עורך דין מוחמד אלאוליאן: הגברת הקמפיינים נגד בנייה "ללא רישיון", והמטרה היא לדחוף את הירושלמים לעזוב

דיאנה מרדי: אפליה בתכנון מובילה להריסת בתים מוגברת ומשאירה משפחות פלסטיניות חסרות בית

ד. מוניר נוסייבה: החלת החוק הישראלי בירושלים אינה חוקית מכיוון שהיא עיר כבושה על פי החוק הבינלאומי

ראסם עובדת: 350 פעולות הריסה בירושלים מאז 7 באוקטובר ועד עכשיו, כולל 87 פעולות הריסה בסילוואן

סוהיל חליליה: ההסלמה של ההריסות בירושלים משקפת את התעקשותה של ישראל שהעיר המאוחדת תהיה בירתה

פח'רי אבו דיאב: הכיבוש הרס את ביתי וגרם למשפחתי לאבד את העבר והעתיד שלה, והפכנו לחסרי בית.

הקואליציה האזרחית: מדיניות הריסת הבתים של הירושלמים תואמת לגליזציה של ההתיישבות והקמת מאחזים חדשים.

המדינה הכובשת ניצלה את המלחמה הפושעת שלה, שהיא מנהלת ברצועת עזה כבר אחד עשר חודשים ובאזורים רבים בגדה המערבית, כדי להסלים את ההפרות, ההתקפות והמדיניות הגזענית והייהודת שלה בירושלים, במיוחד מדיניות ההריסה. בתים, מתקנים מסחריים ומתקנים אחרים, באמתלה של בנייה ללא היתר, שהשפיעה על 187 מתקנים למגורים ומסחר מאז 7 באוקטובר 2023.

מדיניות הריסת בתים, חנויות ומפעלים נוספים היא מתמשכת ומתמשכת. היא נחשבת למדיניות רשמית, המיושמת במשותף על ידי ארבעה גורמים רשמיים בישראל, ומטרתה להגביר את הלחץ על פלסטינים שנאלצים לבנות ללא קבלת האישורים הנדרשים. , בשל המכשולים שמטילות ועדות התכנון והבנייה על קבלת היתרי בנייה שלהן מטעמים פוליטיים, בחסות החוק, בנוסף לעלויות הגבוהות שנגרמות למי שרוצה לקבל היתר, או שהולכים. לבית המשפט בניסיון למנוע יישום החלטת הריסה לביתם. תמורת ההגבלות והתנאים הבלתי אפשריים הללו מספקות זרועות הכיבוש השונות את כל המתקנים הנדרשים למתנחלים כדי להחליף את תושבי העיר ולשדוד את רכושם.

יותר מ-6 מתקנים מסחריים נהרסו בוואדי ג'וז תוך שבוע

עורך הדין אלמקדסי, המתמחה בנושאי תכנון ובנייה בקרן סנט איב, מוחמד אלאוליאן, אמר כי עיריית הכיבוש בירושלים הגבירה את הקמפיינים נגד בנייה "בלתי מורשית" מאז 7 באוקטובר 2023, והסביר כי העירייה. פתחה בקמפיין להמשך מה שהיא מגדירה כבנייה בלתי חוקית במחוז המזרח, מה שהוביל לגידול משמעותי בהריסות.

הוא הדגיש כי עיריית הכיבוש הכפילה את פעולות ההריסה שלה בתקופה האחרונה, שכן במהלך השבוע האחרון בלבד נהרסו באזור ואדי אל-ג'וז לפחות 6 עד 8 מפעלים מסחריים, מה שמעיד על כך שעיריית הכיבוש משתמשת בשיטות לחץ ו הפחדה נגד אזרחים ירושלמים, לרבות איומים במעצר אם לא יבוצעו צווי הריסה.

אל-עוליין הוסיף: בית המשפט והעירייה בירושלים אינם לוקחים בחשבון את תנאי החיים הקשים איתם מתמודדים הירושלמים, במיוחד לאור המלחמה האחרונה שהותירה רבים מהם ללא עבודה או מקור הכנסה, בהתחשב בכך שהמטרה העיקרית של אלה. הקמפיינים נועדו לעקור את האוכלוסייה הירושלמית לגדה המערבית או אל מחוץ למדינה, מה שמוביל למשיכת תעודות הזהות הירושלמיות שלהם ולגירושם.

