בכך שהוא מתעקש לפתוח במכות בלי שמץ של התחשבות בשיקולים או קווים אדומים, נתניהו מסתכן בכל סיכויי הרגיעה, רוכב על גב הטנק שלו ושולף את חרבו להכות בכל מקום, לוקח עמו את אויביו, יריביו, חבריו, ובני ברית החוששים מהתמוטטותו כאחד, עד לתחתית התהום האינסופית איש מלבד אלוהים לא יודע את עומקה, ואת הדרכים לצאת מאפלה.

תקיפת הפרברים, מעוז המפלגה והקו האדום שלה, פירושה רק רצון להטרדות קשות, לזמן תגובה שתשנה את כללי המשחק, שאותם השועל ביקש לשנות מזמן על ידי פיתוי הצד הטובע לרפא את פצעיו והתייחסות לפריצותיה הגסות, שבהן ניצל נתניהו כדי להשיג את מטרותיו.

בחזית המטרות הללו היא לערב את ארצות הברית במלחמתו הפתוחה המזינה את רצונותיו, ברגע בינלאומי שלא היה נוח כמו היום, כאשר הוא נהנה מתמיכה בינלאומית בפשעיו, ויוצרת בו תחושה של פטור מעונש על פשעיו.

נתניהו מחזר אחר ארה"ב ביכולתו להשיג את יעדיה להגיע לאברהים עקאל, שהודיע בעבר על הקצאת שבעה מיליון דולר לכל מי שימסור מידע שיוביל אליו באשמת מעורבות בהפצצת השגרירות האמריקנית בביירות ב. 1983.

גם העצורים בעזה וגם הנמלטים מההתנחלויות בצפון אינם מהווים עדיפות לנתניהו וחבורתו, האוחזים במושכות המתיחות וחוסר היציבות.

העצורים והבורחים אינם אלא תירוץ להפיג את התיאבון של השועל, להוט לטרוף את "העוגה הגרעינית" לפני בישולה, מתחת למסך עבה של עמודי אש ועשן שיכסה את שמי האזור.