האם אנחנו בפתחה של מלחמה אזורית?

אזור המזרח התיכון עובר תמורות מהירות מאז תחילת הסכסוך הערבי-ישראלי, לאחר הפלישה לעיראק ונפילת שלטונו של סדאם חוסיין, אז מהלך מה שנקרא האביב הערבי והופעת ההגמוניה של איראן על עיראק. , ולאחר מכן הפצת שליטה ברורה על ידי מספר מפלגות, כולל חיזבאללה, כמפלגה עמידה לישראל, ונתמכת באופן מלא על ידי הרפובליקה האסלאמית, בסוריה, בלבנון, בעיראק ובמדינות אחרות, והקמת הנתמכים על ידי איראן. מיליציות בעיראק, סוריה, לבנון ותימן המשתפות פעולה עם איראן, מר חסן נאסר, מזכ"ל חיזבאללה, ציין בנאומו על האסטרטגיה של המפלגה באומרו: "עלינו להסיר את המצב הקולוניאלי והישראלי, הפרויקט שלנו. , שאין לנו ברירה לאמץ, מאחר שאנו מאמינים אידיאולוגיים, הוא הפרויקט של המדינה האסלאמית ושל שלטון האסלאם, ולבנון לא להיות רפובליקה אסלאמית אחת, אלא חלק מהרפובליקה האסלאמית הגדולה, שהיא נשלט על ידי בעל הזמן ונציגו בזכות, המשפטן הקדוש, האימאם חומייני".

הבעיה כאן היא שהמדינות הערביות-אסלאמיות מאופיינות בכך שהן מורכבות מכמה גזעים, כתות ולאומים, ולכן גישה כזו מתנגשת עם גורמים רבים במדינות ערב, במיוחד בלבנון, שם הם מתנגדים לרעיון של לבנון בהיותו בפיקודו של השומר המשפטי באיראן, כולל המפלגות הנוכחות בלבנון, ומגמה אינטלקטואלית זו הובילה לקרע אידיאולוגי בין המפלגות הסוניות והשיעיות בלבנון ובין מדינות ערב בכלל סכסוך עם ישראל במהלך כמה שלבי עימותים, כולל מלחמת יולי 2006, וכעת הסכסוך הישראלי עם חמאס בעזה כתוצאה מכך, נכנס כעת שלב לוהט, במיוחד בחזית הדרומית של לבנון עם ישראל, ונראה כי. יש מאפיינים של התפתחות הסכסוך הזה למלחמה עקובה מדם ביניהם, המיוצגת בשיגור טילים לעומק ישראל וטילים ישראליים והפצצות בדרום לבנון.

המלחמה בין חיזבאללה לישראל התפתחה, ובדרך זו השתנו כללי ההתקשרות, מעמדה הגנתית של ישראל לאסטרטגיה התקפית חדשה, במיוחד בתקופה האחרונה, במטרה לדלדל את הכוחות הצבאיים של חיזבאללה, כישראל. השמידו את רשת התקשורת (ביפרים ואלחוטיים) שמחברת בין חברי וגורמי חיזבאללה, באמצעות טכנולוגיית לוחמת סייבר, מכשירים אלו הופצו מרחוק, והרגו ופצעו רבים מהם, ולאחר מכן מבצעים הפצצות ומבצעי הכוונת אווירי שכיוונו את הפרבר הדרומי. מה שהביא להריגתו של איברהים עקאל (ראש יחידת המבצעים המיוחדים של כוחות רדואן), בנוסף להרג של כ-30 מנהיגים ואנשי כוחות.

החשיבות של הכוונת הדרגות הראשונות של כוחות רדואן עבור ישראל, ובשלב מסוים זה לאחר חודשים של סכסוך המתקרב לשנה, היא להתיש ואולי לחסל לחלוטין את הכוחות הצבאיים של חיזבאללה ולהגביל את היכולות הצבאיות של המפלגה, וכמובן גם לחסל את כל מבין המיליציות החמושות הנתמכות על ידי איראן בעיראק ובסוריה ובתימן, שנמצאת באזור הערבי, הסכסוך העקוב מדם זה ייכנס בהכרח לשלב עמוק יותר ומלהיב יותר של הסכסוך, ובעקיפין הוא יכלול פגיעה באיראן באמצעות הקלף החשוב ביותר. שיש לאיראן באזור הערבי, שהוא חיזבאללה.

ישראל מכוונת לאחרונה למחסני נשק, מרכזי פיקוד ובקרה ונשק אסטרטגי שניתן להשתמש בהם במלחמה השלב החדש הזה יביא אותנו בהכרח לתרחיש הבולט ביותר, שהוא פתיחת מספר חזיתות באזור שייכנסו ישירות. למצב של מלחמה אזורית, כמובן, החזית הראשונה היא עזה והגדה המערבית, וחזית חיזבאללה בתימן, סוריה ועיראק, ובכך תוביל למלחמה ישירה בין החזיתות הללו. מצד אחד וישראל מצד שני, וידוע שכל החזיתות הללו עדות לנוכחות והתפשטותן של מיליציות הנתמכות על ידי איראן.

