ללא הסבר נוסף, התברר מאז תחילת ההרג בעזה ואנשיה כי מטרת הישות הישראלית במלחמתה הייתה כפולה: או לרסק את ההתנגדות, ואם המשימה קשה ונכשלת, והיא נכשלת. , אז עליהם להרוס את עזה כנקמה וכדי ליצור דימוי של ניצחון. המטרה האחרת היא, באמצעות ניסיונות מתמשכים ואכזריים ביותר, לכפות מאחוריה יציאת מצרים, עקירת מאות אלפי עזתים, וליצור מציאות עקובה מדם כדי לאלץ אותם לעקור בכוח. אלמלא איתנותם של תושבי עזה, ה', ואלמלא חוסר הרצון והפחד של ממשלת "האחים" במצרים האהובה מכניסת מספרים גדולים לאדמותיהם, הכיבוש היה מצליח. המטרה ארוכת הטווח שלה "לייבש" את מספרם של תושבי עזה, על ידי הרג, גירוש, גירוש ועקירה, וצמצום אוכלוסיית רצועת עזה למספרים מקובלים, וזה היה מחזיר את הכיבוש שליטה על רצועת עזה, כפי שהייתה לפני נסיגתה ממנה ב-2005, או הופכת אותה לבית קברות ולכלא פתוח ונצור, עם אוכלוסייה קטנה יותר שנקרעה ממחלות, רעב ודיכוי.
אז שתי המטרות שלו נכשלו, אבל מאמצי העקירה והניסיונות ליישם את זה לא היו אלא "חזרה", אם תרצו, למגמה הבסיסית, שהיא לעקור את המספר הגדול ביותר האפשרי של תושבי הגדה המערבית (פליטים ותושביה) - עוליה ותומכיה) מחוץ לממלכה העברית המיוחלת "ממלכת יהודה ושומרון", והוא הבטיח שאלוהים הוא למען עמו, ואת חלומם של הלאומנים הישראלים הדתיים ורוב אנשי הימין הקיצוני הנתמכים על ידי " הימין הרשמי וסיעות ה"אופוזיציה" הישראלית.
התקשורת המערבית קיבלה בהרבה רגשות שווא וחרדה את הצהרתו של שר החוץ של המדינה הכובשת, כץ, שהיה תמיד יהיר, מול נציגי המתנחלים, כי מחנה ג'נין נמצא "בשליטה איראנית", וכי מחנות הפליטים בגדה המערבית "הם ציר הרשע ושעליה (המדינה) לפנות את מחנה ג'נין מתושביו, ולטפל כפי שמתמודדים עם רצועת עזה". מחנה ג'נין, ששילם את החשבון על יציבותו בדם יקר בשנת 2000 והיה עד להרס נרחב באותה תקופה, ממשיך לשלם את החשבון עבור ההישרדות הצפון עד לרגע זה מהווה אינדיקציה לכך שתוכנית העקירה הישראלית נכנסה לשלב מתקדם.
תשכח מקטס. שר האוצר, האחראי על עבודת המינהל האזרחי כביכול של המדינה הכובשת בגדה המערבית, הוא אדריכל הבמה. המטרה הדחופה של סמוטריץ' היא להעלות את מספר המתנחלים למיליון מתנחלים "מערביים" בהקדם האפשרי, לבנות התנחלויות חדשות, לפטם התנחלויות קיימות, "לחוקק" התנחלויות ומאחזים, לחמש מספר רב של מתנחלים, להקים מיליציות מאומנות שאינן שייכות. לצבא, ולתאם התקפות על מחנות, כפרים והתכנסויות, תוך הפעלת גלגל העקירה הפנימית (מה שקורה כעת עם הגירה פנימית מאזורים המסווגים כ"C" לאזורים שמחוץ לו). והכנות הדרגתיות לעקירה בכפייה מחוץ לגדה המערבית.