אל-עוליאן הסביר כי כל הצעדים הללו נמצאים בחסות חוק התכנון והבנייה, שמטרתו בסופו של דבר לרוקן את מזרח ירושלים מתושביה המקוריים.

פעולות ההריסה הן תחת מטריית חוק התכנון והבנייה

In turn, Diana Mardi, field researcher at the “Bimkom” Association for Planning and Human Rights, told “ے”: Most of the demolition operations and orders in Jerusalem come under the umbrella of the Planning and Building Law.

היא הסבירה שלחוק הזה יש שתי זרועות: הזרוע הראשונה נותנת לאזרחים אפשרות לבנות, לפתח ולהשיג שירותים בסיסיים, ואילו הזרוע השנייה עוקבת אחר הבנייה ומענישה את כל מי שבונה ללא רישיון באמצעות הודעות וצווי הריסה.

מרדי ציין כי מה שהמדינה והעירייה הישראלית עושות בירושלים מראה שהם מסתמכים רק על הצד השלילי של החוק, מבלי לתת לאזרחים הירושלמים הזדמנות להסדיר את מעמדם החוקי. במקום זאת, רוב המבנים הפלסטינים מסווגים כבלתי חוקיים, מבלי לספק הזדמנויות אמיתיות להסדרה ואבטחת דיור ופיתוח.

היא הוסיפה: בעשור האחרון חלה הידרדרות משמעותית במצב, כאשר שיעורי ההריסות עלו באופן משמעותי, בעוד שהזדמנויות להתיישבות ותכנון פחתו, והדגישה כי ישנו עוול ברור במדיניות התכנון, המיושמת באופן ענישה קולקטיבי נגד הפלסטינים. במזרח ירושלים הכבושה, וגם באזורים המסווגים כ"ג".

מרדי הדגיש כי האווירה הגזענית הנוכחית מגבירה את האיום על משפחות תמימות רבות, מה שיחשוף מאות ילדים להפיכתם לחסרי בית.

התכנון העירוני בירושלים שואף ליישב את העיר

ד"ר אמר. מוניר נוסייבה, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת אל-קודס, אמר כי העיר ירושלים נחשבת לעיר כבושה על פי המשפט הבינלאומי, וכי סיפוחה לישראל אינו חוקי, והחלת החוק הישראלי במזרח ירושלים אינה חוקית. ולפיכך כל האמצעים שישראל נוקטת בעיר, לרבות ארגון הקרקעות והוצאת... היתרי בנייה הם בניגוד לחוק הבינלאומי.

נוסייבה ציין כי התכנון העירוני בירושלים על פי התקנות הישראליות שואף ליישב את העיר, שכן הוא מאפשר בניית התנחלויות ישראליות ומגביל קשות את בנייתן של שכונות פלסטיניות, שמספר מסמכים בינלאומיים רואים בהן חלק ממדיניות האפרטהייד שישראל נוקטת בה.

הוא הוסיף כי הכיבוש הישראלי משתמש בהריסת בתים כשיטה ענישה וקולקטיבית נגד משפחות האסירים והשהידים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, מה שמפר את חוק זכויות האדם הבינלאומי, האוסר על הריסה כשיטה ענישה וענישה קולקטיבית.

הוא גם הדגיש כי הריסת בתים מובילה לעקירה כפויה של תושבים, גם אם בתוך גבולות העיר עצמה, מה שנחשב לפשע מלחמה לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

ישראל שואפת להשיג רוב יהודי של עד 88% בירושלים

הסופר הירושלמי ראסם עוביידאת אישר כי הריסת הבתים וחלוקת צווי ההריסה בעיר ירושלים באים במסגרת מדיניות העקירה האתנית שמטרתה לשנות את המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית לטובת המתנחלים, והסביר כי ישראל שואפת להשיג רוב יהודי של עד 88% בעיר, התומך בטענותיו כי "ירושלים המאוחדת היא בירת המדינה הכובשת.