החזית המרכזית של המלחמה היא כמובן זו המתרחשת בעזה, שם נמשכים העימותים, אך לאחר מכן, ללא ספק, כל החזיתות הנ"ל יתחזקו ועוצמת העימותים תסלים, כך שנעשה בפועל לעמוד בפני הזירה של מלחמה אזורית רחבה עם ישראל, באופן בלתי נמנע, ובתוך האפשרות שהיא תשפיע על מדינות שכנות, כולל גבולות החזיתות הבוערות הללו, באופן שיוכל לפתח את הפיתוח. דלת למלחמה פתוחה לרווחה בין ישראל לאיראן, כלומר, האפשרות שאיראן תגיב להריגתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ובאמצעות החזית הסורית, שהתבררה לאחרונה, כאשר ישראל פגעה במיליציות איראניות. נוכחים באזורי הגבול עם פעולות הפצצה ספציפיות. לפני זמן קצר הורגשו תנועות איראניות בצורה של הצטיידות בפלגים הנאמנים לה, בעיקר בגבול עם ישראל תנועות אלו של הפלגים התרכזו בשני שדות תעופה צבאיים בתוך סוריה ליד סואידה, כלומר נמל התעופה אל-תאלה ונמל התעופה חלחלה. סמוך לאזור רמת הגולן, שישראל כבשה בשנת 1967 לספירה, המיליציות הללו נאמנות לאיראן, כולל פלגים חמושים של החות'ים, חטיבת זיינביון, הפתמיון, כוחות עבאס, חיזבאללה העיראקית תחת דגל כוחות הגיוס העממי. וקבוצות של אפגנים ובנגלים כל המיליציות והקבוצות החמושות הללו ממתינות להכרזה על פקודות איראניות להתחיל מהחזית הזו, שתיפתח לכיוון הגולן, ובכך לקראת השתתפות המלחמה האזורית החדשה.

באשר לאזור סואידה, הוא היה עד, כבר יותר משנה להפגנות נרחבות, והמדינה הסורית לא שלטה בתנאים ובביטחונו של אזור זה, מה שהפך אותו מחוץ להשפעת המשטר הסורי ובניתוק מעשי מהמדינה. הגיאוגרפיה הפוליטית של סוריה הדבר החשוב ביותר הוא שהאזור הדרומי הזה של המדבר הסורי נמצא בהרבה מיליציות מחזיקות בטילים מתקדמים ונמצאות במרחק של כ-55 קילומטרים מהגולן וגם קרוב לגבול הסורי-ירדני, שהוא חלק מטבעת האש המקיפה את ישראל ובגבול דרום המדבר הסורי בסמוך ישירות לגבול ירדן, זה מה שנראה שאיראן מחפשת לקראת פתיחת חזית זו. זה יוביל להתערבות ירדנית כדי להגן על גבולותיה ואזרחיה. במיוחד מכיוון שירדן הודיעה שוב ושוב כי לא תאפשר שימוש באדמות ובמרחב האווירי של ירדן על ידי אף גורם.

בכל הנוגע לחזית לבנון, ובמיוחד לדרום לבנון המיוצגת על ידי חיזבאללה, חזית זו עלתה באש ומתוחה מתחילת הסכסוך בין חמאס לישראל בעזה, אך במלחמה אזורית זו הדברים יחמירו עוד יותר וטבעם יעמיק. לקראת מלחמה גלויה לחלוטין בין שני הצדדים, באופן שכללי ההתקשרות הקודמים יהפכו לחסרי תועלת, וידוע שחיזבאללה בדרום לבנון הוא למעשה חלק מהותי מחגורת האש המקיפה את ישראל. הצפון, וישראל, כהכנה לעימות האזורי הפוטנציאלי הזה, הקדימו אותו על ידי פגיעה בתשתית של חיזבאללה, הרג חלק מראשי הדרג הראשון, כולל כוחות רדואן, ופירוק רשתות תקשורת לכאורה בין גורמי המפלגה. בתגובה, יגביר חיזבאללה את ירי הרקטות שלו כדי למנוע מישראל להשיג את מטרותיו. לכן, אם ישראל תצליח לחסל את התשתית והתשתית הצבאית של המפלגה באמצעות הפצצות אוויריות וארטילריות, ישנה אפשרות עכשווית לפלישה קרקעית. אשר, כפי שישראל טענה שוב ושוב, היא להגיע לנהר הליטני ולקו בלו ופועלת להקמת אזור חיץ, שמטרתו הישירה תהיה החזרת העקורים לאזורי מגוריהם בצפון ניתן להשיג באמצעות תמיכת בעלות בריתה של ישראל, דהיינו אמריקה ובריטניה, במלחמה האזורית, לכאורה רב-חזיתית, רב-מפלגתית, ואם ישראל תצליח להקים אזור זה אזור החיץ בדרום לבנון, תהיה כניסה ל- תהליך המשא ומתן עם מדינת לבנון, לרבות נוכחות כוחות האו"ם וכוחות צבא לבנון, ועבודה ליישום החלטת מועצת הביטחון מס' 1701 משנת 2006 לספירה, העוסקת בפתרון הסכסוך הישראלי-לבנוני.

החזיתות המרובות של טבעת האש והעימותים עם ישראל, המורכבת מחזית תימן ושיגור הטילים והצעדות לעבר ישראל והגבלת הניווט בים סוף, בנוסף לחזית העיראקית המיוצגת על ידי מיליציות ופלגים נאמנים. לאיראן, כמו גם החזית בגבולה הדרומי של לבנון והחזית הסורית, כולם נתונים שמובילים לתרחיש ואפשרות בסיסית, שהוא האזור בעצם נכנס לשלב של מלחמה אזורית רחבה ומקיפה חדשה.