מזה חודשים ארוכים קיימת התמקדות שיטתית בשבעת המחנות בצפון הגדה המערבית: מחנה בלאטה, שהוא הגדול ביותר מבחינת מספר התושבים, מחנה ג'נין, מחנה טול כרם, מחנה נור שמס, מחנה אל-עין (לא 1), מחנה עסכר (ישן וחדש) ומחנה אל-פרעא. ישנם 19 מחנות פליטים המוכרים על ידי אונר"א בגדה המערבית, וישנם מספר מחנות והתנחלויות פליטים שאינם מוכרים על ידי אונר"א, אך הם מקבלים את שירותיה ותושביהם רשומים רשמית ברישומי אונר"א. מתוך שלושת מיליון הפלסטינים בגדה המערבית (הגדה המערבית מהווה 21% משטחה של פלסטין ההיסטורית), 30% מהם הם צאצאים של עקורים ממלחמת 1948. מציאות זו בגדה המערבית אינה מקובלת על סמוטריץ' ועושיו, וגם לא על הממשלה או מנהיגי ההתנחלויות. לא משנה כמה חולשה צבאית, מדינית ואפילו פסיכולוגית סבלה ישראל לאחר המבול, ה"אנרגיות" של המתנחלים הקיצוניים, נערי הגבעות ומועצת ההתנחלות גבוהה, ותאבונם הפרוע לתפוס, להרוג, להרוס, ההתרחבות והעקירה שואבת את השראתה מאובססיה תנ"כית ואידיאולוגית, וממיצוב מנהיגיהם בצבא, בממשלה ובכנסת, והסתמכותם על מימון ותמיכה כספית פתוחה מתנועות משיחיות מערביות מטורפות ותמיכה בימין. מיליארדרים במערב.
אז המטרה העיקרית היא להקים מדינה/ממלכה של יהודה ושומרון, וככל שההבדלים בין ה"חילונים" ל"אידיאולוגים שלהם" יעמיקו, כך יגדלו גלי העלייה לרגל וההתיישבות במושבות הגדה. יותר הימין הישראלי יוכל לגרור את הצבא ומספר גדול של מתנחלים חמושים להגביר את קצב הטבח האזורי. היעד הנוכחי הוא המחנות הצפוניים ושטחי C. ככל שיגבר קצב פעולת ההתנגדות הנגדית הפלסטינית, כך יתרחב העימות, והמחנות המרכזיים והדרומיים יהיו היעד הבא וגם שדה העימות הבא . העצמת האחיזה הישראלית בשטח בשטח C, חקיקת אחיזתה באזורים המסווגים כ-B, והפלישה היומיומית לשטח A, אין משמעותם (סוף סוף!) הנפילה בשטח ובשטח של הסכמי אוסלו, אלא כולם עמודי התווך של ייבוש מספרנו בגדה המערבית, ועבודה ממוקדת לכפיית עקירה ולמודעות שלנו שאין זכות לחזור או לחזור.
המתקפה הממוקדת על אונר"א והמשך מאמצי החקיקה להכריז עליה כארגון טרור, ועבודה רצינית לגירוש מירושלים, סיום תפקידה בעזה, החלשת תפקידה בגדה המערבית, ייבוש משאביה הכספיים ותמריץ את רעיון ליישב פליטים פלסטינים במדינות המארחות אותם (הסברנו במאמרים קודמים את כל ההתפתחויות הללו) כולם משרתים את אותה מטרה: עקירה. ועקירה. וגם לוקליזציה. באשר לגדה המערבית, המטרה היא להקים את הממלכה העתידית, וכל מחנה, כל כפר וכל התקהלות שיתנגדו ימצאו את המחנה, הכפר וההתכנסות שלו בעזה שנייה.
לבסוף, חבל על כל הזמן שלנו לדבר שוב על: מה לעשות? הנשק של היחידה הוא הבסיס. בלעדיו הרווח שלהם מובטח וההפסד שלנו בטוח.
אם לא נצליח ליצור אחדות פוליטית ושטחית בשטח, לא נוכל לסנתז אותה בבייג'ינג!
ככל שפעולת ההתנגדות הנגדית הפלסטינית מתגברת ומתגברת, כך העימות מתרחב, והמחנות במרכז ובדרום יהיו היעד הבא וגם שדה העימות הבא.
شارك برأيك
ממלכת יהודה ושומרון: המטרה הסופית /// תופי העקירה דופקים בגדה המערבית, מסמנים נכבה חדשה!