עוד הוסיף עובדת: "ישראל פועלת לצמצום הנוכחות הפלסטינית בירושלים, שכן הגידול במספר התושבים הפלסטינים בעיר סותר את מטרתה להציג את ירושלים כעיר יהודית", מה שמעיד כי מדיניות זו אינה מוגבלת לפעולות הריסה בלבד. , אך כולל גם עקירה אתנית, וכן היא מתרחשת בשכונות סילוואן, בתן אל-הווא, ואדי אל-רבבה, ואדי יאסול ואחרות.

הוא ציין כי העיר ירושלים הייתה עדה ל-350 פעולות הריסה, כולל 87 הריסות בסילוואן בלבד, מה-7 באוקטובר ועד היום, והדגיש כי צעדים אלו מטרתם לרוקן את העיר מתושביה הפלסטינים ולהחליפם במתנחלים, במסגרת תוכנית ישראלית שמטרתה ייהוד לחלוטין את העיר.

סוג של עקירה מאולצת

In turn, political analyst Suhail Khaliliyeh told “ے”: The escalation of demolitions in Jerusalem reflects Israel's insistence on its position that unified Jerusalem is the capital of the State of Israel, which leads to an exacerbation of the difficulty of life for Palestinian Jerusalemites, מה שמצביע על כך שמה שקורה הוא סוג של עקירה מאולצת, כשישראל ממשיכה להרוס בתים, לצד הטלת מגבלות קפדניות על מתן שירותים ומתן היתרי בנייה, תוך קנס שיטתי של פלסטינים.

חליליה הסביר כי צעדים אלו מטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי של ירושלים וסביבותיה, והדגיש כי ישראל נערכת להכריז על פרויקט "ירושלים רבתי" באמצעות סיפוח גושי ההתיישבות המקיפים את העיר לרשות העירונית הכיבוש בירושלים, והדגיש כי ההריסה פעולות מייצגות צעד לקראת הטלת עקירה בכפייה.

חליליה הביע צער על כך שהירושלמים אינם זוכים לתמיכה מספקת ממדינות ערב והאסלאם כדי לחזק את יציבותם בעיר, בעוד המתנחלים זוכים לתמיכה מלאה.

גירוש תושבים פלסטינים משכונת אלבוסתן במקום מתנחלים

אל-מקדסי פח'רי אבו דיאב, אחד מאלה שנפגעו ממדיניות הריסת הבתים בירושלים, אמר כי עיריית הכיבוש הרסה את ביתו, מה שגרם לו ולמשפחתו לאבד את עברם ועתידם, ולהפוך ללא קורת גג ללא מחסה שתהליך ההריסה גרם להם לאבד את הביטוח המשפחתי והסוציאלי, ומנע מהם מפגשים משפחתיים, במיוחד באירועים דתיים כמו הרמדאן.

אבו דיאב הוסיף: "הם הרסו את הילדות של הילדים והנכדים שלי, ומחקו את הזכרונות שלי ושל הילדות שלי, אפילו את הריח של אמא שלי שהרגשתי בבית שבו נולדתי אחרי שעקרו אותנו, רק את אשתי וחזרתי לגור ליד הבית בקרון קטן שלא היה בו את צרכי החיים, ובכל זאת רודפים אחריי בצו הריסה חדש".

אבו דיאב ציין כי המטרה האמיתית מאחורי שיטות אלה היא לגרש את התושבים הפלסטינים משכונת אל-בוסתן כדי להחליף את המתנחלים באזור.

הסלמה חסרת תקדים במדיניות הכיבוש והפרות

בתורה, הקואליציה האזרחית להגנה על זכויות הפלסטינים בירושלים אמרה בדו"ח שלה על הריסת בתים מה-7 באוקטובר 2023 ועד יוני 2024: "הכיבוש הרס 187 מתקנים מה-7 באוקטובר ועד אמצע שנה זו. , כולל 133 בתי מגורים, 41 מהם נהרסו מעצמם ו-54 מתקנים מסחריים וחקלאיים, וכך נעקרו יותר מ-500 ירושלמים פלסטינים".

