רצח העם בעזה, וההפצצה חסרת הבחנה שמאיימת על חייהם של בני הערובה בעזה. חוק חניבעל הוא אחת הפרשיות המבישות ביותר בהיסטוריה היהודית, וחבל על השדולה הפרו-ישראלית אייפא"ק בוושינגטון על עמידתה עם מלחמת ההשמדה.