- אמו: לפני חודשיים מצבו הבריאותי הידרדר והחום שלו עלה

הוא איבד את יכולתו לנוע, ללכת ואפילו לזחול

- אני גר עם ילדיי באוהל חסר הצרכים הבסיסיים של החיים

אנחנו אוכלים מזון מזוהם ושותים מים לא בטוחים אין לנו ברירה

- רוב הילודים לא קיבלו את החיסונים הדרושים

"הבן שלך הוא היחיד שנדבק בפוליו ברצועת עזה", כך קיבלה אמו של הילד שנדבק בפוליו, עבדול רחמן אבו אל-ג'ידיאן, את הבשורה שחילקה את לבה לשניים, כשקיבלה פתאומי שיחה ממשרד הבריאות ברצועה.

עד לרגע זה, אמו של הילד, אבו אל-ג'ידיאן, לא מאמינה לאמת הקשה, וכעת היא חווה את כאבו של ילדה לבדה. She told “ے” and “Al-Quds”.com: “Abdul Rahman was a normal child, not suffering from any pain or illness. Two months ago, his health changed and he began to suffer from severe fever and vomiting.”

היא הוסיפה: "הוא זחל ושיחק, ופתאום הוא איבד את היכולת שלו לזוז, ללכת ואפילו לזחול".

מסעות הייסורים המרים שחוותה אמו של הילד, אבו אל-ג'ידיאן, לאחר הכיבוש הישראלי אילצו אותה לברוח מביתה שבצפון רצועת עזה לעיר דיר אל-בלח באמצע הרצועה.

היא מספרת: "אני גרה עם הילדים שלי באוהל שאין בו את צרכי החיים הבסיסיים ביותר. אנחנו ישנים על מחצלת בלויה, והכיסויים לא מספיקים לכולנו".

היא מוסיפה: "אנחנו נאלצים לאכול מזון מזוהם, לשתות מים לא בטוחים ולהתקלח רק כשיש מים".

היא הוסיפה: "אנחנו נאלצים לעשות זאת, מכיוון שאין לנו ברירה אחרת".

חיים בסביבה נקייה ונטולת מחלות בזמן מלחמה הוא חלומה של כל משפחה, שכן אין מקום שאינו נקי מזיהום, וכל האוהלים לעקורים במחנות ובמרכזי מקלט חשופים להתפשטות מחלות בקרב אוֹתָם.

אמו של הילד, אבו אל-ג'ידיאן, אומרת: "החיים בתוך אוהל הם הגורם הגדול ביותר למחלה של הילד שלי, לא משנה כמה אני מנסה לנקות כל הזמן, האווירה הכללית מזוהמת".

רוב הילדים הנולדים ברצועת עזה לא קיבלו את החיסונים הדרושים לאורך כל המלחמה הישראלית המתמשכת ברצועה, מה שגרם להם לבעיות בריאותיות גדולות.

היא הוסיפה: "עקרתי כמה פעמים פה ושם. מהילד שלי לא קיבלו את החיסונים הדרושים עבורו, והוא לא קיבל אף אחד מהם, כך שהמחלה הייתה חזקה ועזה יותר על גופו הקטן".

אום עבדול רחמן פנתה לבית החולים לחללי אל-אקצא בדיר אל-בלח כשהיא נושאת את ילדה על כתפה, ושם היא החלה את המסע לגילוי המחלה. אחר כך לקחו ממנו דגימה כדי לברר את המחלה ולאבחן אותה במדויק, ואז שלחו אותה לבדיקה למדינת ירדן.

שבועיים לאחר מכן, אמו של הילד עבדול רחמן חזרה לטלפון של משרד הבריאות איך השפיעה הידיעה על הלב שלך? היא עונה: "החיים שלנו התהפכו על פיה הילד שלי היה אמור להיות בן שנה ולהתחיל ללכת כמו שאר האחים שלו, אבל עכשיו הוא לא מסוגל לזוז או ללכת".

רעשן חנק את קולה, והיא פרצה בבכי כשאמרה: "הרופאים לא הצליחו למצוא לו טיפול, אז איך אני יכולה להיות אמא שלו?"

היא הוסיפה: "ברוך אלוהים, הלוואי ויכולתי לראות אותו הולך ומשחק כמו ילדים אחרים, והוא יחזור זוחל כמו קודם לכן.

הכיבוש הישראלי סגר את המעברים ליותר משלושה חודשים, ומונע ממטופלים רבים לקבל טיפול הכרחי והכרחי, שכן ילדים הם הקבוצה הפגיעה ביותר שנפגעת ממניעת כניסת חיסונים ותרופות הכרחיות אליהם.

הרופאים לא יכלו לעשות דבר בנוגע למצבו של הילד, עבדול רחמן, מלבד לתת לו ויטמינים וטניקה: "ויטמינים סידן אינם מספיקים לו כדי לזוז, ללכת ולחזור להיות כפי שהיה לפני הזחילה. הם רק תוספי תזונה."

היא הפנתה את פניה אל ילדה הישן, ואז אמרה: "נשבעתי באלוהים, נשבעתי, תטופל ותחזור למה שהיה קודם."

אמו של הילד, אבו אל-ג'ידיאן, קראה לכל מוסדות זכויות האדם העוסקים בילדים לבדוק את מצבו של ילדה וללחוץ עליו לנסוע כדי לקבל טיפול בחו"ל.