הקואליציה אישרה כי העיר ירושלים הייתה עדה להסלמה חסרת תקדים במדיניות וההפרות של הכיבוש לאור התוקפנות המתמשכת נגד רצועת עזה במשך יותר מעשרה חודשים, כאשר ממשלת הכיבוש ניצלה את הסחת הדעת וההתמקדות של הקהילה הבינלאומית מה שקורה ברצועת עזה, והסלימה את מדיניותה, שהייתה מיוצגת בסגירת העיר באמצעות מחסומים ושערים צבאיים, הרחבת התנחלויות, הריסת בתים והגבלת חופש התנועה והכניסה לעיר ירושלים בכלל ולנוצרים. מקומות דתיים אסלאמיים במיוחד.

הקואליציה ראתה את מדיניות הריסת הבתים בירושלים כאחת מהמדיניות הישנה שנקטו ממשלות ישראל עוקבות לרוקן את העיר ירושלים מתושביה המקוריים, במטרה להשיג את המשוואה הגיאוגרפית והדמוגרפית לטובת המתיישבים על השטח. הוא ציין כי במהלך שלוש השנים האחרונות, ההריסות רשמו את השיעורים הגבוהים ביותר, כאשר ממשלת ישראל הסלימה והסלימה את השימוש בה, בסיסמה של הטלת ריבונות מלאה על ירושלים, וסיפוחה, הן בחלקה המערבי והן במזרחה. תחת מה שנקרא ירושלים השלמה.

בקואליציה הסבירו כי מספר מפלגות מוציאות החלטות הריסה נגד הקהילה הירושלמית באמצעות דוחות שעוקבים אחר רישום התיקים ותחומיהם השונים, נמצא כי ישנם צווים שניתנו על ידי 4 מחלקות רשמיות בממשלה, שהן משרד הפנים. העירייה, הנהלת העיר ורשות הטבע.

לדבריו, "זה דוחף תיקים ירושלמים רבים לבצע הריסה עצמית, שכן הירושלמים נמנעים מלשלם את עלות ההריסה, הכוללת דחפורים ומאות שוטרים הנמצאים במקום שפועלים לסגור לחלוטין את השטח, כעלות ההריסה. החשבון מגיע לאלפי דולרים, ומאלץ אותם להרוס את בתיהם בעצמם". חובה. זאת בנוסף לקנס על בנייה ללא רישיון.

דו"ח הקואליציה הצביע על המגבלות המוטלות על קבלת היתרי בנייה, לרבות עלות בניית בית אחד בסטנדרטים שמטילה העירייה על התושבים, ממתן היתר ועד לבנייה, המוערכים במיליוני שקלים, המהווים נטל על הירושלמים. כ-78% מהמשפחות הירושלמים נמצאות מתחת לקו העוני. הוסף בנוסף, הזמן הארוך הנדרש לקבלת היתרים, המצריך שנים רבות של הליכים מורכבים, מתיש את הירושלמים, ודוחף אותם לקראת בנייה ללא היתר.

מהקואליציה נמסר כי בתקופה שבה מוסדות ישראלים מסלימים את מדיניות הריסת הבתים של הירושלמים, הם פועלים לתת לגיטימציה להתיישבות וליצור מאחזים חדשים להתיישבות עם תקציבי עתק ולהחליף את האוכלוסייה המקורית במתנחלים לאבד את אדמתו, הוא נאלץ לבנות עליה כדי להגן עליה מפני תפיסה ושליטה.

הקואליציה ציינה כי הירושלמים משלמים סכומי עתק של מיסים שמטילה עיריית הכיבוש במסגרת שירותים, המוערכים במיליארדים מדי שנה, בעוד ממשלת הכיבוש מתכוונת לייבש ולקצוב שירותים בשכונות הערביות, עד להרעה בתנאי השכונות, וכך. באמתלות שהם לא מאורגנים ואקראיים כדי להצדיק את מדיניות ההריסה.

הקואליציה אישרה כי ההערכות משקפות איום ממשי על קיומם של הירושלמים, וקראה לקהילה הבינלאומית ולמוסדותיה להתערב בדחיפות כדי לעצור את ההפרות המתרחשות נגד הירושלמים בירושלים הכבושה.