המילים הרצופות של המנהיגים וראשי המדינות המשתתפים ב"מסכות השנתי של הגוף הבינלאומי" אינן אלא פטפוטים חוזרים ונשנים על מה שמקובל בפגישות הללו, שנראות מנותקות מהמציאות שנוצרו כדי להיות רגישים. לה, להגיב לתלונותיה ולהתיישר עם ערכי האמת, הצדק והחופש. ערכים אלו הם הקורבן הראשון לנטיות הרשע וחלומות היוהרה הבולעים את מנהיגי מדינת הנוכלים בתוקפנותה המתמשכת נגד עזה, ומהלך דומה לזרוע הרג והרס בערים, כפרים ויישובים. לבנון, מנצלת את מצב הנזילות העודף, החולשה והרפיון הפרובוקטיבי ממנו סובל הגוף הבינלאומי.

למרות חשיבות הנאומים שנאמרו בהם הביעו ראשי מדינות אחים וידידותיות את זעמם על פשעי רצח העם שביצעה ישראל בטלוויזיה בשידור חי, היעדרותו הבוטה של הגוף הבינלאומי הופך אותו לנטל על האנושות, כל עוד הוא עושה זאת. לא לבצע את תפקידיה שלשמו הוא נוצר, שעיקרם יישום קפדני של ההחלטות שניתנו לגביו, ולא לאפשר לאף אחד מחבריה למרוד בהחלטותיה או לערער את ערכיה.

הקמת קואליציה הומניטרית לעצירת המשך הפשעים הישראלי בין עזה ללבנון, כפי שנאמר בהצעת נשיא טורקיה ארדואן, הפכה לעניין דחוף היום לפני מחר, כדי לחסוך את דמם של חפים מפשע, ולתת תקווה לעם המעונה. שיש מי שמבקש לעזור להם, ולהציל אותם מהגיהנום שהאש המשתוללת שלו הם מתמודדים.

נאומו של הנשיא האמריקני נראה משעמם, כיוון שהוא אומר אותו דבר והיפוכו מצד אחד, הוא רואה בדיפלומטיה את הפתרון, ומצד שני, הוא לא מהסס להרעיף על ישראל תמיכה צבאית, מה שמערער את הסיכויים. של פתרון ומתדלק את נטייתו להרוס ולהרוג.

כמו ילדי עזה ולבנון שנתקעו מתחת להריסות חדרי השינה שלהם שנהרסו על ידי מטוסים פזיזים וחסרי מעצורים, גם האו"ם, עם גופיו היוצאים וחוקיו המסדירים את עבודתו, נתקע מתחת להריסות הערכים שהיו קורבן לאימפוטנציה שלה, חוסר התושייה והזלזול שלה במדינה המארחת והתורם הגדול ביותר לתקציב שלה!

תפסיק את התוקפנות עכשיו.